בוקר טוב
יום הולדת לאמצעי היום! בן 23
גם היום שמשי ויפה.
התלבטתי רבות במה לבחור.. ובסופו של דבר החלטתי על נסיעה לדרך הנופית Kaunertal שנמצאת בעמק בשם זה ויש בה רכבל לקרחון ומסלולים קצרים (מערת קרח – סגורה באוקטובר).
אנחנו נוסעים לאורכו של עמק קאונרטל, ועוד לפני שמגיעים לדרך הנופית עצמה (שהיא בתשלום) כבר אני מתמוגגת מהנוף… יפה פה מאוד, עמק פסטורלי במיוחד
אנחנו מתחילים בנסיעה בדרך עצמה שמסומנות בה לא מעט נקודות ענין , ומחפשים את הנקודות שרשמתי כמומלצות יותר.
הנקודה הראשונה שעצרנו בה – מס' 9 – תצפית מהסכר .
וואו. פשוט וואו. מקסים פה!
ממשיכים הלאה ועולים עם הכביש (מי שרוצה יכול לעצור בנקודה 18 – צילום הנוף דרך מסגרת)
ועוצרים בנקודה 23 לביקור ב Rifflbach waterfall – קשה לקרוא לזה מסלול, משהו בסגנון 5-10 דקות לכל כיוון. מקסים.
מתחשק לנו קפה ואנחנו ממשיכים עד סופה של הדרך, שם נמצאת מסעדה אל מול הקרחון ורכבל למעוניינים לעלות.
המסעדה תיירותית וערוכה לקבל צי של אוטובוסי תיירים, כך שאל תצפו פה ליותר מדי.
אבל ישבנו ונחנו במרפסת השמש וזה היה בהחלט במקום.
לאחר שאגרנו כוחות התחלנו את הדרך חזור.
מבט על האגם הלבן Weiss See (האגם עצמו בנקודה 28 וניתן להקיפו או לשבת לידו)
ואנחנו עוצרים למסלול קצר בנקודה 25 – לכיוון צמד האגמים Seelesseen lakes
מסלול לא ארוך, לאחר עליה קטנה הוא עובר על צלע ההר אל מול הקרחון
ומגיע לצמד אגמים שהשני בהם אומנם סיפק השתקפויות יפות אבל לא הרגשנו שהצדיקו את המאמץ, במיוחד נוכח העובדה שהיה היום די חם
המסלול הזה קיבל לא מעט המלצות ממטיילים בעבר כך שאני משערת שבקיץ החוויה טובה יותר מאשר בעונה שלנו.
מדד הכוכבים לדרך קאונרטל
אני 4.5 בן הזוג 4.5 האמצעי 4 פיקאצ'ו 3.5
לאחר המסלול חזרנו את הדרך לתחילתה, החלטנו להתקדם לכיוון עמק אוץ, עמק הבית שלנו.
השלמת קניות בסופר לפני שייסגר, האמצעי פורש לדירה שלנו לא רחוק מהסופר, ושלושתנו ממשיכים לאחד האתרים הידועים של העמק – מפלי שטובין Stuibenfall.
המפלים ידועים בגובהם על פני כמה מאות מטרים, ולאורכם הוקמו מדרגות מתכת תלויות כדי להתרשם מהמפל לכל אורכו.
אלא שכידוע מה שיורדים צריך לעלות.. אלא אם… סיכמנו שנחנה בראש המפלים, בן זוגי יחזור להביא את הרכב ויאסוף אותי מלמטה.
החניה המומלצת היא ליד Gasthof Stuibenfall, מדובר במגרש חניה מוסדר שיש להציג בו קבלה על חניה מהמכונה שבמקום (אל תחנו בחניה של המלון עצמו). המגרש איננו מהגדולים אבל לנו בעונה הזו ובשעת אחר הצהריים לא הייתה כל בעיה למצוא חניה.
לאורך גובהו של המפל הוקמו חמש פלטפורמות תצפית בין המדרגות, וירידה מלמעלה מביאה אותנו לפלטרפומה 5. נחמד אבל לא יותר.
אנחנו ממשיכים לרדת.. בליבי אני כבר מתחילה לתהות האם בן זוגי יחזור הכל למעלה…מדובר בהרבה מאוד מדרגות.
פלטפורמה 4 קצת יותר מרשימה, אבל הפלטפורמות הטובות ביותר הן 3 שבה נמצאים קרוב מאוד לזרימה העוצמתית של המפל, ופלטפורמה 2 שבה ניתן לראות את המפל באופן מושלם לכל אורכו, כמו פה בתמונה – ושימו לב למבני המדרגות בצד ימין
ראיתי כבר לא מעט מפלים מרשימים ברחבי העולם, אבל מעולם לא ראיתי תשתית כל כך נרחבת של מדרגות תלויות העוברות לכל גובהו של מפל וזה מה שהיה כל כך מיוחד פה.
לאחר פלטפורמה 2 התפצלנו – בן זוגי ופיקאצ'ו עלו מעלה חזרה לרכב, ואני המשכתי מטה לכיוון הכפר Umhausen.
יש עוד לא מעט הליכה מפלטפורמה 2 ועד למגרש החניה , בדרך עברתי בפלטפורמה 1 שאיננה מוצלחת כלל לטעמי, ובהמשך ביער ובשביל הצופה לעיירה ומתקדם לעברה.
חשוב לשים לב לשילוט – החניה התחתית נקראת Bischofsplatz וזה מה שרשום על השילוט בשבילים בדרך, לא רשום בשילוט Umhausen כפי שהייתי מצפה!
באופן קוסמי הגענו באותו זמן – בן זוגי ופיקאצ'ו הגיעו ברכב למגרש החניה ממש באותו רגע בו אני הגעתי אליו. העובדה שביקרנו פה לקראת שקיעה בשעות קרירות בהרבה מאשר בבוקר מאוד הקלה על העלייה, ובעיקר הקלה העובדה שלא אני הייתי צריכה לעלות את זה!
מדד הכוכבים למפלי שטובין
אני 4 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
חזרנו לדירה בנסיעה קצרה, ושוב ארוחת ערב של השפים הצעירים בתוספת עוגת יום הולדת וגלידה מהסופר…
לילה טוב
המשך ל –
טירול יום 3 – מסלול מרכבל Rofan
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 