היום הגדול הגיע – זמן לטייל במסלול הכי ידוע של האיזור – מורסקי אוקו Morskie Oko.
ניתן להגיע ברכב הפרטי או במיניבוס מזקופנה, אנחנו הגענו ברכב ואפילו הזמנו חניה מראש .(לא ברור לי כמה זה באמת מועיל).
על המסלול ניתן לקרוא בפירוט גם באפקים מטיילים.
יום ראשון היום, אחד המקומות הפופולריים ביותר למבקרים בזקופנה – אין פלא שחששתי מעומס. מה עוד שהטיול קצר, ומחר מזג האוויר לא נראה כל כך טוב…(עדכוני מזג אויר – פה)
אז קמנו מוקדם, והתייצבנו בחניון בשבע וחצי בבוקר.
המסלול כולל עליה מונוטונית ולא יפה במיוחד של 9 ק"מ, שניתן לחסוך אותה אם נוסעים בכרכרות הסוסים שבמקום.
עוד בבית החלטנו לחסוך את העליה, כדי שיתאפשר לנו להמשיך גם לאגם שמעל מורסקי אוקו – Czarny Staw pod Rysami . אחרת זה היה מעבר לכושר שלנו, כך נראה לי לפחות.
ובכן בשבע וחצי בבוקר הסוסים עוד לא התייצבו לעבודה מסתבר.
אתם רוצים לעלות ברכב?
כן למה לא השבנו… העיקר שנגיע למעלה.
הרכב אוסף אותנו ועולה מעלה בכביש סלול..
אנחנו חולפים על פני המטיילים החרוצים שעולים ברגל, וככל שמתארכת לה הדרך מברכים את החלטתנו לא להצטרף אליהם. מדובר אכן בדרך לא קצרה, משעממת למדי, והאמת – גם מיותרת למדי כשיש כביש סלול שהבעיה היחידה היא שפשוט אסור להשתמש בו מעבר לכרכרות היקרות (70 זלוטי לאדם לעליה, 50 זלוטי לאדם לירידה). חבל שאין פה שאטל… (אבל אז ממה היו מתפרנסים בעלי הכרכרות?)
ובכן יוצאים מהרכב, אני מוכנה נפשית לעוד קילומטר וחצי של הליכה עד לאגם עצמו,
אבל – לא…. הרכב הוריד אותנו ממש בפתח הבקתה שעל האגם.
הכל שקט ומחכה כמעט רק לנו.
איזה כיף ואיזה יופי. מהמם.
בבקתה פועל כבר המטבח, ואומנם עוד לא התאמצנו מספיק , אבל החלטנו לנצל את ההזדמנות לארוחת בוקר חמה… התשלום דרך אגב גם עבור הסוסים וגם לכל המזון בבקתות – אך ורק במזומן.
כמו ברוב הבקתות – זה חם, זה יקר, זה לא הכי טעים אבל זה מה שיש.
עוד כמה צילומים מכל הכיוונים.. פשוט מקסים פה
אנחנו מתחילים את המסלול לצד אגם מורסקי אוקו, אבל מתקדמים לאטנו.. פשוט אי אפשר להפסיק לעצור ולהתפעל כל רגע!! (וזו ההזדמנות להמליץ גם למי שאין לו כוחות להמשיך ולעלות למעלה, לפחות להקיף מעט מצד שמאל את האגם… זה לא קשה ויש תמורה מלאה!)
בשלב מסויים מגיע הרגע לפנות שמאלה ולעלות לשביל מעלה שיוביל אותנו לאגם העליון.
אנחנו משקיפים מלמעלה.. איזה יופי!
והנה הגענו לאגם – Czarny Staw
זמן לנוח עם הברווזים שבמקום, וקצת לנשנש כי בכל זאת עבר קצת זמן מהארוחה בבקתה…
מסתובבים עוד קצת מכל הכיוונים… לרגע קט יוצאת לה השמש ומשתקפת באגם
מפה אפשר להמשיך הלאה בשבילים אבל זה כבר קצת מעבר לכושר שלנו ואנחנו יורדים חזרה למורסקי אוקו… וההתפעלות עדיין נמשכת…
גם העצים בפריחתם האדומה ממשיכים להקסים אותי, בדיוק כפי שהיה לנו כשטיילנו בסלובקיה באותה עונה
בשעת צהריים האגם כבר מאוד מלא ועמוס, רחוק מאוד מחווית השקט מוקדם בבוקר.
אנחנו לא מתעכבים יותר, אני מתבוננת היטב שוב במפת המסלולים שבמקום, לוודא שלא פיספסתי איזו אפשרות למסלולון קצר נוסף.. אבל לא. יש פה הרבה אפשרויות נוספות אבל הן לא קצרות.
אנחנו מתחילים לרדת..
גם בירידה יש לנו כוונה להיעזר בכרכרות , והן יוצאות ממרחק של כקילומטר וחצי מהאגם.
קרוב ליציאת הכרכרות עוד בקתה, הזדמנות לעוד קפה ופינוקים. גם פה במזומן.
יש ביקוש גבוה גם לירידה בכרכרות והכרכרה מתמלאת במהירות.
הסוסים דוהרים כחצי שעה, הכביש רחב דיו כדי לאפשר מעבר של שתי כרכרות זו מול זו, וגם זו חוויה.
היה מסלול מהמם!!
מדד הכוכבים למורסקי אוקו
אני 5+ אישי 5 פיקאצ'ו 5
אנחנו נוסעים לכיוון זקופנה עצמה
בדרך – כבשים, להצדיק את סמלה של זקופנה… (אבל פה זה לא ווילס וגם לא ניו זילנד)
זמן עכשיו לארוחת צהריים מאוחרת.. אני משתמשת בהמלצתה של דבורה למסעדה מחוץ למרכזה של זקופנה, Marzanna i Ryszard Bubka.
זו בהחלט מסעדה הרבה יותר אותנטית מזו של אתמול, והמחירים – זולים בהרבה.
כמו במסעדה אתמול, גם פה מסתבר לנו שהפולנים נוהגים להגיש באופן קבוע את המנות העיקריות עם שלישיית סלטים – גזר, סלק, כרוב.
מאוד מזכיר את האוכל בארץ… מעניין למה…
לא ויתרנו על קינוח של פירוגי אוכמניות בשמנת…
וסיימנו את הארוחה שבעים ומרוצים.
יום ראשון היום – רוב רובם של הסופרים סגורים, אנחנו משלימים (ביוקר) כמה קניות קטנות ברשת המכולות zabka ופשוט חוזרים לדירה לשנ"צ מאוחר…
קמים בכוחות מחודשים , בערב זמן לנסוע לאחד מהמרחצאות החמים של האיזור.
בחרתי בתרמה שנקרא Chochołowskie Termy , מרחק נסיעה של כחצי שעה ממרכז זקופנה (יש עוד מגוון לא קטן של תרמה, אפרט בהמשך).
התרמה שלנו חדיש מאוד, מתהדר כמובן בשלל ג'קוזי ובריכות פנימיות, בריכה חמה חיצונית מלאה בזרמי מסג' למיניהם ומגלשות.
שהינו במתחם עד סגירתו (כשעתיים וחצי סך הכל, כולל ארוחה קלה בקפיטריה שהפתיעה במחיריה הזולים)
בתור סובלת מקור, אחד הנושאים הכי קריטיים לי בבחירת תרמה הוא טמפרטורת המים. הטמפרטורה הייתה טובה ויכולתי לשהות בבריכה החיצונית , אבל מבחינתי וגם מבחינת פיקאצ'ו עוד טיפ-טיפה של חום היתה רק מועיל…
ובכל זאת אסכם ואומר שהיה כיף!!
מדד הכוכבים ל Chochołowskie Termy
אני 4.5 אישי 5 ("תרמה מצויין, המתקנים טובים") פיקאצ'ו 4.5 ("תרמה טוב אבל המים לא מספיק חמים, התרמה בבוקרשט טוב יותר")
אין ספק שישנו טוב הלילה!
לילה טוב
המשך ל –
זקופנה יום 3 – עמק קושיליסקה Dolina Koscieliska
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 