כמה שנים שאני חולמת לבוא ולטייל פה…
הצ'ינקווה טרה – חמש האדמות – הם חמישה כפרים סמוכים בריביירה האיטלקית, ציוריים במיוחד (ונודה על האמת – מתויירים במיוחד) ובנויים לרוב על צלע ההר בבתים צבעוניים.
זה לא מקום להתנייד בו ברכב, שכן בכפרים אין כניסה לרכבים. את הרכב השארנו בחניה שלו למשך כל השהות.
הרעיון המקורי היה ללכת ברגל בשביל המקשר את חמשת הכפרים, אבל תלאות הטבע גרמו לכך שמקטעים מהשביל סגורים, לעיתים לתקופות ממושכות, כך שיכולנו ליישם רעיון זה רק באופן חלקי בין שלושה כפרים. כדאי תמיד לוודא את מצב השבילים פה.
מעבר להליכה ברגל בשביל, ניתן לקנות כרטיס חופשי יומי לרכבת העוצרת בכל אחד מהכפרים ובנוסף גם בלבנטו ובישוב בקצה השני של הרכבת – La Spezia – באתר פה (כרטיס מסוג TRENO CARD מאפשר את הנסיעה החופשית ברכבת ובנוסף כניסה למסלולי ההליכה שחלקם בתשלום). הכרטיס נמכר גם בכל תחנות הרכבת, אני חששתי מעומסי פסחא ולכן קניתי מראש באינטרנט – לא היה צורך בפעולה נוספת כלשהי לאחר מכן.
לחילופין ניתן לנוע בין הכפרים בשיט (למעט אחד מהם שאין לו גישה לים) – גם פה יש כרטיס חופשי יומי, הלו"ז משתנה בהתאם לעונה ולכן כדאי לוודא את התדירות הרלבנטית לכם.
אנחנו העדפנו את הרכבת.
היום יום ראשון – חג הפסחא עצמו – ולכן חששתי מעומסים ויצאנו מהדירה יחסית מוקדם.
כעשר דקות הליכה מהדירה שלנו לתחנת הרכבת של לבנטו (גם העובדה שלא היינו תלויים במצב החניה בתחנה תרמה לבחירה של דירה בלבנטו עצמה) – הגענו אליה בערך בשמונה וחצי בבוקר יחד עם עוד מספר תיירים משכימי קום, אבל בהחלט לא היה עדיין כל עומס.
נסענו לכפר המערבי מבין החמישה- Monterosso al Mare, לא התעכבנו שם הרבה ופשוט התחלנו ללכת במה שנקרא "השביל הכחול" (בגוגל מפס ניתן לכוון לנקודה במסלול שנקראת Sentiero Monterosso – Vernazza ), עד לכפר השכן . Vernazza
אורכו של המקטע "רק" כ 3.5 ק"מ, אבל הוא כולל לא מעט מדרגות עליה וגם ירידה (215 מ' שינוי גובה). אין סיכוי שתלכו פה לאיבוד אבל לחובבי ALLTRAILS – זהו המקטע.
במזג האוויר שלנו – מושלם ונעים… לא הייתי מנסה בקיץ בשעות החום…
השביל מטפס לו ומשקיף אל מונטרוסו למטה ואל הים
אנחנו מטפסים עד לשיאו של המסלול ומתחילים לרדת, והנה נשקף אלינו הכפר ורנצה… כמה יפה!
מגיעים לכפר, זמן להפסקת אוכל פינוקית כמובן.
זה החלק הכיפי בטיול בין כפרים, לא צריך לסחוב הרבה אוכל או הרבה מים (כן להביא מים בכמות סבירה), ואפשר סתם כך ליהנות בין מקטע למקטע….
מומלצת (מאוד!) הפוקצ'ריה Batti Batti' Focacceria, אל תיפלו לשלל המסעדות הבינוניות ומטה ליד החוף.
קנינו מגוון של פיצות ופוקצ'ות ואפילו קיש מקומי ממולא בריקוטה, ביצה ותרד, וישבנו להפסקה נהדרת על החוף!
מפה המשכנו למקטע נוסף של השביל אל הכפר הבא בתור – Corniglia (כ 3.5 ק"מ נוספים, 211 מ' שינוי גובה)
מתחילים לעלות, והנוף נפרש לפנינו… תצפית יפהפיה ושונה על הכפר ממנו עלינו זה עתה – Vernazza
ממשיכים עוד בעליה, קרוב לשיא באמצע שום מקום מחכה לו בר הידוע בלימונדה שלו Bar Il Gabbiano
אם תמשיכו עוד כמה מטרים, תגיעו למרפסת די גדולה, צופה אל הנוף הנפרש במה שמוגדר "הנקודה הגבוהה ביותר בשביל הצ'ינקווה טרה" (ראו בשלט שבתמונה). שילחו נציג לבר שיביא לכם פינוקים…ושבו לכם בכיף.
אחרי ההפסקה הזו המשכנו לכפר הבא Corniglia , שם כולם יושבים במרכז הכפר ומלקקים להם גלידה.. או ככה זה נראה לפחות! אני ממליצה על Alberto Gelateria, ג'לטריה שקצת נחבאת בין הכלים ברחוב הראשי אבל היא אוצר אמיתי! כדאי לטעום את גלידת הבזיליקום-לימון (כן!) ואת הפרוזן יוגורט המקומי שהוא פשוט יוגורט מדהים בטעמו, הזכיר לי את הטעמים של יוגורט יווני אמיתי, משולב בלימון ובדבש מקומי .
הכפר קורניליה נמצא גבוה גבוה מעל תחנת הרכבת שלו.. מי שיגיע לכפר שלא כמונו בשביל אלא ברכבת יזדקק לעליה של לא מעט מדרגות, או שיחכה למיניבוס שיקפיץ אותו למעלה. היום פסחא כאמור ובמו עיני ראיתי את אותו מיניבוס, אבל לא בטוח שהתדירות משביעת רצון תמיד (למעשה קראתי לא מעט סיפורים שתהו היכן הוא אותו מיניבוס נעלם….)
אנחנו בכיוון ירידה, אז ירדנו את אינספור המדרגות עד לתחנת הרכבת.
פסחא אחה"צ – בכל זאת מתישהו יגיע העומס.. והוא הגיע.
התחנה והרכבת אכן היו עמוסות מפה לפה, אנחנו עמידים אבל לאנשים מבוגרים יותר מניחה שזה לא היה קל. במיוחד היה עומס ביציאה מפלטפורמת הרכבת אל מחוץ לתחנה, לדעתי באופן די מסוכן. חבל שהאיטלקים לא נערכו מראש להגביל את כניסת התיירים לרכבת. זה היה כל כך שונה מהביקור האחרון שלי בלונדון.. שם הייתי במופע גדול (הולוגרמות אבבא) ושם הוצבו שוטרים שהגבילו את העליה לפלטפורמה כדי לווסת את מספר האנשים ברכבת לרמה בטיחותית – יותר אחראי…
אז נסענו תחנה אחת נוספת מזרחה לכפר הבא – Manarola.
אם יש כפר אחד שאני ממש ממליצה לא להפסיד אותו זה מנרולה.
רחוב ראשי עמוס במסעדות ובחנויות, הזדמנות לטעום דוגמית מהמטוגנים המקומיים (שרימפס או אנשובי)
בקצה הרחוב הראשי – המפרץ המקומי (לא ברור לי איך בטמפרטורה הנוכחית זה קורה אבל אנשים נכנסו למים!)
ואם ממשיכים לאורך המפרץ מגיעים לתצפיות מהממות על הכפר (בגוגל מפס –
Manarola Overlook Viewpoint)
הסתובבנו.. נחנו… ובסופו של דבר בעקבות המלצת דפנה טיפסנו מעלה למסעדה במיקום שונה לגמרי בכפר – Trattoria dal Billy , גם פה הזמנתי מקום מראש במרפסת ואף הגדלתי לעשות וביקשתי מקום מול הנוף.
לזכותם ייאמר שאכן חיכה לי שולחן בהתאם…
אכלנו דג טעים ופסטה מקומית עם פסטו (חבל ליגוריה הוא מקורו של הפסטו!), מקום מומלץ.
השמש בדרכה לשקוע אבל עוד לא ממש…
חזרנו לאותה תצפית בדרך אחרת, דרך השביל הכחול שחלקו עדיין פתוח בתוך מנרולה גם אם החיבור לכפרים השכנים סגור .
חזרה ברכבת ללבנטו, עייפים ומאוד מרוצים.
מדד הכוכבים לצ'ינקווה טרה
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 פיקאצ'ו 5
המשך ל –
איטליה יום 5 – פורטוונרה, מפרץ המשוררים
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 