בוקר טוב לסלוניקי, זמן לדגום ארוחת בוקר שווה…
ומה יותר שווה מבוגטסה?
מאז שקראתי עליו פה, הייתי חייבת לנסות את המאכל הזה, סוג של בורקס מקומי, אבל שיש לו גם ורסיה מתוקה עם קרם וניל.
בחרתי במקום סמוך לדירה, כזה שמתמחה אך ורק בבוגטסה – Serraikón
בחרנו אחת עם תרד, אחת מתוקה עם קרם וניל
קפה כמובן
מחיר מצחיק
והחיים טובים
בסמוך נמצא השוק הידוע Modigliani, אבל הוא בשלהי שיפוץ ארוך וטרם חזר לפעילות.
אנחנו מצטיידים בחנויות הסמוכות בזיתים להביא לפיקאצ'ו חובב הקלמטה
קונים תאנים משובחות לנישנוש כל הדרך לזגוריה…
ואמנם תיכננתי לנסוע מיד לאחר ארוחת הבוקר, אבל מתחשק לנו להסתובב פה קצת בין החנויות.
כיף להסתובב במדרחוב "שלנו" Aristotélous ,ממנו אנחנו פונים לרחוב החנויות Tsimiski (בפינה עוד מאפיה/קונדיטוריה מומלצת Terkenlis), ומגיעים למדרחוב נוסף – Agias Sofias , (לא לדאוג, גם פה יש פטיסרי.. ממש על רמה Blé Taste Gallery)
מאחד הדוכנים ברחוב אני קונה את הבייגלה היווני קולורי
אבל לכם אני ממליצה לחסוך את הקלוריות – הוא ממש לא טעים.
אנחנו חוזרים לדירה לאורך הים בטיילת,
ומסכמים שסלוניקי הצליחה להפתיע לטובה בזמן המועט שחווינו אותה ואנחנו עוד נשוב!
מתחילים בנסיעה מערבה לזגוריה, ענין של כמה וכמה שעות…
עצירה מקובלת היא בעיירת הפטריות Grevana בה יש מסעדה מומלצת Aulaís וגם חנות למוצרי פטריות Manitaroproionta Grevena , אבל כשאנחנו מגיעים הכל סגור, בכל מקרה לדעתי לא מדובר ביעד שצריך להתאמץ להגיע אליו, זו פשוט אופציה נוחה לעצירה שאיננה מאריכה את הדרך.
אנחנו מסתפקים בקפה באחד מבתי הקפה שברחוב הראשי, וממשיכים הלאה..
עוד שעתיים של נסיעה לפנינו עד זגוריה.
מסלוניקי ועד העיר ה"גדולה" איואנינה הכבישים מודרניים ונוחים, כבישי אגרה שיש לעצור ולשלם בהם מעט בכל עצירה.
אבל לאחר מכן הנסיעה ממשיכה לכבישים ההרריים של זגוריה, וזה כבר סיפור שונה לחלוטין…
את פנינו מקדם הפסל המרשים Monument Zagorian Women Pindos , כדאי לעצור
לאחר מכן אנחנו ממשיכים במזרח זגוריה לכביש העובר ליד הכפר Kipoi.
באיזור זה גשרים עתיקים רבים, אולם בסתיו הנהר יבש, והמראה אינו בשיאו.
הסתפקנו בגשר Kokkorou ancient stone bridge
למעוניינים נמצא לא רחוק מפה גשר שלוש הקשתות Plakidas Bridge וניתן גם להיכנס ולבקר בכפר Kipoi .
אבל אנחנו רוצים להגיע קודם לתצפית בלוי – Beloi Viewpoint, אחת התצפיות הידועות באיזור.
בזגוריה מספר תצפיות שכולן פונות לקניון ויקוס המקומי Vikos Gorge וזוהי אחת מהן.
אפשר לחנות ליד המסעדה הקרובה למסלול המוביל לתצפית, ואפשר גם לנסות את מזלכם אולי תמצאו חניה במגרש הקטן שלידו (כמונו).
ובכן יש פה מעט הליכה, אבל לא יותר מדי.
תנאי התאורה לא בשיאם, אבל יפה פה…
אנחנו חוזרים על עקבותינו, מתצפתים על Vradeto Steps , וממשיכים בדרך, מתרשמים מהנוף גם אם השמש מולנו…
וממשיכים בדרכנו למקום הלינה שלנו בכפר Papingo.
כמו שרמזתי קודם, קחו את הזמן בנסיעה בזגוריה.
הכבישים פתלתלים מאוד ומה שנראה לכם כדרך קצרה – איננו כזה.
אנחנו עוברים דרך הכפר Aristi שמקובל להמליץ עליו כמיקום מוצלח לטיול כוכב בזגוריה, ביציאה ממנו הדרך עוברת בגשר אריסטי Voidomatis river, Aristis bridge
ו…. הלסת נשמטת ואנחנו עוצרים מיד, מה זה המים האלה בצבע טורקיז עז??
מדהים!!
אנחנו חונים במגרש הצמוד, עולים על הגשר ומטיילים מכל צדדיו.. פשוט מרהיב!
ואחרי ההפתעה הזו, זמן לתת לרכב לטפס בכביש המסולסל על ההר שבראשו מחכה לנו הכפר פפינגו ובו הצימר שלנו הלילה – Avragonio.
כביש נחמד שכזה…
חניה מצאנו "ליד הכנסיה" , אפשר גם לחנות בכניסה לכפר, ואחרי שהתגברנו על משימת החניה הגיע הזמן לחפש לנו מסעדה לארוחת ערב.
לא היינו לבדנו בחיפוש הזה…
הכפר מלא במסעדות עבור התיירים, אף אחד לא רוצה לצאת בערב ממקום מבודד שכזה לכפר אחר…
אבל עכשיו לא שיא העונה וחלק ניכר מהן היו סגורות.
איתנו הסתובבו בכפר לא מעט ישראלים. עוד ועוד מהם. כולם רוצים לאכול מסתבר.
אני חייבת לומר שכולם היו נחמדים מאוד, "הישראלי היפה", אבל בכל זאת היה מדהים להימצא בכפר ב"סוף העולם" ולמצוא שבעצם לפחות מחצית מהתיירים במקום, אם לא יותר מזה, הם בני עמנו…דרך אגב, זה היה המצב לא רק בפפינגו, אלא בזגוריה כולה.
אז מה עם ארוחת ערב?
בסופו של דבר מצאנו את המסעדה הפתוחה aris .
אוכל חביב, אם כי לא ברמה של אתמול, אבל מצד שני במחיר כפול.
מה שנקרא לוקיישן לוקיישן לוקיישן.
אבל סך הכל היה נחמד,
לאחר ארוחת הערב חזרנו לצימר שלנו..
לילה טוב!
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 