סקוטלנד יום 4 – מסלולים על דרך NC500 מ  Ullapool  ועד Applecross

בסקוטלנד בסתיו השמש זורחת מאוחר וקל מאוד לקום לזריחה

וכך נשקף הנוף מהמרפסת המהוללת של החדר בשעה בה קמתי

אנחנו מתארגנים ויוצאים לדרך דרומה.

בתוכנית שתי עצירות מסלולים שיארכו זמן ולכן אנחנו מוותרים על חלק מהנסיעה לאורך התוואי המדוייק של NC500  ונוסעים את רוב הדרך בכבישים ראשיים יותר.

האתר הראשון בו עצרנו הוא הנקיק Corrieshalloch Gorge , אתר די "מאסט" על הדרך ופשוט מאוד לביקור לכל המשפחה.

גם פה חניה בתשלום, מגרש החניה נסגר עם סיום שעות הפעילות הרשמיות של המקום .

קיימים שני מסלולים קצרים – הראשון נקרא Woodland walk   באורך 1 ק"מ והוא זה שמוביל לאטרקציה העיקרית – המפלים Falls Of Measach הזורמים בעומקו של הנקיק. למעוניינים ניתן לשלב מסלול נוסף Lady Fowler’s Fern walk .

אנחנו מתחילים במסלול המוביל למפלים, נחמד פה גם בדרך עצמה לראות את הנהר

מפלים קטנים נוספים על הדרך – The Stepped Falls

ועוד מפלים קטנים The Rocky Falls

אבל כל זה רק פתיח למנה העיקרית, אנחנו מגיעים לגשר התצפית למפלים.

הגשר חוצה את הקניון שמרשים מאוד בעומקו ואנחנו עולים עליו. 

אחר כך אנחנו ממשיכים הלאה לנקודת תצפית ממנה רואים את הגשר ואת המפלים – קשה להעביר בתמונה את עומקו של הקניון אבל ננסה…

בפרץ אנרגטי לא ברור אני מחליטה להמשיך גם למסלול הנוסף המבטיח תצפית ללוך , אבל זה מיותר לחלוטין , ממליצה להסתפק במסלול במפלים.

ממשיכים דרומה, עצירה קטנה בנקודת תצפית נחמדה Glen Docherty Viewpoint

 ומפה למסלול העיקרי של היום –Mountain trail  (תודו שזה שם מקורי) בשמורה

Reserve .Beinn Eighe National Nature

היציאה למסלול זה איננה ממרכז המבקרים אלא מספר ק"מ משם, חפשו בגוגל  Beinn Eighe Trails Car Park

מדובר במסלול מעגלי, 6.5 ק"מ, 590 מ' שינוי גובה, והוא מתהדר בכך שהוא המסלול היחיד המסומן בסקוטלנד. אפשר לקרוא עליו גם פה , ויקילוק – פה.

למעוניינים יש גם מסלול קצר בהרבה שיוצא בדיוק באותה נקודה – Woodland trail   – 1.5 ק"מ, ושינוי גובה של 125 מ בלבד.

אנחנו חונים לחופו של Loch Maree  הארוך אליו משקיף המסלול ברוב רובה של הדרך.

ומתחילים לעלות על ההר.. בכל זאת לא סתם קראו למסלול ככה.

חשוב לעלות עם כיוון השעון וכך גם עשינו אנחנו.

לוך מרי וההשתקפויות שלו מאחורינו בשלב הזה, אבל נחמד להביט בו בכל רגע של עצירה

העליה הראשונית ביער, לא קשה מדי.

אבל בהמשך פני השטח סלעיים מאוד, תלולים למדי, ולעיתים מזומנות נדרש מאמץ של כל הגוף (גם הידיים)  לעלות בלי להחליק ולהיאחז בכל מה שניתן. זו הסיבה שכדאי לעשות את החלק הזה בעליה ולא בירידה.

כשאנחנו מגיעים לפיסגה לצערי הראות לא טובה בכלל.. אני גם לא בטוחה שמהפיסגה אמורים לראות את לוך מרי.

קר מאוד, וגם פה בקושי מצאנו מטיילים נוספים.

לכן אנחנו לא מתעכבים הרבה , אין טעם כשאין נוף, וממשיכים במעגל שלנו.

ההמשך מתון יותר, בתחילה עוברים ליד לוכים קטנים, אפשר לראות שהראות בכיוון הזה עדיין גרועה.

הנה דוגמא לסימון השבילים היחיד בסקוטלנד – רוג'ום אבנים עם סמל המסלול (ובכל זאת – אני מאמינה רק בויקילוק שלי ולא ברוג'ומים… בטח כשאין כמעט מטיילים אחרים באיזור)

ואנחנו מגיעים לירידה מההר בצידו השני.

עכשיו הפנים מול לוך מרי, ראות מצוינת, ובצד הזה שפע צמחיה פורחת, מקסים פה!

הירידה אומנם פחות תלולה מהעלייה – כמו שהבטחתי, אבל עדיין נדרשת תשומת לב לצעדים בין אבן לאבן כדי לא להחליק (ברור שבכל זאת החלקתי), והזמן מתארך הרבה מעבר למה שהערכתי.

בין כל הצבעים בדרך בולט לי הטחב הצבעוני על פני הסלעים..

ואני לתומי חשבתי שיש רק טחב ירוק…זה בהחלט מוסיף יופי למסלול לראות סלעים מצופים בשפע אדום וצהוב!

למרות המאמץ המצטבר אני נהנית מכל רגע וגם לא יכולה שלא לצלם עוד זווית ועוד זווית…

ובסופו של דבר מסיימים את המסלול.

היה קשה יותר ממה שהערכתי אבל שווה!

כל שנותר כעת הוא לנסוע ללינה שלנו בישוב קטן שנקרא Applecross, הדרך אליו לאורך החוף היא אכן חלק מ NC500, והיא מקסימה ושופעת ישובים ששווה לעצור בהם כמו Torridon ו Shieldaig.

אנחנו נהנים מהנוף תוך כדי נסיעה, למרות שגשם מתחיל לרדת, אבל מצד שני התעכבנו מעבר לצפוי במסלול ועוד מעט חושך.. אין זמן לעצור וממש לא מיציתי את כל הרעיונות היפים שהיו לי לדרך.

אבל הגענו.. בטח שהגענו. 

הלינה שלנו במקום מבודד שמוביל אליו כביש גישה משלו, ובתמורה אנחנו פוגשים את האיילים המקומיים. איזה כיף.

אנחנו לנים ב Hartfield House Hostel , זו אומנם אכסניה אבל יש לה להציע גם חדרים עם מקלחת צמודה ואפילו חדר זוגי ענק צופה לאחו הירוק, אותו הזמנתי עבורנו. המקום כאמור מבודד למדי, וגם לא מתחשק לאף אחד לנסוע בחושך ולחפש מקום אחר לאכול בו בשעת ערב (אם קיים כזה בכלל). בשילוב עם עצלות מסויימת השתמשתי בהצעה לקנות במקום פיצות קפואות ולהכין אותן בתנור של המטבח המשותף.. וכך היה! 

ותאמינו או לא – במטבח הזה היה גם סכין לחם, איזו מציאה!

אכלנו במטבח הזה גם מהפיצות וגם משאר מאכלים שהיו לנו מגיחות הסופר הקודמות , התרשמנו מאווירת המטיילים שמסביב (הזדמנות לדמיין את עצמי כתרמילאית…) וסך הכל היה מוצלח.

בניגוד למלון ה"מפואר" באולאפול פה התחזוקה של המקלחת הייתה פנטסטית, וסך הכל נהניתי מאוד מבחירת הלינה הזו.  לא מדובר בבחירה זולה במיוחד לעומת החלופות והשיקול לא היה המחיר (כשמדובר בחדרים פרטיים), אבל באיזורים האלה מקובל ללון גם באכסניות והרמה שלהן לרוב טובה מאוד, חלק מהיתרון הוא גם תנאי הביטול הגמישים יותר.

לילה טוב

כתיבת תגובה