מדירה וליסבון יום 1 – פותחים את הטיול בליסבון

יוצאים לדרך, והדרך למדירה קצת ארוכה,

.שכן טיסה ישירה מישראל כמובן שאיננה קיימת.

אנחנו בחרנו בדרך עוד יותר ארוכה, והגענו לילה קודם ללינה בשדה של מילאנו, עוד לפני שנמשיך הלאה לליסבון וממנה למדירה. לא לכולם זה יתאים, לנו כן.

היום יום ראשון של הטיול עצמו, קמנו יחסית בנינוחות לארוחת בוקר במלון בשדה, והמשכנו ממנו בטיסה נוחה לליסבון, כך שבשעות הצהריים המאוחרות הגענו רעננים ו…יאללה נתחיל לקרוע את העיר!

כמה זמן יש לנו בכלל לליסבון?

יש לנו את היום (נניח כחצי יום), את מחר – יום מלא, וכשנחזור ממדירה עוד כחצי יום. ככה הקצבתי לעיר למרות שבוודאי אפשר לבלות בה יותר. זה מה יש ועם זה נסתדר!

(ותודה לחברים שעזרו לי לבחור את הכי הכי לזמן הקצר הזה – דפנה מטיילת, לטייל עם סאבטקסט והבלוג של גולן שרמן.)

אז נחזור לשדה התעופה של ליסבון בו נחתנו.

אנחנו ארבעה – אני ובן זוגי, הבכור ופיקאצ'ו (בן 17).

ובפורטוגל אובר UBER זול.. ממש מחיר רצפה. (וגם BOLT).

כך שברור שהתרגלנו מהר מאוד להזמנות אובר על ימין ועל שמאל, לא היה שום טעם לנסות תחבורה ציבורית.

פתחנו את הביקור בליסבון בנסיעת אובר ראשונה לדירת אירבנב.

הדירה ממוקמת בצורה פנטסטית בשכונת באישה Baixa, זוהי השכונה השטוחה והנמוכה של ליסבון שנוח ביותר להתמקם בה. אומנם מדובר בקומה שלישית ללא מעלית , בניתי על שריריהם של גברברי המשפחה, אבל כזו דירה גדולה במיקום טוב ובמחיר טוב לא היה קל למצוא. מה עוד שיש לה שני שירותים.. כך חשבתי לפחות… בפועל הסתבר שאחד מהם והאמבטיה הנוספת נמצאים ממש בחדר השינה, ללא שום חציצה מינימלית. מוזר מאוד חשבתי לעצמי! במטבח ובמכונת הכביסה לא נגעתי לזמן קצרצר שכזה… אבל למי שרוצה – יש.

הנחנו את החפצים ויצאנו לחפש אוכל.. מורעבים!

קרוב מאוד לדירה, ממש במדרחוב אוגוסטה Rua Augusta, נמצא סניף של Casa Portuguesa do Pastel de Bacalhau המתמקד במאכל המסורתי של פסטל ממולא בדג בקלה.

החלטנו לפתוח בטעימה כזו.. בגירסה הכוללת גם גבינה עם הדג

נחמד היה להתנסות ולטעום אבל למרות הרעב לא עפנו על הפסטל . אפשר לראות שמרחוק מציץ לו שער אוגוסטה, אלא שלפני שנתפנה אליו צריך לטפל בכך שעדיין כולנו מורעבים.. גם אחרי זלילת פסטל הבריאות הזה.

איכשהו קשה לי להסביר למה אבל החלטתי ללכת על בטוח ונכנסנו לא למסעדה פורטוגזית אלא ל Yuki Ramen הסמוך שקיבל דירוג מעולה בגוגל מפס, אכלנו את הראמן הטוב וסופסוף שבענו.. באמת אחלה של ראמן.

ועל בטן רגועה אפשר להתחיל לטייל.

או בעצם למה שלא נוסיף לעצמנו עוד איזה קינוח?

בסמוך נמצאת Bizzarro Gelato עם שלל טעמי גלידה מיוחדים, החלטנו לבדוק אותה.

אני (ובן זוגי לחיים ולגלידה כי כמובן שהקלוריות תמיד מתחלקות לשניים) אכלנו גויאבה-כורכום (לאוהבי הגויאבה כמובן)

הבכור ממליץ לכם על גלידת עוגת גבינת גורגונזולה ופיקאצ'ו ממליץ על אננס-בזיליקום.

לחובבי הז'אנר!

ועכשיו נחזור לשער אוגוסטה Arco Triunfal da Rua Augusta, שער שהוא למעשה שער ניצחון שנבנה לאחר שליסבון שוקמה מרעידת אדמה דרמטית שהתרחשה ב 1755.

שער מרשים, אפשר גם לעלות למעלה (ויתרנו), אתם יכולים להתרשם מהריצוף של ליסבון באבנים קטנות ובדוגמאות שונות.. זה לא רק פה ליד השער אלא ממש בכל רחבי העיר.

השער מוביל לכיכר המרכזית Praça do Comércio , כמה שהיא ענקית!

בעבר, לפני רעידת האדמה, שכן פה ארמון המלוכה, וכעת במרכז הכיכר פסלו של המלך חוזה הראשון רוכב על סוס.

ולא נשכח את השימוש האינסטגרמי של הכיכר… תמיד יש פה תור של תיירים מחכים להצטלם עם השלט.

אנחנו מגיעים לשפת הנהר של ליסבון , הנהר Tajo, ומה אני אגיד לכם… חם פה בליסבון!

לתומי חשבתי שבתחילת אוקטובר יהיה יותר נעים וסביר ,אבל עדיין חם מדי.

וברור שלא נעלה ברגל ברחובות התלולים של השכונה העתיקה של ליסבון, שכונת Alfama, לשם כך לקחנו עוד אובר שהעלה אותנו מעלה…

שקלתי כמה סבלנות תהיה לבני המשפחה לתצפיות השונות ששכונת אלפמה משופעת בהן, והחלטתי שאין צורך לדגום את כולן, אנחנו ירדנו מהאובר בתצפית Miradouro das Portas do Sol.

נחמד ולא יותר, בסמוך נמצא ציור קיר מיוחד המתאר מאורעות מרכזיים בהיסטוריה של פורטוגל – History of Lisbon Mural by Nuno Saraiva

כדי להבין את הציור אני ממליצה לקרוא בקיצור פה למשל על המאורעות העיקריים בתולדותיה של פורטוגל.

אבל אחד מהציורים מוקדש לאירוע פחות ידוע – טבח ב 4000 יהודים בשנת 1506.

כשהיינו במקום הגיע מדריך שהסביר שהתקופה הייתה תקופת הדבר, והיהודים ששמרו על נטילת ידיים נדבקו פחות, חלו פחות, ועוררו אנטגוניזם. באחת מההתכנסויות בכנסיה הנוכחים הכריזו על נס – הופעה של ישו – ורק יהודי (מומר) שישב שם אמר להם בנונשלנטיות כנראה – "זה בכלל לא נס, זו פשוט השתקפות של ישו בשמשות". לדברי המדריך זה היה הטריגר הסופי שהוביל לרצח של אותם 4000 יהודים. אנחנו עוד נגיע לאנדרטה לזכרם בהמשך הביקור בעיר.

עוד ציור שכדאי לשים לב אליו הוא זה המתאר את עידן התגליות של פורטוגל., ובפרט את מסעו המפורסם של ואסקו דה גאמה שהיה האירופאי הראשון (מפורטוגל כמובן) שהגיע להודו דרך הים. הוא הפליג ב 8 ביולי 1497 כפי שמופיע בציור והגיע להודו ב 1498.

וכך נראית מחצית מהציור

ירידה קלילה במורד הרחוב (אנחנו מתקדמים רק כלפי מטה בחום הזה…)

וכבר מגיעים לתצפית נוספת מפורסמת גם היא – Miradouro de Santa Luzia

תצפית מאוד פוטוגנית, עם ענפי הגפן ועם האזולז'ו, אותם אריחים פורטוגזים מפורסמים שמרכיבים ציורים שונים בכל העיר

בשעה בה באנו היה קצת קשה לצלם כמו שצריך בגלל ניגודי האור והצל, ממליצה לבוא לקראת שקיעה.

אנחנו ממשיכים הלאה, נתקלים בהשפעות העיצוב המורי שנתן אותותיו בליסבון על כל צעד ושעל…

והנה עוד אזולז'ו של ציור ממש מורכב ומרשים, על הדרך סמוך לתצפית

פה ושם אנחנו עוצרים להתבונן בחנויות הקטנות, קונים איזה מזכרת, ובעיקר עוד ועוד מים

וכבר הגענו לקתדרלה של ליסבון, זמן לנוח ולתפוס לצילום את טראם 28 המפורסם (מלא כולו) חולף

עוד קצת ואנחנו חוזרים לבאישה, עוברים ב pink street (אל תבואו במיוחד),

ואנחנו מחליטים לנסוע לשקיעה מעברו השני של הנהר, מתצפית כריסטו ריי , העתק של פסל ישו המקורי מברזיל (בגוגל – Santuário de Cristo Rei).

אנחנו מגיעים לתחנת המעבורת Cais do Sodré, שני יורו לכרטיס ואנחנו מפליגים ל Cacilhas.

ההמולה רבה וגם הצפיפות, המעבורת משמשת ככלי תחב"צ לכל דבר וענין וכנראה שאנשים רבים חוזרים כעת מהעבודה.

מגיעים לגדה השניה של נהר הטחו, אפשר לראות בבירור את גשר 25 באפריל, הקרוי על שם תאריך מהפכת הצפורנים בפורטוגל שהחליפה את המשטר הפשיסטי במשטר דמוקרטי ב 25 לאפריל 1974.

מזכיר לכם את סן פרנסיסקו?

ובכן השקיעה מתקרבת בצעדי ענק.. מפה יש לקחת עוד אובר לתצפית עצמה, לפסל של ישו. ודווקא עכשיו הוא מתעכב.

נוסעים ו… אז מתגלה שקצת פישלתי הפעם.

ידעתי שהכניסה למעלית בפסל כבר סגורה, אבל משום מה הבנתי מאחד הבלוגים שדווקא מתחתיתו של הפסל תצפית טובה עוד יותר, אז חשבתי שממש לא נורא שסגור… במציאות – נתקלנו במתחם גדול סגור ומסוגר, ואפס תצפית לשום כיוון. באסה.

מה אפשר לעשות?

לקחנו עוד אובר חזרה לליסבון, חצינו איתו את הגשר ברכב.. לפחות זה…זו הייתה נסיעה די ארוכה

וירדנו בשוק האוכל המפורסם Times Out

אני אוהבת שווקים! אוהבת לגוון ואת זה שכל אחד בוחר מה שבא לו.

במקרה עלינו קומה אחת יותר מדי… זכינו לתצפית מלמעלה

וכמו שאפשר לראות ההמולה הייתה רבה והיו גם תורים, ענין של מזל…

התמקדתי בדוכן מסעדת השף Miguel Castro E Silva, לטעום מהטאפאס המפורסמים של סרדינים על לחם… כן כן, פורטוגל חזקה בסרדינים, היה טעים למרות שאני לא מחובבי הדג הזה. עוד מנה שאכלנו היתה מבוססת על בקלה, כבר הבנתם שפה זה מאסט בכל מקום….

לקינוח פניתי לסניף השוק של רשת המאפיות Manteigaria שנחשבת כמקום טוב לטעום פסטל דה נאטה. מודה שאכלתי כבר בלונדון את המאפים האלה וזה לא היה משהו שונה מהותית.. טעים ואולי קצת מתוק מדי, או שהטעם שלי השתנה…

כמובן שלא סירבתי לרעיון לצרף לפסטלים כוסית ג'ינג'ה – ליקר הדובדבנים המקומי.