בוקר טוב מתחיל בסקוטלנד עם ארוחת בוקר במלון שאילץ אותי לקחת אותה.. חוויה לא כל כך לטעמי, אבל נתגבר.
משם עוד היערכות קטנה – קניית מקלות הליכה בסניף GO Outdoors המקומי, שכן שדה"ת גטוויק לא מאפשר להעביר מקלות כאלה בכבודת היד ולנו לא היו מזוודות
וסופסוף אנחנו מוכנים!
אז מה בתוכנית:
כאמור מרכז הטיול תוכנן להיות האי סקאי, מרחק של כשלוש שעות נסיעה ישירה מאינברנס בה נחתנו, בירת ההיילנדס הסקוטיים .
אבל מקריאה בסיפור הטיול של לימור (בפייסבוק) התאהבתי ברעיון להגיע לסקאי מכיוון צפון ולכלול בטיול חלקים מהדרך הנופית המפורסמת NC500 שבה נתחיל את הטיול היום.
יש ברשת שפע של מידע על הדרך ועל האתרים שבה, אנחנו טיילנו רק בחלק קטן ממנה והשתדלנו לשלב מסלולים ברגל ולא רק נסיעות נופיות לאורך החופים, כל אחד יבחר לפי טעמו. מידע מועיל במיוחד מצאתי בבלוגים Travel made me do it ו – Watch me see.
NC500 היא דרך מעגלית ומן הסתם ניתן להתחילה בכל נקודה, אבל מקובל לומר שאינברנס היא נקודת ההתחלה שלה. מפה ניתן להמשיך עם או נגד כיוון השעון, ואנחנו מתחילים בקטע קטן מן הדרך עם כיוון השעון בהתקדמות לכיוון צפון מערב.
האתר הראשון בו בחרתי לעצור ולטייל הוא מפלי רוג'י Rogie Falls, מסלולון קצר וקל אבל יפה ומככב בכל רשימות המסלולים המומלצים של NC500. אפשר לקרוא גם פה , לינק לויקילוק פה (אבל באמת שפה לא צריך).
חניה בתשלום בסגנון הבריטי PAY AND DISPLAY , ולפנינו שלט מאוד ברור לבחירה בין שני מסלולים – ה"אתגרי" מביניהם הוא Riverside Trail שאורכו 1.3 ק"מ וה"מקוצר" מביניהם הוא Salmon Trail – שביל כבוש מתאים לעגלות.
אנחנו מתחילים בשביל Riverside Trail, מזג האוויר מושלם ונעים וצבעי השלכת מקדמים את פנינו.
מהר מאוד מגיעים לתצפית יפה על המפלים, אפשר לראות גם את גשר התצפית שלידם.
עוד קצת ומתקרבים לגשר , כמובן עולים עליו וגם יורדים מתחתיו, מצלמים ומצטלמים מכל הכיוונים…
המשך השביל שלנו עובר ביער ומאחר ויש לנו עוד לא מעט תוכניות היום אנחנו מקצרים ולא ממשיכים בו אלא חוזרים לרכב דרך שביל הסלמון.
אחלה התחלה קלילה, מומלצת ומתאימה מאוד למשפחות
מדד הכוכבים למפלי רוג'י
אני 4.5 בן הזוג 4 הבכור 4 פיקאצ'ו 4
אנחנו ממשיכים בנסיעה, אפילו קצת צפונה מאולאפול אליה נחזור בערב ללינה.
מאוד רציתי לטייל במסלול Stac Pollaidh שנחשב לאחד מהמרהיבים בדרך NC500 כולה ולשמחתי הראות היום איפשרה זאת.
מדובר במסלול עלייה להר , 4.5 ק"מ, 510 מ' שינוי גובה. עוד אפשר לקרוא פה, ויקילוק פה.
הדרך למסלול הזה מפגישה אותנו לראשונה עם כבישי ה SINGLE TRACK הסקוטיים.
בהיילנדס יש שפע של כבישים כאלה ברוחב מכונית אחת, למרות שהם משמשים לנסיעה דו-כיוונית. הפיתרון נמצא באמצעות מפרצוני עצירה רבים לאורך הדרך בהם ניתן לעצור ולתת לצד השני לעבור, הם גם מסומנים באופן מאוד בולט וקל להבחין בהם.
הנוף כבר מכניס אותנו לאווירה…
ואנחנו מגיעים לחניון קטן למדי, חוצים את הכבישון ומתחילים בעליה במסלול.
אחד מהיתרונות הבולטים של המסלול הזה הוא נוף מרהיב לאורך כל הדרך.
השמש ממש יוצאת.. קשה להאמין שזו סקוטלנד באוקטובר..
כמעט ואין מטיילים פה בשביל, פגשנו בודדים בלבד.
הפסקה קלה מול הנוף.. (יותר נכון – מחכים לאמא)
ואנחנו מטפסים על הפסגה עצמה ונהנים מאוד מהנוף אבל הרוחות והקור כבר בהתאם!
המסלול הרשמי הוא מעגלי ומפה היינו אמורים להמשיך הלאה.
אבל ביקורת שקראתי ממליצה לא לעשות זאת שכן המשך המסלול אמור להיות בוצי עוד יותר ופחות מוסדר. ההמלצה הזו טוענת שעדיף לחזור בדרך בה הגענו ואני שומעת לה.
מהר מאוד אני מבינה מה שאפשר היה לחשוב עליו גם קודם, שהירידה הזו תהיה די תלולה…
היא אולי מוסדרת יחסית בין אבנים אבל גם פה יש לא מעט בוץ וצריך להיזהר בכל צעד לא להחליק, די מתיש עד למטה וזהו החלק שפחות אהבנו במסלול, אולי היה עדיף להשלים את המעגל…זה בוודאי היה פחות תלול.
מדד הכוכבים ל Stac Pollaidh
אני 4.5 בן הזוג 4 הבכור 4.5 פיקאצ'ו 5
יש פה באיזור עוד לא מעט מסלולים שרשמתי לי כגיבוי לתנאי מזג אוויר גרועים יותר ובכלל כאיזה "וויש ליסט" כללי (Wailing Widow Falls, Bone Caves Circuit, Falls of Kirkaig, Knockan Crag National Nature).
אבל אין כבר זמן, החושך יגיע עוד מעט וממש לא מתחשק לי נהיגה בחושך בכבישים האלה.. אז חוזרים ישירות לאולאפול.
בהמלצתו של אלון ח. אנחנו אוכלים במסעדה Ceilidh Place Ullapool וגם אנחנו מצטרפים להמלצה!
"מזמן" לא היינו בסופר.. אנחנו דוגמים את הסופר הקטן יותר של אולאפול (לעומת אינברנס), גם פה אנחנו לא מצליחים להשיג את הפריט המבוקש יקר הערך – סכין לחם. נראה כי הבריטים חוששים להשאיר סכין שכזה זמין חופשי בסופר, אתמול באינברנס היה צורך בשירות לקוחות כדי לרכוש אותו (והוא כבר לא היה פעיל בשעה שבאנו), והיום באולאפול אין בכלל למכירה סכין חד כלשהו בסופר, מסתבר שצריך לגשת לחנות כלי עבודה…(החנות סגורה, ברור שסגורה).
אנחנו ממשיכים ללינה שלנו במלון The Royal Hotel, בניגוד למנהגי הזמנתי פה חדר "אקסלוסיבי" עם מרפסת צופה לאגם, אבל המלון מאכזב וברמת תחזוקה ירודה – ממש לא ממליצה עליו. לעומת זאת המלון שהומלץ על ידי לימור הוא Harbour House ששוכן די בשכנות למלון שלי. אני לא הזמנתי אותו בגלל גודל החדר שלא מצא חן בעיני אבל כשלא שומעים ללימור זו התוצאה.. ראו הוזהרתם.
כללית נושא הלינה באיזור בעייתי מאוד והמבחר דל, דירה מתאימה בכלל לא מצאתי ונאלצנו להזמין מלון. נסו להזמין כמה שיותר מוקדם.
ובכל זאת – שאלה יהיו הצרות שלנו – לילה טוב!
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 