בוקר טוב, אנחנו מנסים את ארוחת הבוקר שבמלון ובאופן לא מפתיע ממש לא עפים עליה. יש מבחר גדול אבל הכל לא מלהיב.
היום החלטתי להתמקד ברובע היהודי, בדרך שתי עצירות קצרות.
הראשונה היא פסלו של פרויד תלוי גבוה מעל המדרכה.. זהו אחד מהפסלים של דוד צ'רני שפיזר אותם בכל פראג. ניתן לאתר בגוגל מפס בשם Socha zavěšeného Sigmunda Freuda
העצירה השניה בשוק תיירים חביב Havelské tržiště
אין ספק שהצ'כים הם אנשים חרוצים, והשוק פתוח למרות שהיום יום ראשון די מוקדם בבוקר.
שלל דוכני מזכרות, חלקן מאכלים שונים
למי שרוצה יש גם דוכן קפה ועוגה (קראתי המלצות על השטרודל)
ויש גם הרבה דוכני פירות יער מושכים בעיצובם
המשכנו ברחובות פראג.. אני כותבת המשכנו אבל זה היה מאוד באיזי עם אינספור עצירות בחנויות שכן פראג העתיקה מלאה בהן, בין הבולטות חנויות למוצרי עץ צ'כים לעיצוב הבית.
אנחנו מגיעים שוב לכיכר העיר העתיקה ובה השעון האסטרונומי וקתדרלת טין. את המופע של השעון זכינו לראות כבר אתמול בלילה.
אנחנו בדרכנו לרובע היהודי אבל משהו חשוב נשכח במלון, ואנחנו חוזרים אליו, משלבים עצירה ב Choco Café הסמוך למלון.
המקום המושלם למשקה שוקולד חם מריר!! ולטעמי – כמה שיותר אחוזי קקאו בשוקולד יותר טוב! (אפשר לבחור, אני הזמנתי 81 אחוז)
בתמונה – משקה שוקולד 72 אחוז עם קצפת, הזמנה של פיקאצ'ו
זהו מקום המתמחה גם בייצור שוקולדים שונים, והאיכות הגבוהה הזכירה לי חוויות נשכחות מבית הקפה של יצרנית השוקולד Wedel במדרחוב בזקופנה
מי שרוצה יכול לצרף לשחיתות גם עוגות, מאוד זול פה – עוגת גבינה ב 15 ₪, מקרון מעולה ב 4 ₪ .
אז אחרי ההתאוששות הבלתי מתוכננת חזרנו לתוכנית המקורית לרובע היהודי.
זכרתי די טוב את בתי הכנסת ובית הקברות מהביקור הקודם, אבל שלא ניקח את פיקאצ'ו גם?
אז חזרנו.
התחלנו בבית העיריה, שם אפשר לקנות כרטיס "הכל כלול". מידע מלא פה וגם פה (בית הכנסת הירושלמי היה סגור בזמן ביקורנו).
שימו לב לשעון שבראש הבנין , שעון עם אותיות עבריות.
תחנה ראשונה – בית הכנסת ה"ישן-חדש", האלטנוישול
בבית הכנסת שלל ראשי תיבות, את חלקם בעלי רקע דתי יפצחו בקלות
מצד ימין שיל"ת = שיויתי ה' לנגדי תמיד, מצד שמאל דלמא"ע = דע לפני מי אתה עומד
בשאר הקירות ראשי תיבות נוספים, קצת יותר סבוכים לפיצוח, אבל בשביל מה יש ויקיפדיה?
את הגולם מפראג לא פגשנו בעליית הגג של בית הכנסת, אולי כי אי אפשר לעלות אליה?
אבל לפחות פגשנו את הכפילים שלו בחנויות….
אנחנו ממשיכים לבית הכנסת פנקס שיש בו זיכרון לקהילות צ'כיה ומורביה שנרצחו בשואה, וגם תערוכת ציורי ילדים מגטו טרזין . הציורים הוחבאו במקום מסתור עד לאחר סיום המלחמה ואז נמסרו למוזיאון היהודי של פראג. רוב הילדים לא שרדו את השואה.
הציורים מוצגים לפי נושאים שונים שהעסיקו את הילדים. מצמרר.
ציור בנושא החזרה הביתה:
אנחנו ממשיכים לבית הקברות היהודי העתיק… "סלב" בין עשרת בתי הקברות הכי מפורסמים בעולם… מסתבר שיש דירוג כזה לבתי קברות כאתרי תיירות.
אי אפשר לשכוח בית קברות כזה. מאסט.
ומצבתו של המהר"ל מפראג
יצאנו מבית הקברות, סמוך לשם נמצא מקום המוכר טרדלינק כשר.. אתם רואים שאין פטור לאף אחד מטרדלינק בפראג!
ישנם עוד בתי כנסת אבל האחרון שרצינו להגיע אליו הוא בית הכנסת הספרדי, בית כנסת פעיל כיום וידוע כמפואר ביותר.
סמוך לבית הכנסת פסלו של פרנץ קפקא
ובית הכנסת עצמו.. לא איכזב בזהב המפואר ובעיצוב, גם לא בעוגב שיש בו
בזאת סיימנו את הסיור ברובע היהודי, נושא כבד אבל לדעתי חלק משמעותי מהאתרים המרכזיים של העיר.
מזמן לא סיפרתי על משהו שאכלנו.. והרי הגיע הזמן לאכול ארוחת צהריים מאוחרת.
בחרתי לנסות מסעדה צ'כית אותנטית, סניף ענק של רשת Lokal ברחוב Dlouhá , שהומלץ גם כמקום לשתיית בירה כמו שצריך – ראו את הסקירה פה.
זו מסעדה שבה אוכלים (ושותים) המקומיים, ולמרות שהגענו יחסית מאוחר בקושי מצאו לנו שולחן פנוי. הצ'כים מצביעים ברגליים.
האוכל כמו שאתם מדמיינים אוכל מזרח אירופאי – כבד, מטוגן בחלקו הגדול, והבירה נשפכת כמים.
ברוטב המיונז לא השתמשתי.. יש גבול גם לחוויה התיירותית.. אבל היה טעים כחוויה!
אחרי הסעודה הדשנה התמלאנו באנרגיה לטייל קצת ברגל..
בחרתי להמשיך לתצפית מגבעת Letna מעברו השני של הנהר (כלומר בצד המצודה).
כוונו את הגוגל מפס לנקודת התצפית Hanau pavilion , ותהנו מתצפית מושלמת בליבו של פארק, ה"סנטרל פארק" של פראג. (זה יעלה לכם בכמה מדרגות לעלות.. no pain no gain!)
כך נראה Hanau pavilion על רקע הפארק
הסתלבטנו עוד קצת בגבעת לטנה,
ואחר כך ירדנו מטה והמשכנו לאורך הנהר.
מדד הכוכבים לתצפית מגבעת לטנה:
אני 5 פיקאצ'ו 5
עברנו ליד הבנין המרשים של האקדמיה למוזיקה
עד שהגענו לאיזור מוזיאון פרנץ קפקא. ידעתי שפה יהיו ברווזים… ואכן הם חיכו לנו! יחד עם ברבור
בחצר המוזיאון פסל המשתינים, גם הוא של דוד צ'רני
המשכנו הלאה לאורך הנהר עד לגשר קארל ואז חצינו אותו, והלכנו עד למוזיאון הלגו שבפראג
Muzeum LEGA Praha , כן יש פה דבר כזה!
ומי יבקר בו אם לא מעריץ שרוף כמו פיקאצ'ו?
זהו למעשה מוזיאון שהוא שיגעון של אספן אחד, ולא ייאמן מה שהוא הצליח לאסוף פה..
רובו של המוזיאון ערכות לדורות לגו השונים, בנויות, ויש גם כמה מוניומנטים – לדוגמא גשר קארל מלגו (משולב ברקע תמונה)
בתחום הנוסטלגי לבני גילי אפשרות להיזכר באנשי הלגו של פעם.. כן כן פעם הם לא היו זעירים כמו היום
מדד הכוכבים למוזיאון לגו
פיקאצ'ו 5 ("מומלץ בחום לחובבי לגו ובמיוחד היסטוריה של לגו ולמבוגרים שהיה להם לגו")
יצאנו מהמוזיאון לכפור… והחלטנו להסתפק במסעדת המבורגרים סמוכה מאוד למלון. זה לא היה שוס גדול למרות דירוג היסטרי בגוגל מפס, אבל לפחות שתינו בירה צ'כית טובה עם הר של קצף…
מלאי חוויות תוך שתי דקות הגענו למיטה והלכנו לישון.
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 