סקוטלנד יום 7 – האי סקאי   – דרום ומערב

בוקר טוב,

הגיע הזמן לטייל באיזורים נוספים של סקאי…

התחזית מבטיחה לי קצת גשם בבוקר אבל שהמשך היום יהיה בסדר.

בדרך עדיין גשום ומעונן, אנחנו עוצרים בגשר העתיק Sligachan Old Bridge

ועוברים לצד השני שם מתמקם לו עדר כבשים.

בסמוך לגשר נמצא גם פסלם של קולי ומקנזי Collie and Mackenzie.  פרופ' קולי, מדען מכובד מלונדון, הגיע כתייר לאי סקאי ב 1886, ראה מטפסי הרים וחיפש לעצמו מדריך מתאים – זה היה מקנזי. ביחד הם טיפסו על הרי הקולין Cuillin שבסקאי שנחשבו "בלתי אפשריים לטיפוס" וייסדו כמה וכמה מסלולים חדשים בהם. מקורם של ההרים הללו בהר געש בן 60 מיליון שנה, והר ה"קולין השחור" הוא למעשה שאריות לבה מהתפרצות הר הגעש. כשפרש קולי הוא עבר לגור בסקאי, ונקבר בסופו של דבר ליד מקנזי. הפסל הוקם לזכרם, ובו הם ניצבים צופים מול הרי הקולין אותם אהבו.

ועוד קצת מרחוק.. היי תראו יש קצת כחול בשמיים.. יש תקווה

ובזאת סיימנו את הביקור הקצר וחזרנו לרכב.

בדיחה משפחתית פנימית זכורה לטוב היא כיצד לפני אי אילו שנים הובלתי את המשפחה לאטרקציה בהרי הטרודוס שבקפריסין  – ה double bridge.  בזמן אמת חלקם לא טרחו אפילו לצאת מהרכב ומזה שנים הם צוחקים איך חשבתי לבוא לשם בכלל.

מאז ועד היום כל גשר באשר הוא גורר אותה תגובה נלהבת….

וזה היה קצת רקע למדד הכוכבים הבא, לא חושבת שבכלל צריך לדרג עצירה כזאת אבל אני לא אפריע למדרגים!!

אנחנו ממשיכים בגשם בדרכנו לעוד יעד פיות ידוע – fairy pools.

אני לא דואגת מהגשם, הרי הוא יפסיק עוד מעט.

מגיעים לחניה. הגשם ממשיך.

אנחנו לא ממהרים במיוחד, למה להתחיל ולהירטב על הבוקר… הספיק לנו בכל הימים הקודמים.

מחכים באוטו (לו רק הייתה פה קליטה במגרש החניה!)

בינתיים שלא יהיה לכם ספק, מטיילים רבים יצאו לדרך בגשם, כולל ילדים לבושים במעילים.

ואם חיכינו עד עכשיו בסוף נתייאש?

לא.

החלטתי שננצל את הזמן וניסע בינתיים לאכול צהריים בהמלצה הקלאסית לאיזור זה – The Old Inn.

אכלנו המבורגרים, לא משהו מיוחד לספר עליו, וחזרנו לבריכות.

אבל הגשם עדיין פה. כבר מזמן היה אמור להסתיים.

אני מחכה עוד קצת אבל זהו אין ברירה.. תיכף יסתיים היום ועוד לא עשינו כלום!

אני מדמיינת לעצמי שהגשם נחלש ואנחנו יוצאים לדרך.

הראות – לא משהו בכלל.

על Fairy pools  אפשר לקרוא פה ,  יש מסלול מעגלי ארוך אבל קראתי שהוא בוצי ולכן הסתפקתי בהליכה עד לבריכות וחזרה משם, סדר גודל של 2.5 ק"מ די קלילים ומשפחתיים

אנחנו מתחילים ללכת, ומגיעים די מהר למפלונים קטנטנים למיניהם, אלא שהראות כאמור לא טובה ובקושי אפשר להבחין בהרים שמאחוריהם.

אבל לפתע… הגיע הקסם לו חיכינו.. הגשם פסק והעננים זזו (קצת)

וסופסוף הכל נראה הרבה יותר טוב.

אז כן, ממליצה לכם גם לפה לבוא כשיש ראות סבירה, זה נראה אחרת לגמרי!

הנה תחילתו של המסלול

ובהמשך…

מקום חמוד סך הכל, פיות דרך אגב לא מצאתי

מה עוד פה באיזור?

מזקקת Talisker  לייצור וויסקי – נדרש להזמין סיור מראש, אחד מאתרי המאסט של סקאי אבל בני משפחתי סירבו בתוקף

Carbost Burn Waterfall

וגם הטירה הידועה Dunvegan שאפשר לבקר בה או בגנים שלה, ועד 30 לספטמבר ניתן לצאת ממנה בשיט למושבת כלבי ים.. חבל שהפסדנו את זה.

כל האתרים האלה לא היו בטופ שלנו, המשכנו למקום אחר – חוף מיוחד במינו שנקרא Coral beach.

מדובר במסלול יחסית קל ושטוח (4 ק"מ) המוביל לפיסת חוף קטן ו..לבן!

אני לובשת את כל השכבות שברשותי ואנחנו יוצאים לדרך.

קררררר.. רוח.. קצת גשם

שווה? אני שואלת מטיילת שבדיוק חזרה משם

מאוד שווה היא עונה ואנחנו ממשיכים.

בדרך "סתם" חוף בשפל , גם זה מעניין

אבל הנה אנחנו מגיעים לחוף המובטח , ותסתכלו טוב.. זה לא חול!

מסתבר שלמרות שמו של החוף "קוראל" הוא לא עשוי מאלמוגים אלא מסוג מסויים של אצה שהתאבנה ולאחר מכן הולבנה על ידי השמש.

היה טיול נחמד

אז מה עכשיו?

אי שם בזמן התיכנון בארץ חשבתי שניסע לנקודת תצפית בשקיעה Neist Point ונאכל אחר כך במסעדה Old School Restaurant.

אבל עכשיו כל הסיפור נראה לי מופרך.. מילא לנסוע שעה שלמה בכפור אבל בשביל נקודת תצפית בלבד? ועוד יותר גרוע – אחר כך לחזור את הכבישים החביבים האלה בחושך?

תאמינו או לא אבל החלטתי לוותר.

העדפתי לחזור לפני החושך לפורטרי ולאכול שם.

וכך היה.. בערך.

כלומר לפורטרי הגענו. אבל לגבי האוכל, זו משימה קצת יותר קשה בפורטרי.

לתומי חשבתי שבאוקטובר ביום חול לא יהיה כזה עומס במסעדות כמו שמספרים עליו בקיץ…

אז חשבתי.

נכנסנו לאחת המסעדות, לא נראה לי שיוקרתית במיוחד, ומצאנו שלט "fully booked".

למסעדה ממול כנראה שאי אפשר להזמין מקומות אז תור ארוך של אנשים משתרך לו בחוץ בכפור.

יש גבול!!

בנקודה זו של עייפות, רעב וקור חודר עצמות –  המוח קצת ירד בתיפקוד.

נזכרתי שיש פה FISH AND CHIPS שפתוח עד 20, הוא נקרא The Chippy Portree.

לא היה כבר כוח לחפש משהו חדש או להזיז את האוטו, הלכנו כמה מטרים והמקום אכן היה פעיל.

אלא ש… מסתבר שאמורים לשבת בחוץ בקור..

אין לי דרך רציונלית להסביר את זה אבל נשארנו.

ואכלנו.

זה אפילו היה טעים וגם את זה אני לא יודעת להסביר.

אבל זאת איננה המלצה….

כנראה שההמלצה הנכונה היא להזמין מסעדה בסקאי בכל תאריך בו אתם מגיעים, אלא שאני מוכרחה להודות שגם אם הייתי מזמינה מראש זה היה לשעה מאוחרת (נניח 20 כשכבר חשוך בטוח) והסיכוי שהייתי מחכה בסבלנות רעבה עד אז הוא אפס מאופס.

חזרנו לדירה לערב חמים!

לילה טוב

כתיבת תגובה