בוקר טוב בדבלין, אנחנו מתארגנים לאיטנו ובינתיים הבכור מנצל את הזמן לסיבוב זריז בגשר Ha’penny, לפחות לראות משהו מדבלין לפני שנוסעים…
בסופו של דבר אנחנו יוצאים בנסיעה ב BOLT לשדה, שם הוזמן הרכב השכור לטיסה המקורית, ושם חשבנו שנפגוש את הבכור לאחר שיפספס את הקונקשן ולכן לא שינינו את מיקום ההשכרה…
נסיעה של כשלוש שעות לפנינו מדבלין שבמזרח אירלנד ועד לצוקי מוהר שבמערב, אחד מהאתרים הכי מפורסמים של אירלנד.
בדרך עוד עצרנו כמובן לקניית סופר ראשונה, והוויז טילטל אותנו להנאתו בכבישים זעירים שחצו את Burren National Park אבל בסופו של דבר הגענו לצוקי מוהר בערך בארבע אחה"צ, עם לא מעט שעות אור עוד לפנינו וביום שמשי למדי…
לשמחתנו בשעה זו המקום לא היה עמוס באוטובוסי התיירים המגיעים מדבלין מדי יום – כדאי להגיע לפניהם מוקדם בבוקר או לאחריהם.
צוקי מוהר ידועים ביופיים ולאורכם משתרע שביל הליכה של 12 ק"מ (חינמי). ניתן להתחיל אותו מצפון מהעיירה Doolin , וניתן להתחיל אותו מדרום , מרכז המבקרים נמצא בין שתי נקודות הקיצון הללו, בערך באמצע. עוד על השביל ניתן לקרוא פה.
התלבטתי רבות כמה להקדיש להליכה, האם לעשות את השביל במלואו (ולחפש מונית שתחזיר אותנו) או האם לעשות את השביל רק חלקית, בסופו של דבר החלטתי שבמסגרת הזמן שלנו נקדיש למקום את היום הזה בלבד, נתחיל במרכז המבקרים ונזרום לפי ההתפתחויות בשטח.
ליד מרכז המבקרים נמצאת החניה הרשמית – יקרה ומתומחרת לפי מספר הנוסעים ברכב.
אני אשאיר לכם לנחש מה אנחנו עשינו… תהיו יצירתיים.
(עוד אופציה היא לחפש חניה זולה הנמצאת ליד Gra Coffee וקרוב מאוד לשביל, בעונה שלנו הדרך אליה היתה סגורה).
הגענו לאיזור מרכז המבקרים , ועלינו גם על מגדל O'Brien's Tower , יפה אבל לטעמי זו אינה הנקודה היפה ביותר לתצפית אם יש כוח ללכת קצת.
מפה החלטנו להמשיך בשביל לכיוון צפון
והנה מבט לשביל עצמו, בתחילתו מגודר,
בהמשך – ממש לא
נהנינו מאוד מהנופים המשתנים בכל עיקול , משתדלת לא להגזים עם התמונות שלא תגיעו לרעלת צוקים…
השביל כלפי צפון בכיוון ירידה, מה שהבטיח לנו עליה בחזור, אבל לא התרגשנו יותר מדי.
יום ראשון של הליכה ואנחנו עוד בשיא המרץ.
הגענו לקטע שנמצא בשיפוצים והחלטנו לחזור (בערך בנקודה Pollboy Lookout בגוגל), בדרך מצאנו כבשים מיוחדות במינן..
כמובן שלא ויתרנו על המשך השביל ממרכז המבקרים לכיוון דרום, שם מומלצת מאוד הנקודה
Viewpoint South, Cliffs Of Moher
בעיני – נקודת התצפית הטובה מכולן ויחסית לא קשה להגיע אליה.
נהנינו מאוד מהשביל צפונה שהיה פראי יותר, אבל גם כאמור מהשביל דרומה.
למיטיבי לכת -ממליצה לשקול את השביל המלא, ולפחות מיטיבי לכת – ללכת כמונו קצת צפונה וקצת דרומה, או רק דרומה (קל יותר) , אבל גם מי שכלל לא רוצה לצאת להליכה יוכל להתרשם ללא מאמץ מהנופים באיזור מרכז המבקרים.
מדד הכוכבים לצוקי מוהר
אני 5 בן הזוג 5+ ("שווה ללכת ולהתרחק ממרכז המבקרים") הבכור 5 פיקאצ'ו 5
מפה נסענו לדירה שלנו בעיירה הסמוכה דולין – Killilagh House Accommodation , מקום שהיינו מרוצים ממנו.
ממול לדירה נוח לחצות את הכביש לפאב McDermott's Pub , הידוע בהופעות המוזיקה שלו מדי ערב.
שימו לב – פה וגם ברוב הפאבים הקלאסיים, אוכל מוגש רק עד 21, ולאחר מכן מתחילה ההופעה בה ניתן להזמין שתיה בלבד. כדאי להגיע בזמן, לתפוס שולחן טוב ולאכול, ולאחר מכן ליהנות מההופעה.
הפאב היה מלא למדי אבל בסופו של דבר לאחר המתנה הצלחנו לקבל שולחן מוצלח במיקום אסטרטגי להופעה. והאוכל – היה טעים!
ההופעה פה היתה מושקעת ואותנטית יותר מאשר החוויות שלנו בדבלין, מדובר היה בשלישית נגנים – כנר, נגן בכלי פריטה דומה לעוד/גיטרה, ונגן בחמת חלילים אירי.
הבירה זרמה פה כמים… נגן חמת החלילים, שהבכור כינה "סלאש" על שם הגיטריסט מגאנז אנד רוזס, הצליח לחסל לא מעט כוסות גינס…
וגם הסביר לנו בין לגימה ללגימה כמה מסובך לנגן בחמת חלילים אירי, מודה שמעולם לא שמתי לב לכלי הזה…
במקום לנשוף בפה כמו הסקוטים, יש לנגן מפוח שהוא מחזיק עם המרפק שלו ובאמצעותו נכנס האוויר.
היה מקסים וחוויתי למדי,
במבט לאחור אני יכולה לסכם שזה היה אחד הפאבים המוצלחים ביותר מכל אלה שביקרנו בהם!
נשארנו עוד ועוד.. ואם זה היה תלוי בפיקאצ'ו היינו נשארים אפילו עוד יותר..
אבל בסופו של דבר בכל זאת באיזור 11 בלילה חזרנו כמה צעדים לדירה שלנו,
המוזיקה כנראה המשיכה עוד הרבה אחרינו…
(פאב נוסף די סמוך שגם בו יש מוזיקה הוא McGann's Pub)
לילה טוב
המשך ל –
אירלנד יום 3 – פארק קילרני Killarney National Park
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 