לאחר ההרפתקאות הליליות אתמול אנחנו קמים לאיטנו…
יורדים לקבלה.
לאחר כמה דקות המתנה למנהלת היא מגיעה וכולה נופת צופים.
מה קרה – היא לא יודעת, לא היא ביטלה…
אבל בשורה טובה אחת בפיה – מסתבר שאתמול בלילה הפקידה ראתה כנראה שהצדק איתי ושריינה עבורנו את שאר הלילות הבאים בדירה שהוזמנה.
לפחות זה.
לקבל מה שהזמנו.. אני רושמת לזכותי הצלחה נוספת. שום דבר כבר לא ברור מאליו.
אנחנו אורזים את החפצים ומפקידים אותם עד שינקו את הדירה שלנו
ויוצאים סוף סוף לטייל קצת.
הצבא צועד על קיבתו ואנחנו מתחילים את היום בבית קפה סמוך שהומלץ בפייסבוק – Die Creme .
מדובר במקום ממש קטן, ישראלים מגיעים לפנינו ואחרינו,
היה טעים אך לא מדהים
ממשיכים כמה דקות לכלבו היוקרתי הידוע KaDeWe – כולו מקושט ברוח החג, במקום נמכרים פריטי מעצבים יוקרתיים "לראותם בלבד", ובקומה העליונה הוקם איזור שלם המוקדש לקישוטי כריסמס
בקומה זו נמצאת גם מחלקת הצעצועים – שווה לראות
(ולמעוניינים יש בכלבו גם קומת אוכל ידועה)
מדד הכוכבים ל KaDeWe
פיקאצ'ו 4
האמת היא ש KaDeWe היה ביקור "על הדרך" ליעד הראשון של היום – חנות הלגו הרשמית בקודאם.
חנות הלגו התגלתה כחנות רצינית ויפה, עם כל האופציות המוכרות של חנויות לגו (הרכבת דמות אישית, יצירת דיוקן מלגו ועוד), ועם דגמי לגו יחודיים לעיר
למשל שער ברנדנבורג (רק מעל 520,000 לבנים אבל מי סופר)
ואפילו הדמיה של אחד הציורים המפורסמים מאיסט סייד גלרי (גלריית ציורי הקיר על שארית חומת ברלין), ציור המתאר מכונית Trabi מזרח גרמנית פורצת את החומה, לצידה הוצב פה רמזור לגו עם דמות ה"Ampelmann" – איש הרמזור הייחודי למזרח ברלין.
פיקאצ'ו נהנה מאוד למלא מיכל בחלקי לגו יחודיים
והביקור הוכתר כמוצלח
מדד הכוכבים לחנות הלגו בקודאם
פיקאצ'ו 5
(ספויילר – למי שיתמיד עד לסופו של הסיפור מובטח המדריך המלא לחובב הלגו בברלין)
הגיע הזמן לנסוע לאיזור המזרחי של העיר, בו מרוכזים רוב האתרים.
אנחנו ניגשים לתחנת הרכבת הסמוכה, תחנת Wittenbergpltaz.
לא ידענו שיש פה אנדרטה לזכרם של נרצחי השואה, אבל את פנינו מקדם שלט ובו נמנים מחנות ההשמדה, יחד עם הכיתוב בגרמנית – Places of Terror We Must Never Forget
אנחנו קונים כרטיס 24 שעות (פיקאצ'ו בחינם עם מבוגר, עד גיל 14) , לא לשכוח לתקף כמובן, ובניגוד גמור לשלט הקודם, בתוך התחנה מקדם את פנינו שלט פרסומת חב"דניקי לחנוכה, אחד מני רבים הפרוסים ברחבי העיר.
אנחנו יורדים מהרכבת, וחולפים על פני האנדרטה לזכרו של גיאורג אלזר, שניסה להתנקש בהיטלר אך נכשל,
ועל פני ריכוז אבני נגף המפוזרות בעיר כחלק מפרוייקט להנצחת קורבנות הנאצים
כזאת היא ברלין, עיר של ניגודים – גם עבר כואב שעוטף אותך מכל כיוון, גם תרבות, גם אסקפיזם ופאן. הכל מעורבב יחד .
אנחנו מגיעים לאחד היעדים המפורסמים ביותר בברלין – שער ברנדנבורג.
אני ממליצה לבקר בכל האיזור באחד מהסיורים המודרכים בעברית, וכך עשינו בביקור הזוגי הקודם שלנו, אבל הפעם – ללא סיור.
בתור "המדריכה" אני שולפת את ההסברים, מעניין לראות שהשער נבנה בהשראת הכניסה לאקרופוליס ואני מזכירה אותה לפיקאצ'ו
ברוח החגים הנוכחיים הכיכר מתהדרת בעץ אשוח גדול ובחנוכיית חב"ד גדולה לא פחות
אנחנו חולפים על פני השער וממשיכים לאנדרטת השואה.
אני שואלת את פיקאצ'ו – מה זה מזכיר לך? כמו מה זה נראה?
בית קברות הוא עונה.. סימן שהפסל הצליח במסר.
אנדרטה מטלטלת, מיוחדת במינה, וחוויה יוצאת דופן לעבור בתוכה.
בינתיים חלף לו הזמן ונעשינו רעבים.
אנחנו ממשיכים לאחד משווקי הכריסמס האהובים עלי – שוק Gendarmenmarkt .
השוק נמצא במיקום מרכזי מאוד בכיכר בשם זה, אבל השנה היא בשיפוצים והוא הועבר לכיכר Bebel, על השדירה המרכזית אונטר-דן-לינדן. זו אותה כיכר בה שרפו הגרמנים ספרים ולזכר אירוע זה הוקמה במקום האנדרטה "ספרייה" של מיכה אולמן.
בדרך בשדירות אונטר-דן-לינדן חנויות מזכרות רבות,
גם סניף של חנות המזכרות שכל כולה עוסקת באותו "איש רמזור" – אמפלמן
וגם חדר תצוגה של רכבים היסטוריים של פולקסווגן, אנחנו עוצרים לבקר גם בו.
ברלין נתברכה באינספור שווקים יפים ומקושטים, לכל אחד מהם אופי מיוחד משלו ואווירה אחרת, אבל אין סיכוי וגם ממש אין צורך לבקר בכולם. השתדלתי הפעם לבקר בשווקים שלא ביקרתי בהם בפעם הקודמת, אבל השוק היחיד אליו חזרתי הוא ג'נדרמרקט.
שוק ג'נדרמרקט מתאים מבחינת מיקומו הנוח לשבור את הסיור הקלאסי באתנחתא קלילה יותר וגם לאכול משהו, והכניסה אליו עולה 1 יורו בכניסה לאחר 15.
בעיני הוא חזק במגוון הגסטרונומי המוצע בו – לא רק המאכלים הקלאסיים שבשווקים כמו נקניקיות, בירה ויין חם. פה היו גם דוכנים של לנגוש, פסטה בכמהין, שפצל'ה (בצקניות) ברוטב גבינה ו/או כמהין, מרקים, מאפים גרמניים, שוקולדים וגבינות מיוחדות, קינוח קייזרשמארן אוסטרי, ערמונים, אגוזים מסוכרים ופירות מצופי שוקולד ועוד ועוד…
אבל בטן יש רק אחת.
שוק ראשון שלנו ואנחנו מתחילים במגוון הגסטרונומי הקלאסי יותר , פתאום עולים צלילים באוזניי…
"ירושלים של זהב" מתנגן לו…
אני הולכת בעקבות המוזיקה ומוצאת את הרקדנית הזו רוקדת לצליליו ומנופפת בכנפיה
ממשיכים עוד קצת להסתובב…
ואת הקינוח אנחנו שומרים להמשך הדרך.
מהשוק אנחנו ממשיכים לחנות הדגל של השוקולד ריטר ספורט Ritter Sport Bunte Schokowelt Berlin – מגוון אינסופי של שוקולד ריטר הידוע, בטעמים שמעולם לא הכרתם ובמחירים שמעולם לא הכרתם.. מומלץ.
ויש גם דובי ריטר בקומה השניה
קרוב מאוד נמצאת גם חנות השוקולד-גורמה Rausch Schokoladenhaus
פה נמכרים שוקולדים ופרלינים מיוחדים, במחירים שונים מאוד מריטר…
ויש גם כמה דגמי שוקולד
מזמן לא הראיתי לכם דגם של שער ברנדנבורג אז הנה, והפעם לא מלגו אלא משוקולד
וגם דגם של הרייכסטאג, בית הנבחרים
אבל אני.. אני חלמתי על השוקו החם בבית הקפה, בקומה העליונה של החנות.
זכרתי אותו מהביקור הקודם כקסום במיוחד, סמיך, טעים ,וכמובן בתוספת קצפת.
חייבים לחזור לא?
הזמנו ספל אחד שוקו חם משוקולד 70% קקאו ופיקאצ'ו הזמין שוקו חם משוקולד חלב.
והאמת – קצת התאכזבתי.. היה לי מתוק מדי ודליל מדי, לא כמו שזכרתי… מה לעשות.
גם פיקאצ'ו התלונן שמתוק לו מדי ולא סיים את השוקו שלו. קשה קשה.
בזאת אפשר לומר שסיימנו את האתרים ה"קלאסיים" , לפחות את רובם.
מדד הכוכבים לסיור בברלין הקלאסית
פיקאצ'ו 5
אז מה עכשיו?
התוכנית המקורית שלי היתה להמשיך למסעדה אבל לא שיערתי שנהיה כל כך שבעים בשעה הזו.
אז אילתרתי המשך אחר לחלוטין ליום הזה..
הלכנו ברגל לארמון הדמעות Tränenpalast , מקום ששימש כתחנת מעבר רגלית בין מזרח ומערב ברלין. תודה לרבקה אוספת האוצרות על הבלוג – שם קראתי עליו.
כיום התחנה הפכה למוזיאון, הכולל תצוגות, סרטים וחלק מהאביזרים המקוריים שהיו במקום כמו תאי הבדיקה.
המוזיאון לא גדול, זהו יתרון אחד שלו, הוא חינמי ומציע אודיו-גייד גם בעברית – יתרונות נוספים.
ברלין מלאה במוזיאונים העוסקים בחומת ברלין ובמזרח העיר מול מערבה, ולדעתי ארמון הדמעות מהווה אופציה טובה ללמוד על הנושא בצורה אותנטית ולא ממוסחרת.
מדד הכוכבים לארמון הדמעות
אני 4 בן הזוג 3 פיקאצ'ו 4
ארמון הדמעות נמצא ליד תחנת רכבת עצומה בגודלה, תחנת Friedrichstraße.
ליד התחנה הזו נמצאת אנדרטה מפורסמת "רכבת לחיים-רכבת למוות" לזכר הקינדר-טרנספורט – משלוח ילדים יהודים מגרמניה הנאצית – מברלין למשפחות אומנות בבריטניה.
אנדרטה מרגשת, לצערי בחושך התקשיתי לצלם אותה כראוי. היא אחת מארבע אנדרטאות שפיסל פרנק מייסלר – שהיה אחד מהילדים שניצלו . שאר האנדרטאות ניצבות בבריטניה (לשם הגיעו הילדים), בפולין (עיר הולדתו של פרנק מייסלר) ובהולנד (שהייתה תחנת מעבר בדרך לבריטניה).
אפשר לראות בה את החלוקה – מי לחיים ומי למוות, לצד פיסול של פסי רכבת
בחזית ניתן לראות את טלאי המגן דוד על מעילה של האשה, בתחתית הפסל רשום שמו “Trains to life, trains to death”
ובמעבר חד כמנהגה של ברלין – סמוך לתחנת הרכבת נמצא גם שוק כריסמס קטנטן , שוק פרידריךשטראסה
נכון שזה לא שוק שבאים אליו במיוחד, אבל הוא היה נעים ולא המוני, דווקא אהבתי אותו ושתינו עוד בירה…
מתחנת הרכבת המשכנו ליעד האחרון שלנו היום – "מסלול אורות" בגן הבוטני של ברלין –
הגן הבוטני נמצא מחוץ למרכז ה"נוח" של ברלין, ובעונת הכריסמס מוקם בו מסלול רגלי מעגלי של 2 ק"מ הכולל שלל מיצגי אור מושקעים מלווים במוזיקה. בהחלט שווה את הטירחה שבנסיעה למקום וגם את התשלום הלא זניח (כ 70 יורו למשפחה).
כמה טיפים –ניצלתי את העובדה שהיום היה יחסית פחות קר לעומת ימים אחרים וביקרנו בגן בשעות הערב , אבל מדובר בשטח פתוח ולכן לרוב מומלץ להגיע בשעה מוקדמת וקרה פחות (המקום נפתח בכל מקרה בשעות החשיכה בלבד). כמו כן בסופי שבוע לרוב נדרש להזמין כרטיסים מראש לשעה ספציפית, אני עקבתי אחר המצב וראיתי שיש כרטיסים בשפע, מה שאיפשר לי להגיע בספונטניות ללא הזמנה. עוד נקודה לתשומת לב – הגענו אחרי ימים מושלגים, המסלול היה בוצי למדי – כדאי להגיע בנעליים מתאימות ובכל מקרה לשמור על זהירות בהליכה אם זה מצב המסלול. להוראות הגעה מדוייקות למקום היעזרו בהוראות באתר שכן הגוגל מפס עלול לנווט אתכם לכניסה הלא נכונה שהיא די רחוקה.
ואחרי כל ההקדמות.. אתן סופסוף לתמונות לדבר..
מדד הכוכבים לגן כריסמס בגן הבוטני
אני 5 בן הזוג 4 פיקאצ'ו 5
סיימנו את היום במסעדה סינית שהומלצה Goji – מומלץ בעיקר לחובבי הדים-סאם, נחמד אבל לא מדהים.
הערה כללית לגבי הזמנת מסעדות – הזמנתי מראש מסעדות לכל יום (חלק ניכר מהן נאלצתי לבטל בגלל שינויים בלו"ז ובמצב הרעב..) אבל בפועל כשהגענו ראיתי שהמסעדות לא מלאות ואפשר להסתדר גם ללא הזמנה, לפחות באמצע השבוע.
בשלב זה תאמינו או לא אבל היינו כבר עייפים מכדי ללכת… מונית קצרה למלון עלתה 7 יורו .
ו.. האם הדירה תחכה לנו כמובטח?
פקיד הקבלה הפעם תודרך כנראה היטב.
הדירה חיכתה, הוא אפילו הביא לנו את המזוודה מהאיחסון ביוזמתו, וכשנכנסנו לדירה מצאנו בה את מכתב ההתנצלות הבא, שהעניק לנו כפיצוי ארוחת בוקר ליתרת השהות..
שווה לקרוא את הפיתגם בראש המכתב, תקראו ואולי תדעו להשתמש בו בפעם הבאה שתעשו טעות בעבודה…
היה יום עמוס, מלא וגדוש בחוויות, זמן לישון.
לילה טוב.
המשך ל –
ברלין יום 3 – שופינג, איסט סייד גלרי והשוק הסקנדינבי
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 
