לקפריסין הגענו עם הבן הגדול והבן הצעיר בשעות אחר הצהריים, כך שנותרו לנו רק שעות הערב והלילה לבלות בהן. הבן האמצעי נותר בארץ, באוניברסיטה אין חופש…
לשם הפשטות בחרתי בדירה בלרנקה Mesogios House Suites לכל שלושת הלילות. רציתי גמישות בנסיעות לכיוונים שונים (טרודוס, ניקוסיה, איה נאפה) ומיקום שיהיה נוח לטיסה חזור בצהריים ולא יחייב אותנו לקום מוקדם.
הטיסה תקתקה כמתוכנן – אנחנו והבן הצעיר בטיסת CYPRUS, והבן הבכור החליט ברגע האחרון להצטרף וטס עם וויזאייר במבצע שלהם ללרנקה (50 יורו לכיוון), הגיע 45 דקות לפנינו.
מיד לאחר ביקורת הדרכונים חנוכיה מקדמת את פנינו…
אומנם בברכה מהקהילה היהודית בקפריסין אבל זה בהחלט לא משהו שרואים בכל שדה תעופה..
רכב שכרנו מיורופקאר, הבכור תפס את מקומו על כסא הנהג כדי לחוות את הנהיגה בצד שמאל, ומאחר והכל הלך כל כך חלק החלטתי ספונטנית לתפוס את דקות האור האחרונות שלפני השקיעה ולנסוע לאגם המלח של לרנקה לראות את הפלמינגו.
בפעמים קודמות בהן ביקרנו בלרנקה אגם המלח היה יבש וברור שלא היו בו כלל פלמינגו.
הפעם – המצב היה שונה לחלוטין… איזה כיף!
כיוונתי למיקום בגוגל מפס Flamingo observatory spot אבל ניתן לראות אותם בהרבה מקומות נוספים, האגם גדול.
בסמוך נמצא "מסגד החתולים" של לרנקה – Hala Sultan Tekke
ממש לא חשבתי להגיע לפה בתקופה המתוחה הנוכחית… אבל אנחנו כבר כל כך קרובים, החלטתי לראות מה יש שם.
ובכן חתולים יש. בהחלט. ואין שום פלא שהם שם שכן ראיתי את כמויות האוכל שמחלקים להם.
אפשר גם מפה לגשת לאגם המלח, לידו פגשנו בחתולים בנירוונה..
כמעט והתפתיתי לנסות ולהיכנס למסגד עצמו, אבל כשהתקרבנו לכיוונו הגיע מולנו איש הדת המקומי והסביר שהמסגד כבר סגור.
מאיפה אתם?
כמו במערכון של ארץ נהדרת… מלמלתי שאנחנו ממלטה!
ופצחתי בהליכה מהירה לכיוון הרכב…
החושך ירד ואנחנו נוסעים כמה דקות לכפר Kiti, אחד מ"כפרי הכריסמס" הקפריסאיים שלמזלנו נמצא קרוב מאוד לשדה התעופה ולכן היה בחירה אידיאלית להיום.
כפרי הכריסמס הם חלק ממיזם תיירותי של קפריסין, כאשר כל שנה הממשלה בוחרת כפרים אחרים ועוזרת להם לממן את קישוט הכפר בהתאם כולל כמובן שוק כריסמס מקומי. אפשר לבדוק מי הם הכפרים ומהן התוכניות בכל אחד מהם – פה.
את הביקור בכפר פתחנו דווקא במסעדה (Tamala) , כבר היינו רעבים מכל היום ורציתי לאכול מסודר לפני שנטייל בשוק. הכל היה טעים וזה לא מובן מאליו אבל הרגיש לי כמקום תיירותי למדי.
את הרכב השארנו בחניה של המסעדה וצעדנו מספר דקות לאיזור השוק, גם הרחובות שהובילו אליו היו מקושטים ודי מושקעים!
שימו לב – מי שחיפש איך להזמין מסנטה את המתנה הבאה… יש פה פיתרון
הגענו לכיכר המרכזית שהייתה מוקפת דוכני אוכל ומקושטת גם היא, ובנוסף שרה בה להקה כשהגענו
הכפר קיטי הפתיע אותי מאוד לטובה, וגם לאחר שביקרנו בכפרים נוספים אני חושבת שמבחינת רמת הקישוטים הוא היה במקום הראשון!
עצרנו לקניה קצרה בסופר, למרות שלא בנינו על שום ארוחה בדירה.. שיעשע אותי לראות איזו עוגה מושקעת ניתן לקנות בסופר עממי כמו LIDL:
מפה נסענו לדירה כדי לקבל את המפתחות (ולשלם) , אבל הלילה עוד צעיר..
עוד מסעדה על הפרק, והפעם טברנה שיש בה מוזיקה חיה בסופ"ש – To Kazani. חשוב – חובה להזמין מראש די מוקדם, אני הזמנתי רק שבוע וחצי מראש וקיבלתי שולחן אחרון במיקום לא הכי הכי.
ובכן הגענו למסעדה, המוזיקה היוונית כבר הייתה בעיצומה
לא היינו מאוד רעבים, הזמנו MEZE – סוג של עסקית הכוללת שפע מנות קטנות קבועות מראש, אבל הזמנו רק שתי ארוחות כאלה עבור ארבעתנו – זה אפשרי מאחר ולא מדובר בסלטים עם REFILL בסגנון המסעדות המזרחיות שבארץ.
אז איך היה?
אני אהבתי את המוזיקה, האוכל היה בסדר במנות הראשונות והלך והדרדר ככל שהתקדמה הארוחה…שמחנו שהזמנו רק שתי ארוחות MEZE…
שאר בני המשפחה לא מאוד אהבו את המקום משום בחינה שהיא.
אז אם אנסה לסכם את החוויה – האוכל פה הוא לא השוס, אם בא לכם לאכול פחות וליהנות מהמוזיקה זה אפשרי לדעתי.
עייפים חזרנו לדירה…
לילה טוב
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 