לדבלין הגענו אומנם לאחר דרך ארוכה שכללה לילה בלרנקה ולילה בפרנקפורט, אבל הטיסות היו כולן בשעות נוחות יחסית, ישנו כל לילה במלואו, והמסע כולו עבר עלינו בנינוחות וללא לחץ ועייפות,
כל כך שמחנו שהצלחנו לנסוע!
אפילו נהנינו לחזור ללרנקה
לבית הקפה האהוב בו אכלנו אז באוקטובר To Kafe Tis Chrysanthi’s
ולטיילת שעל חוף הים
אין בלרנקה אטרקציות משמעותיות (תאמינו לי), לכאן באים לתחושתי פשוט לנוח, ואם נכנסים לסטייט אוף מיינד הזה אפשר בהחלט גם ליהנות!
כך שלמרות המסע הארוך הגענו לדבלין די רעננים בשעות צהריים, מוכנים להתרשם בכיף מהעיר ביום כזה שכולו בונוס ולא נכלל בתוכנית המקורית (צריך גם להסתכל על חצי הכוס המלאה –לא?)
לא כללתי בתוכנית מוזיאונים, וגם לא רציתי להתחייב לסיורים למיניהם, רציתי בעיקר להסתובב באופן חופשי ולספוג כל מה שאפשר… וכך היה.
מהשדה למרכז העיר מונית בחצי שעה (יש גם הסעות FREE NOW ו BOLT, ויש גם אוטובוסים), נסענו לדירת אירבנב במיקום מרכזי מאוד כדי לאחסן את המזוודות. הדירה משופצת כולה ונעימה, מרחק הליכה קלה מאטרקציות הלילה של דבלין ולכן במיקום פנטסטי. החסרונות שלה – מדרגות, ורעש מהרחוב הראשי שהיא שוכנת בו (עוברות חשמליות). למרות הרעש ישנו טוב והיינו מרוצים. לחובבי פריימארק הדירה שוכנת ממש מול החנות האירית של פריימארק שנקראת Penneys.
ואחרי ההתמקמות אנחנו יוצאים ברגל לכיוון איזור ה Temple Bar.
בדרך חוצים את נהר ה Liffey על הגשר הכי מפורסם בדבלין – Ha'penny Bridge – שימו לב ל"שערים" המיוחדים דרכם עוברים הולכי הרגל
מגיעים לפאב הכי מפורסם ותיירותי בדבלין – The Temple Bar – שתיירים רבים באים לבקר בו ולהצטלם עם העיצוב האדום-אדום שלו
אז נכון, זה פאב לתיירים, וככזה גם בשעת צהריים יש פה מה שנקרא LIVE MUSIC (בפאבים המסורתיים ההופעות בשעות הערב בלבד) , אבל אנחנו רק מתחילים את הביקור שלנו באירלנד, וזמר עם גיטרה ששר שירים איריים יחד עם כוס גינס ראשונה מני רבות ופלטת גבינות מושחתת זה ממש ממש סיפתח מעולה להיכנס לוייב הנכון!
אז ישבנו, שתינו וקצת נישנשנו, כולנו מבסוטים, ולהפתעתי אפילו פיקאצ'ו היה מרותק להופעה והתגלה כמומחה נסתר למוזיקה אירית… (הבכור כאמור עוד לא איתנו היום).
אנחנו ממשיכים הלאה, עוברים ליד הקתדרלה המרשימה Christ Church Cathedral (אבל לא נכנסים)
כן נכנסים לפאב העתיק ביותר באירלנד The Brazen Head , פאב שהוקם ב 1198, מזמן לא אכלנו….
התפריט – תפריט פאב אירי טיפוסי – אנחנו מזמינים המבורגר, נזיד בקר ובירה (פיקאצ'ו אומר שטעים) מוגש עם כדורי פירה שמעוצבים ככדורי גלידה, וסלט עם גבינת עיזים מטוגנת , בוגדים בגינס עם בירה אחרת (בקצב הזה טוב שבכל בירה אנחנו מתחלקים..) והכל טעים!
מפה אנחנו ממשיכים הלאה אל פסלה המפורסם של Molly Malone, מוכרת דגים שיותר מאשר היא מפורסמת, מפורסם בעיקר השיר אודותיה שהפך כך אומרים להמנון הבלתי רשמי של דבלין ומושמע על ידי אוהדים במשחקי ראגבי.
ומי שיציץ לתוך הסלסלות יגלה שם את הצדפות והשבלולים המוזכרים בשיר.
הפסל נמצא סמוך מאוד ל Trinity College הידוע בו נמצא אחד המוצגים המפורסמים של דבלין – The Book of Kells אבל אנחנו כאמור בסיבוב התרשמות בלבד מהעיר ובכל מקרה הכל כבר נסגר, אנחנו ממשיכים למדרחוב השופינג הסמוך – Grafton Street.
חנויות מותגים לרוב, וגם הופעות רחוב…
ואפילו חנות לגו עם קצת דקורציה מקומית (שימו לב לשילוב ה"שער" של גשר Ha’penny)
הסתובבנו עוד קצת, והלכנו לנוח מעט בדירה.
היעד לערב – The Church Café Bar, מקום שקראתי שיהיו בו מוזיקה וריקודים איריים.
הוא נמצא במרחק הליכה של דקות ספורות מהדירה שלנו, אני נכנסת ודי מופתעת..
מסתבר שלא סתם הוענק למקום שמו, מדובר בפאב שבאמת נמצא במבנה של כנסיה לשעבר.
כולל עוגב וכולל קברים בקירות!
הנה צד אחד של הכנסיה לשעבר , בו יושבים הנגנים
לפניהם במה לזוג רקדנים שעולים לריקודים קלטיים מהירים מאוד
והנה הבר במרכז ומאחוריו העוגב
כשהגענו בשבע וחצי המקום היה עמוס ומלא מפה לפה (וזה ביום חול!).
המתנו לשולחן ליד הבר, מה שהיה דווקא נחמד מאוד כי נתן לי זווית מצויינת לנגנים ולרקדנים, ולאיפה בדיוק אנחנו ממהרים?
אחר כך קיבלנו שולחן מרוחק קצת יותר, נהנינו מהאוכל ומהאווירה ואני ממליצה מאוד!
(כדי לתפוס שולחן קרוב לנגנים מניחה שצריך להגיע בשש וחצי או קודם).
חזרנו לדירה מרוצים, ובאחת עשרה בלילה נקש הבכור בדלת שלנו – כן הוא הצליח להגיע למרות קונקשן של כשעה בלבד בלונדון, איזה כיף!
מדד הכוכבים לביקור בדבלין
אני 4 ("שפע פאבים לבחור מהם"), בן הזוג 4 ("אהבתי את פאב הכנסיה, היכרות ראשונה בדבלין עם סצנת הפאבים האירית"), פיקאצ'ו 5 ("היה כיף בכל הפאבים – זו עיר שכדאי לבקר בה כדי לאכול, לשתות וליהנות מהמוזיקה")
המשך ל –
אירלנד יום 2 – נסיעה למערב אירלנד, צוקי מוהר Cliffs of Moher
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 