בוקר טוב, אנחנו בקושי קמים מאוחר…קשה קשה.

אבל מה לעשות, צריך לפנות את החדר ובכלל יש גם תוכניות להיום, אנחנו מתארגנים וחוזרים לטרמינל הדרומי בו מתקיימת פגישה מרגשת עם הבכור שהגיע לגטוויק ברכבת מלונדון (תחנת ויקטוריה), ובו גם שכרנו רכב.

הכל מתקתק יפה…השדה משולט היטב וקל ופשוט להתמצא בו.

אנחנו מקבלים רכב אוטומטי סיני (MG) , צד שמאל כמובן. 

בסוף היום נגיע לדירתנו בדרום ווילס, וכעצירה הגיונית לשבור את הנסיעה בחרנו לנצל את ההזדמנות ולבקר ב Stonehenge, אותו מעגל אבנים מפורסם.

אני מדליקה את הוויז ו.. אופס,

הוא מראה שנגיע ליעד הראשון שלנו סטונהנג' רק רבע שעה לפני הכניסה האחרונה האפשרית לאתר.

אבל יוצאים לדרך. מותר לקוות.

הכביש עמוס, לא ברור לי למה… פקקים מכל עבר, וזו גם הסיבה להפתעה שלי מסיכויי ההגעה שהפכו להיות כה גבוליים.

וכל זה תוך כדי נסיעה בצד שמאל . הבריטים האלה.

עצירות בדרך ברור שלא יהיו.. רק הלוואי שנגיע בזמן…

גם הפעם המזל היה לצידנו (וגם נהג מיומן במיוחד), הפקקים השתחררו קצת והגענו בזמן.

תור ארוך לקופות (אבל תור קצר למי שהזמין מראש), תור ארוך גם לקפיטריה שבמקום (ניצלנו את הזמן במקביל) וסופסוף הכרטיסים בידינו. 

אז מה עושים עכשיו?

יש במקום מרכז מבקרים ויש הסעה של מספר דקות עד לאבנים עצמן. 

במצב נינוח יותר הייתי בוודאי מתחילה במרכז המבקרים, אבל חששתי לפספס את ההסעה האחרונה ולכן התחלנו בביקור במעגל האבנים עצמו.

האוטובוס נוסע לו כמה דקות, ואני מבחינה בלא מעט אנשים שהולכים בשבילים בצד הדרך. ההליכה הזו היא חינמית ולהבנתי לא מאפשרת להגיע ממש קרוב לאבנים אלא מעט רחוק יותר, מה שבטוח שהפרש העלויות למשפחה הוא גבוה.  עם זאת למרכז המבקרים כמובן לא ניתן להיכנס ללא כרטיס.

על הביקור בסטונהנג' קראתי בפירוט באפקים מטיילים , ולחרוצים באמת ניתן להיעזר באודיו גייד באפליקציה חינמית רשמית של האתר.

כמה מילים על מה מדובר.

המעגל התחיל להיבנות לפני אלפי שנים, ומדובר בבניה שארכה מאות שנים.

הם לא מיהרו מסתבר.

צורת המעגל גם השתנתה עם הזמן.

מה הייתה המטרה של מעגל האבנים זו שאלה שהעסיקה רבים וטובים, האם מדובר במקום קבורה או פולחן?

אני בטח לא מומחית בנושא.

ובכן ירדנו מהאוטובוס.. מתקרבים לאבנים. קנינו כרטיס אז מתקרבים מאוד.

"חשבתי שהאבנים גדולות יותר" אומר לי הבכור באוזן אחת.

"חשבתי שהאבנים גדולות יותר" אומר לי אישי באוזן השנייה.

התפעלות גדולה לא נרשמה בקהל.. אבל בכל זאת סימנו וי.

החלטנו שהספיק לנו וחזרנו באוטובוס  לאיזור הקופות, הגיע הזמן למרכז המבקרים.

שם התחלנו קצת יותר להבין מה היינו אמורים לראות ומה לחפש במקום עצמו…

אז השנקל  הראשון שלי  -בכל זאת לכו קודם למרכז המבקרים.

לא שזה מרכז מבקרים מצטיין, בעיני אם רק היו מקדישים קצת מהתשלום הגבוה שגבו להפקת סרט של כשר דקות, הערך של המרכז היה עולה פלאים, וחבל שאין כזה.

אבל יש פה בכל זאת שני מוצגים שווים –

הראשון הוא מסכי וידאו ענקיים בצורת מעגל שהמבקרים יכולים לעבור במרכזו.

במסכים האלה אפשר לראות בהדמיה איך המקום היה נראה פעם.. (ואם לא היה ברור- לא כל האבנים המקוריות שרדו את תלאות הזמן).

המוצג השני שמאוד מסייע להבין את סיפור המעשה הוא ארבעה דגמים של סטונהנג' המראים איך הוא נראה בכל שלב התפתחות מתחילתו ועד המצב הסופי שלו (המושלם, לא זה שאפשר לראות בשטח).

ואחרי שהבנו את כל זה… לא תאמינו אבל החלטנו לחזור לאבנים!

הנסיעה כל כך קצרה, והאוטובוס האחרון עוד לא יצא לדרכו ולקח אותנו בהקפצת ספיישל לראות שוב.

הפעם כבר היה הרבה יותר מעניין.

מסתבר שהאתר החל את דרכו לפני כ 5000 שנה  כמעגל של אבנים נמוכות יחסית, אלה הן אבנים שנקראות   bluestones והן הובאו מדרום ווילס, מרחק של 280 ק"מ, באמצעות סירות בים ובנהרות.

לאחר כ 500 שנה הובאו אבני ענק ששוקלות יותר מ 30 טון כל אחת, האבנים האלה נקראות sarsens , והן נגררו לפה במבצע של מאות אנשים ככל הנראה, לא מדרום ווילס אלא מאיזור קרוב בהרבה.

בהזדמנות זו – שונתה הקומפוזיציה של סטונהנג'.

האבנים הגדולות, ה sarsens , סודרו בצורה של פרסת סוס ובצורת מעגל, כאשר בכל אחת מהצורות הן סודרו במה שנקרא trilithon  – שתי אבנים אנכיות שמעליהן מונחת אבן אופקית כמו "גג".

את האבנים הקטנות יותר, ה bluestones , הזיזו ממיקום של מעגל חיצוני למעגל שנמצא בין מעגל האבנים הגדולות לבין פרסת האבנים הגדולות.

ופה אני מגיעה לשנקל השני שלי –  אחרי שאתם יודעים את כל זה, אפשר להתבונן במבנה קצת יותר בפירוט.

זה לא "סתם מעגל"

אם תסתכלו טוב בתמונה אפשר להבחין במרכזה בצד הרחוק מאיתנו בכמה bluestones   – האבנים הנמוכות.

ואפשר לראות בצורה ברורה שיש פה "מעגל חיצוני" ויש "מעגל פנימי" – שהוא איננו מעגל שלם אלא בעצם אותה צורה של פרסת סוס.

עם השנים כאמור נפלו חלק מהאבנים העליונות, אבל במקור כל הבניה הייתה כך.

הקפנו את המבנה וראינו את הכיווניות שבה נבנה.

כולו הוקם לפי כיוון הזריחה של אמצע הקיץ והשקיעה של אמצע החורף, ליד האבן הגדולה הזו בתמונה הבאה ישנו חץ המסמן את כיוון השקיעה באמצע החורף.

שמחנו שהספקנו לחזור ולראות שוב, הפעם עם הבנה טובה מעט יותר מקודם.

מדד הכוכבים לביקור בסטונהנג'

אני  4   אישי  4  ("שווה ביקור")  הבכור  4  ("ללכת קודם למרכז המבקרים גם אם הוא לא מלמד הרבה")  פיקאצ'ו   4

הגיע הזמן להמשיך בנסיעה לדירה שלנו בדרום ווילס , עוד כשעתיים.

וגם להצטייד בסופר גדול.

קרוב מאוד לאוטוסטרדה עצרנו בסניף Asda Cardiff Coryton Supercentre  –  התחליף הבריטי לוולמרט האמריקאי האהוב, וכולנו מרוצים.

בדרך "עברנו את הגבול" לווילס, ואי אפשר להתעלם מזה….

כל השילוט בשתי שפות , גם בתי הספר מלמדים רשמית באנגלית ובוולשית

והפטריוטיות הלוקאלית בולטת מכל פינה – קנו תוצרת וולשית!

עם אוטו מלא וגדוש בקניות המשכנו עוד קצת בנסיעה לבית הראשון שלנו  – בדרום ווילס,  במקום שנקרא Cefn-coed-y-cymmer, ליד (או חלק מ-)  Merthyr Tydfi , במיקום נוח לכמה טיולי כוכב שתיכננתי.

בית בריטי אופייני עם שתי קומות ומדרגות קצת תלולות ביניהן. פחות מתאים למשפחה עם ילדים קטנים או למבוגרים.

אבל היתרונות כוללים שלושה חדרי שינה, שני שירותים/מקלחות, מכונת כביסה ומייבש, מטבח משופץ וחדיש לחלוטין (החדרים פחות חדישים), כל זה במחיר סביר בהחלט,  וסך הכל – אני ממליצה.

ועכשיו אפשר ללכת לישון..

לילה טוב

המשך ל –

ווילס יום 2  – מסלול ארבעת המפלים ב Brecon Beacons National Park

חזור ל –

ווילס – רקע