בוקר טוב בבקתה שלנו, יום ארוך לפנינו!
סוג של ג'ט לג קטן ואני מתעוררת בשש בבוקר, אבל ברור שזו רק אני, הפרטנרים שלי ישנים היטב ולדרך אנחנו יוצאים בעשר בבוקר.
אומרים שלום לסוסים בחווה השכנה, בהמשך נתרגל וזה יהפוך לחלק קבוע בנוף…
היום בתוכנית נסיעה ארוכה למדי של כמעט שלוש שעות לאתר טבע שנמצא ממש בלב איסלנד – Kerlingarfjöll.
הנסיעה היא בדרך 35 ,שהייתה בעברה דרך F35 אבל הפכה לדרך מוסדרת יותר החוצה את האי לאורכו דרך ה HIGHLANDS, אנחנו נסענו בה לא עד סופה. דרך לא סלולה חלילה אבל גם לא קשה לנהיגה. (לינה בסמוך רק ב Highland Base at Kerlingarfjöll או אם ממשיכים קצת צפונה – פה )
התחלנו בנסיעה וחלפנו על פני העיירה Flúðir הצפונית יותר מאיתנו, נקודת הציוויליזציה האחרונה וזמן למלא את מיכל הדלק.
מהר מאוד אנחנו נוכחים שאנחנו די לבד על הכביש.. פה ושם חולפת לה מכונית אבל לא יותר מזה.
ומה שעוד מתברר שגם הדרך נופית.. לא רק היעד שלנו בסופה. איזה כיף.
טחב ירוק זרחני מתפרש לו
אנחנו עוצרים במפל Gýgjarfoss לארוחת צהריים.
צהריים לאכול בחוץ ברוח זה רעיון אתגרי במקצת… אבל אנחנו עדיין תמימים וחושבים שאם יש שולחן פיקניק בואו ונשתמש בו. (רמז – לפעמים יותר פרקטי לאכול באוטו).
אנחנו ממשיכים הלאה בנסיעה, כמה מכוניות עוצרות בנקודת תצפית מהממת.. כזאת שהענקנו לה את התואר "פרסת הסוס של איסלנד" כמחווה לפרסת הסוס בפייג' , באריזונה ארה"ב.
וכל זה עוד לפני שהגענו בכלל…
אנחנו ממשיכים לעלות בגובה, והנה הגענו לחניון של Kerlingarfjöll .
רוחות חזקות אבל זה לא מה שיעצור אותנו – מקום שכשרואים את התמונות שלו מתקשים להאמין שהוא אכן קיים במציאות!!
התלבשנו בכל המחלצות, כל פריט לבוש כנגד רוח נשלף מיד ויצאנו לרוח.
פשוט לא להאמין!!
אנחנו יורדים במדרגות למסלול HVERADALIR, מסביבנו עולים אדים. (ב ALLTRAILS מופיע המסלול כחלק ממסלול ארוך יותר הכולל את הנסיעה ברכב עד לחניון אבל אפשר להעזר בו – פה).
מתחילים את המסלול ועולים מעלה, כך זה נראה
אבל הרוחות חזקות מאוד ונראה לנו שהמשך הליכה לא באמת יוסיף לנו משמעותית על הנופים שראינו ואנחנו יורדים חזרה.
חוזרים לכיוון הרכב אבל בספונטניות מחליטים בעצם לפנות ולעלות לכיוון אחר, פה הכל מבעבע באקסטזה.. (מפת המסלולים המלאה – פה).
עולים שוב לגובה, קשה להחליט לאיפה להסתכל קודם..
חוויה מהממת! אחד המקומות הכי הכי מיוחדים באיסלנד!
היה כל כך יפה למרות שלא יכולנו להשלים את המסלול במלואו – ולכן הטיפ שלי לא לוותר גם אם אין אפשרות למסלול – רואים הרבה מאוד גם כך, לאחר ירידה במדרגות ממגרש החניה.
(נדרש רכב שטח כדי להגיע עד למקום מאחר שהפניה מדרך קיולור היא בכביש F, אין חציית נהרות. מי שמעוניין בקריאה נוספת באנגלית – פה ופה).
מדד הכוכבים ל Kerlingarfjöll ולדרך קיולור
אני 5+ בן הזוג 5+ פיקאצ'ו : 4 לדרך קיולור , 5+ ל Kerlingarfjöll
מי שמתכנן לחצות את האי מדרום לצפון בדרך קיולור יכול להמשיך צפונה ל Hveravellir, גם זה אתר גיאותרמי ויש בו גם לינה ובריכות חמות , אבל – עבורנו זה רחוק מדי.
אנחנו מתחילים לחזור דרומה. עוצרים במלון החדש שנבנה במרחק מספר קילומטרים, יש בריכה חמה במקום, אבל לא מתאים לי כרגע. אני מדברת מעט עם האחראית במקום שגם מאפשרת לי גישה לשירותים (מצרך יקר המציאות) ואנחנו ממשיכים דרומה.
איכשהו גם הדרך חזור עוברת בנעימים בנופים היפים האלה, אבל לחזור הכנתי עוד כמה אתרים "צפוניים" לביקור.. אם כבר אנחנו עוברים על ידם.. ואם כבר בלאו הכי אין פה חושך…נמשיך לטייל.
אנחנו חוזרים לציוויליזציה ועוצרים באחד המפלים הכי מפורסמים של איסלנד – Gullfoss
מפל מאוד עוצמתי, מאוד מתוייר ועמוס לרוב באוטובוסי תיירים, אבל בשעות הערב בהן הגענו – פחות.
ניתן לתצפת עליו מתצפית עליונה וגם לרדת מטה , אני אהבתי במיוחד את הזווית הזו (מהשביל התחתון):
למרות פירסומו הרב ועוצמתו, מפל גולפוס לא היה מהמפלים הכי אהובים עלי, אבל עדיין בהחלט שווה ביקור.
מדד הכוכבים למפל גולפוס
אני 4.5 בן הזוג 4 פיקאצ'ו : 4
עוד אתר לא רחוק, המשתייך גם הוא לאתרי "מעגל הזהב" הוא Geysir – המקום לראות גייזר בפעולה, והמקור לכך שאנחנו קוראים לכל גייזר- גייזר.
הגייזר הפעיל ביותר הוא Strokkur , ולמרות שבשנה שעברה היינו בילוסטון וחווינו מגוון עצום של גייזרים, סטרוקור היה חביב במיוחד ואפילו הצליח לחדש לי.
הוא מתפרץ כל מספר דקות, מה שאומר שלא צריך יותר מדי סבלנות או תיכנון מראש (מאוד מתחשב מצידו), ומה שעוד לא ראיתי בשום גייזר מלבדו הוא שההתפרצות מתחילה בהתנפחות מהירה של בועה כחולה.
כמובן שלתפוס את זה במצלמה.. זה סיפור אחר. אז חיכינו שוב
ושוב
ושוב ,
הנה התמונות של בן זוגי, שימו לב לבועה…
ומיד ההתפרצות
מדד הכוכבים לגייזיר
אני 4 בן הזוג 4.5 ("בזכות הבועה") פיקאצ'ו 4.5
הביקור בגייזיר מביא אותי להערה קצרה בנושא הברחשים האיסלנדיים…
מאחר והביקור היה יחסית קצר ומהיר, בניגוד למנהגי לסחוב את כל הבית על הגב, השארתי ברכב את התיק שלי שבו שמורים כל האוצרות (אמא יש לך X? Y? Z? ברור).
אלא שכנראה דווקא הפעם לא הייתי צריכה להתעצל. בגייזיר נפגשנו לראשונה עם הברחשים האיסלנדיים ששמענו עליהם כה רבות.. אבל אופס הכילה האישית שקנינו נשארה ברכב. זה המקום לומר שברחשים יכולים להופיע בכל מקום באיסלנד, לא רק באגם מיווטאן, וכדאי מאוד שתהיה לכם כילה זמינה. במקרה הזה בגייזיר התקפת הברחשים הייתה מאוד מינורית, קצת מציקה אך נסבלת, אבל זה יכול להיות הרבה יותר קשה. המשך עוד יבוא…
השעה מתאחרת אבל יש עוד מפל אחד בדרך.. אולי נציץ…
עצרנו לביקור קצר (או לפחות חשבתי שיהיה קצר) במפל Faxi .
המפל נמצא בשטח פרטי שכולל גם אתר קמפינג, ולכן נגבה תשלום קטן עבור החניה.
נכנסנו ומצאנו שהמפל מוקף בתורמוסים הפורחים.. אותם תורמוסים שמציפים את כל איסלנד מאז הובאו לאיסלנד כדי לסייע בעצירת סחף הקרקע. כיום האיסלנדים מבינים שזו היתה טעות, התורמוסים השתלטו על המדינה ודחקו מיני צמחים מקומיים, אבל בעונת הפריחה אי אפשר להתעלם מהיופי…
בן זוגי ופיקאצ'ו ניצלו את העובדה שלא היו לידינו אנשים ומותר היה להעלות רחפן וכך נשארנו במקום הרבה יותר ממה שחשבתי.. מה יש, הלילה עוד צעיר.
מדד הכוכבים למפל פאקסי
אני 5 (בזכות השילוב עם התורמוסים) בן הזוג 5 ("ממליץ להביא רחפן") פיקאצ'ו 5 ("בזכות הרחפן")
ועכשיו באמת הגיע הזמן לנסוע לבקתה..
כל הדרך מלאה בכבשים, כן הן ערות גם ב 11 בלילה מסתבר…
ואנחנו הגענו לבקתה מאוחר במיוחד ב 11 וחצי בלילה.
אבל היה יום שווה במיוחד!!
איזה סיפתח לטיול!
המשך ל –
איסלנד יום 3 : מפל Skógafoss ומסלול Waterfall Way
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 