בוקר טוב ומוקדם קצת, אבל לא משהו באקסטרים…
נסיעה קצרה לשדה של אינברנס ואנחנו מחזירים את הרכב, עוברים בדיקת ביטחון די קפדנית ומיד מגיעים לאיזור הדיוטי, ממתינים לגייט שלנו.
יש פה שלושה גייטים.. כן זה הגודל.
טיסת איזיג'ט ללוטון עוברת סך הכל בנעימים, משם אנחנו מיומנים כבר, שאטל DART ורכבת בה אנחנו נוסעים לתחנת Saint Pancras. דרך אגב – ניתן לנסוע באותה רכבת בדיוק ישירות לשדה התעופה גטוויק. לנו יש כמה שעות מובנות בין הטיסות ולכן בחרנו לצאת אל העיר.
כמובן מפקידים את החפצים בסביבות התחנה, וזמן להגשים את אחת האהבות של פיקאצ'ו בעוד ארוחה ב FLAT IRON, הפעם בסניף שונה מהנסיעה הקודמת.
התוכנית המקורית שלי הייתה להמשיך לספריה הבריטית שיש בה אוסף מעניין ומעולם לא הספקתי לבקר בה, אבל היום הוא יום שמשי ומופלא וזה יהיה פשוט פשע לא להסתובב בחוץ!!
לכן אני משנה תוכניות, נוסעים בטיוב לקמדן גם לעוד קצת קולינריה וגם כדי לטייל קצת לאורך התעלה המובילה לונציה הקטנה, גם זה משהו שטרם הספקתי לעשות בלונדון.
בקמדן מחכה לנו הקינוח (ועוד המון מקומות מומלצים, אבל יש גבול) – גלידה ב Chin chin!
ואם כבר שחיתות אז עד הסוף – גירסת צ'ין צ'ין לקינוח הבריטי סטיקי טופי.

הסתובבנו עוד קצת בחנויות, וזמן ללכת קצת לאורך התעלה. אין לנו זמן ללכת עד ונציה הקטנה אבל לפחות לקבל את הטעם במזג אוויר שכזה.
תוך כדי ההליכה מגיעות החדשות שאולי חוסל סינוואר.. יש על מה לחשוב…
אז מטיילים, מתבוננים בסירות החולפות

ובברווזים

ובשלכת


ובגרפיטי… חלקו אנטי ישראלי אבל לא אתן לו במה פה, וחלקו עדיין עוסק גם בנושאים אחרים!

ויש גם סטיקר "שלנו"

וזהו.. הגיע הזמן להמשיך הלאה.
חוזרים בטיוב לתחנה שלנו ולאיסוף החפצים, ומשם רכבת לשדה התעופה גטוויק.
אנחנו ממתינים לטיסת לילה של וויז.
היא יוצאת באיחור, מסתבר לא רק בישראל זה ככה…
ויכוחים על מקומות בין הנוסעים לדיילים, לא ברור לי איך אנשים לא קיבלו את המקומות שהם הזמינו.
בשעה טובה כולם מתיישבים..
לפתע כבה החשמל ונדלקים אורות החירום.
מה זה??
הודעה ברמקול, אני לא מבינה מילה ושואלת את זאת שלצידי – מה הודיעו?
We will wait two hours
שתבינו.. אם אין חשמל גם אין איוורור. חם ומחניק פה, לא מעט ילדים על הטיסה. תחושה עזה של קלסטרופוביה מתחילה..
קמתי אל הדיילים לברר מה קורה פה, הם הרימו טלפון ובחיוך אמרו לי שלא זו הייתה ההודעה.
We will wait to our slot
זו הייתה ההודעה..
(אם תגידו את שני המשפטים בעצמכם תבינו כמה זה נשמע דומה)
מכיוון שהמטוס איחר את סלוט ההמראה שלו, הוא נותק מהחשמל של השדה –ולמה שישרוף דלק לרווחת הנוסעים? שיחנקו תרתי משמע.
אבל לפחות זה לא שעתיים…
ובכל זאת זה היה בערך שעה. התרכזתי בהרבה נשימות איטיות בשעה הזו… צריך להירגע איכשהו.
בסופו של דבר המראנו, והחלק הטוב הוא שהעברתי את כל הטיסה בשינה עד שהגענו ללרנקה.
תור ארוך מאוד חיכה לבעלי הדרכון הלא אירופאי (כלומר אני), הזמנו בולט ונסענו למלון עם דסק 24/7 Les Palmiers Beach, הגענו בשלוש וחצי בבוקר ואני בהחלט ממליצה על המלון הזה בנסיבות האלה.
לילה טוב!!
המשך ל –
חזור ל –