בוקר טוב בלרנקה
היום מאוד מאוד התלבטתי מה לעשות…
מזג האוויר מרובה טיפטופים ואני מחליטה שהנוף באיה נאפה לא יהיה בשיאו בעננות.
לנסוע לניקוסיה בני המשפחה לא מתלהבים, היינו שם לפני שנה ואז אפילו עברנו את הגבול לקפריסין הטורקית – היום כמובן שלא נעז לעשות זאת.
אפשר לנסוע ללימסול ואפשר לחזור ללפקרה באור יום
אבל בסופו של דבר אני מחליטה שנחזור לטרודוס כדי לראות את אחד האתרים הידועים ביותר של קפריסין – מנזר קיקוס Kykkos Monastery ובהזדמנות זו להנות מעוד כפר כריסמס באיזור.
הדרך אל המנזר ידועה כעקלקלה וקשה אבל אני משכנעת את עצמי באוטוסוגסטיה מושלמת שניסע לצפון הטרודוס בכביש הצפוני מכיוון ניקוסיה ולא מהכביש הדרומי המוליך ללימסול ונחסוך את רוב הפיתולים.
אנחנו יוצאים לדרך, קפה ומאפה ב Zorbas Bakery (והפעם מאפים ממולאי ממרח קלמטה בשפע) אבל בכל זאת יש עצירה חשובה.
פיקאצ'ו מתלהב מגבינת האנארי שאכל אתמול ולי יש בדרך עוד מפעל שמייצר חלומי ואנארי. לא הייתי בטוחה שיהיה פתוח היום ביום ראשון אבל אנחנו מגיעים לעיירה Lympia למפעל ששמו רשום רק ביוונית….
Γαλακτοκομικά προϊόντα Π.Ηρακλέους
אנחנו מוצאים פה תור של קפריסאים בלבד. מצטרפים לתור ומבקשים אנארי.
אני בהלם מהמחיר הזול וקונה 2 קילו אנארי ב 12 יורו בלבד!
אנחנו לוקחים את הגבינה החמימה עדיין מתהליך הייצור וממשיכים לנסוע.
מטפסים בכביש ועוברים מעל הסכר Kalopanagiotis Dam
ופונים לכיוון המנזר.. בכביש מפותל מאוד…
וואו כמה שהוא מפותל. זו באמת דרך קשה ואם אתם רגישים כדאי שתחשבו פעמיים.
במהלך הנסיעה אנחנו עושים הפסקת פיקניק.
זמן לטרוף את האנארי החמימה יחד עם זיתים ולחם שהבאנו
היא הייתה פשוט מושלמת!! אין מילים!!
עוד קצת תצפיות לנוף לכל הכיוונים, אפשר לראות שקצת מעונן היום…
ועוד קצת נסיעה ואנחנו מגיעים למנזר קיקוס.
הכניסה חינם (למוזיאון בתשלום), המנזר מעוטר כולו בציורים מוזהבים וכמובן גם הכנסיה שלו.
הנה חצר המנזר בפתח הכנסיה
בחצר נמצא פסיפס מפורסם של מריה העולה השמימה, הנה היא במיטה
הסתובבנו כה וכה, לא יותר מדי…
ספגתי קצת קיטורים מבני המשפחה…
והמשכנו לאתר הסמוך שהוא רחבת הקבר של הארכיבישוף מקריוס השלישי שהיה גם הנשיא הראשון של קפריסין ובעברו נזיר במנזר.
כמו שניתן לראות נכנסנו לתוך ענן…
הפסל ענק ואפשר להקיף אותו במסלול צופה לנוף (כשיש נוף), נראה לי שניתן להיכנס גם לקבר עצמו (סגור בראשון). בקיצור זה לא היה מזג האוויר המושלם הפעם…
בזאת סיימנו את הביקור ב"אתרי החובה" הקפריסאיים, יחד עם דירוג של "טיול פח" מפיקאצ'ו אבל לא להתייאש.. עוד לא נגמר היום ואנחנו ממשיכים לכפר כריסמס נוסף בעל השם הקליט Kalopanayiotis.
הכפר בנוי על צלע הר תלול במיוחד, אנחנו חונים ברחוב העליון שלו, ומתחילים ללכת ברגל ולחפש את הפוניקולר מטה (Kalopanayiotis Lift) , אבל מהר מאוד אני מבחינה באנשים שעולים במדרגות לכיווננו והם מבטיחים לי שמדובר בסה"כ בחמש דקות ירידה .. ואנחנו יורדים ברגל.
שוק הכריסמס של הכפר נמצא ממש בחיק הטבע ומגיעים אליו בגשר מעל הנהר המקומי.
הנה מבט אליו מרחוק
השוק מגוון, מלא דוכני אוכל מכל הסוגים , אוכל חם וגם אוכל מסורתי של קפריסין למי שרוצה לקנות הביתה
הילדים מתמקמים בתור ל GYRO , אני ובן הזוג יושבים להופעת ריקוד מקומית. יוונית שאין כדוגמתה בדיוק כפי שאתם מדמיינים
עוד מבט לשוק מהמפלס העליון שלו
ואנחנו יושבים עם הילדים וה GYRO להופעה נוספת של בני המקום (כך נראה) – הפעם הופעת תזמורת כלי נשיפה של נגנים זייפנים במיוחד…
לא שרדנו את ההופעה אבל הכי הצחיקה אותי הנגנית המהוללת משמאל שניגנה בפיאניקה, מי שבגילי יתכן וזוכר את הכלי הזה שהיה לי בבית ספר יסודי…
זה היה שוק נעים מאוד, נחמד וגם מיוחד, אפילו שגם פה הקישוטים לא היו משהו יוצא מגדר הרגיל
גם את הדרך מעלה לרכב עשינו באותן מדרגות,
להתראות Kalopanayiotis, נעמת לנו מאוד!
התלבטנו כיצד להמשיך את אחה"צ/ערב
כולנו כבר קצת התעייפנו….
החלטנו לוותר על ביקור בניקוסיה ולהמשיך ללרנקה.
נעלי ספורט לפיקאצ'ו בסניף המקומי של SPORTS DIRECT הספיקו לנו ולא המשכנו לקניון מטרופוליס, חזרנו לדירה לנוח קצת ולסיום יצאנו לארוחת ערב בבית הקפה To Kafe Tis Chrysanthi's בו אנחנו נוהגים לבקר כל פעם כשאנחנו בלרנקה… היה חביב אבל הוא יותר מתאים לארוחות בוקר כפי שהיה בכל הביקורים הקודמים שלנו, לארוחת ערב נראה לי שמקומות אחרים עדיפים.
השדירה הראשית בלרנקה לאורך הטיילת מקושטת כולה, ועוד חנוכיה גדולה מחכה לנו, אנחנו חולפים גם על פני הלונה פארק הגדול שהקימו לכבוד החגים.
וזהו.. לילה טוב!
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 