איסלנד יום 5 : Landmannalaugar

בוקר טוב, היום ניסע לאחת השמורות הכי-הכי באיסלנד – Landmannalaugar, או כפי שרבים מכנים אותה "שמורת ההרים הצבעוניים".

השמש יצאה לה לכמה דקות בבוקר, משאירה אותי אופטימית, מתארגנים ויוצאים לדרך.

לא מוקדם מדי, ממש לא..

כבר הבנתם שאין מה למהר, החושך לא יגיע ותמיד אפשר להאריך את הטיול אל תוך הלילה.

שמורת לנדמנלאוגר נמצאת כמובן גם היא ב HIGHLANDS של איסלנד ומחייבת הגעה דרך כבישי F, וישנן כמה אפשרויות לעשות זאת.

כדי להמנע מחציית נהרות אנחנו נוסעים דרך כביש F208  מצפון לשמורה .

אומנם נהרות אין בו, אבל שלוליות גדולות מאוד דווקא כן, וחלקים מהכביש מלאי אבנים ובורות ומצריכים סבלנות ונהיגה איטית וזהירה.

הדרך יפה, וכבר מרחוק ניבטים אלינו ההרים הצבעוניים.

וכך נראה לו הכביש במיקום הזה (דווקא בחלק ללא אבנים…)

אנחנו נוסעים עוד קצת ומגיעים לנקודת הכניסה הפורמלית לשמורה בה מחכה לנו רנג'רית.

כן, ממש כמו בארה"ב…

היא פוצחת איתנו בשיחה .. מאיפה אתם?

אנחנו עונים מארץ זבת חלב ודבש.. היא לא מצליחה לפצח את הרמז ואנחנו עוזרים לה – מישראל.

בנקודה זו היא התעוררה… מעניין.

אז אתם יהודים או פלסטינים?

אההממ!!

אני חייבת לומר שנתקפתי בהלם קל מהשאלה.

לא כל כך כמו ארה"ב.. לא כל כך.. הכי לא פוליטיקלי קורקט שאפשר.

מרוב הלם אנחנו עוד עונים לה שאנחנו יהודים.

אבל גם זה לא מספק אותה.

היא ממשיכה בתיחקור – אז איך יכול להיות שיש לכם שיער כהה ועיניים כהות?

טוב אי אפשר כבר לתאר את רמת ההפתעה אצלנו.. אנחנו כבר מתחילים לצחוק.

(למען הסר ספק – אנחנו לא מעדה כהה במיוחד ובכל מקרה ממש לא ברור מאיפה המציאה את הסטיגמות האלה..)

לא נותר כבר מה להוסיף על הסיטואציה ההזויה הזו, היה ברור שהיא מסתכלת עלינו בתור הדמונים בהתגלמותם, ושה"ידע" שלה "קצת" סטריאוטיפי ולא הכי מעמיק, אבל מה לעשות.. צריך להכניס אותנו.

היא סיימה את השיחה באזהרה לנסוע רק בכבישים המסומנים (כמובן) ואנחנו המשכנו בדרך, שנעשתה קצת יותר מוסדרת מהנקודה הזו והלאה, למעט שלוליות הענק שהמשיכו להופיע.

כמו רוב הרכבים, חנינו לפני הנהר שבפתח השמורה, אותו קשה לחצות, ועברנו ברגל לנקודת תחילת המסלול.

יש במקום מרכז מידע, וגם בקתות, שירותים, ואפילו בריכה חמה. אנחנו באיסלנד אחרי הכל ולא מקובל לסיים את היום בלי בריכה כזו.

התייעצתי לגבי מזג האוויר – הרנג'רית בדקה במחשב ואמרה שלא צפוי משהו מיוחד.

מעולה, סוף סוף..

יש בשמורה מספר מסלולים פופולריים, והיא גם נקודת סיום או התחלה לטרק המוביל לשמורת   THORSMORK  שאורכו 55 ק"מ ואורך מספר ימים כמובן.  עוד על האפשרויות בשמורה מבחינת מסלולים – פה  ופה .

אנחנו בחרנו במסלול העולה להר Brennisteinsalda – מסלול מעגלי של 7.5 ק"מ ו כ 430 מטר שינוי גובה (ב ALLTRAILS  ורסיה דומה – פה, ואפשר לקרוא על מסלול זה גם פה).

זוהי מפת המסלול – מתחילים במסלול האדום בשדה הלבה, עוברים ללבן ופונים שמאלה במסלול הירוק למעלה ההר ומשם חזרה במסלול האדום או הכתום. ניתן לקנות מפה מלאה במרכז המידע, אבל לדעתי אין צורך לטיול קצר כזה.

אנחנו מתחילים ללכת בשדה הלבה, הליכה פשוטה יחסית ולא קשה, מהר מאוד אנחנו מתקרבים להרים המדהימים האלה…

מתחילים לעלות על ההר – העליה תלולה, אבל מזג האוויר קריר וזה מאוד מקל. זה גם הזמן להוריד עוד שכבה ועוד שכבה, תאמינו או לא אבל לעיתים במסלולים ובעיקר בעליות הגעתי לשכבת הטי שירט שלי…

הנה הנוף הנשקף מתחילתה של העליה, אבל עוד דרך רבה לפנינו

הנה הנוף לאחר שעלינו עוד

ככל שעלינו בגובה עוד ועוד התחזקו הרוחות.. וגם גשם התחיל לרדת. זמן להחזיר את כל השכבות…

זוכרים שהרנג'רית אמרה שלא צפוי משהו יוצא דופן? אז אמרה..

הגענו לפיסגה ברוחות מטורפות וגם בטמפרטורות נמוכות שהכריחו אותי לשלוף את הכפפות שלי , אבל אי אפשר היה להתעלם מהנוף של ההרים האלה עם כל הגוונים שלהם, כולל כחול!!

זה עוד לא ראיתי הרים כחולים…מדהים!!

ומזווית קצת שונה, ראו גם את האגם הקסום הזה בינות להרים

באצבעות הקפואות אני עוד מצליחה לצלם משהו, אבל אי אפשר להישאר פה…

ממהרים לרדת וכשיורדים בגובה הרוחות נחלשות.

אנחנו ממשיכים הלאה.. תראו את הצבעים!

ומגיעים קרוב יותר לאגם שראיתי מפיסגת ההר

גם פה עדיין קר מאוד .

אנחנו ממשיכים הלאה, מסיימים את המסלול בחלק ה"כתום" שלו (במפה) ליד הנהר  – הליכה בין סלעי לבה, בעינינו החלק הפחות אטרקטיבי במסלול.

מסלול מהמם!  היה שווה כל רגע של עליה על ההר!

ולמי שיש עוד זמן וכוחות יכול לשלב עליה להר נוסף בדרך (Blahnukur), הלוואי עלי לחזור לשם!

אנחנו חוזרים לאיזור הבקתות. פוגשים משפחה ישראלית שאוזרת כוח ללכת כמה מאות מטרים בכפור עד לבריכה החמה, אבל גם היום אנחנו מוותרים על זה וחוזרים לרכב שלנו.  

זה די ברור מה חשבנו על לנדמנלאוגר, נכון?

את המסלול סיימנו, אבל יש עוד כמה אתרים בדרך שהשארתי לדרך חזור באותו כביש נטול נהרות –  F208 צפון.

הראשון הוא קלדרה מרהיבה, עולים ברכב ממש עד לשפתה (זהירות לא להמשיך קדימה J) – מדובר במכתש Bláhylur, או כפי שהוא מופיע בגוגל מפס – Hnausapollur (Bláhylur) View Point.

אם תיתקלו באין כניסה המשיכו הלאה כמה מטרים לכניסה הבאה, מדובר פשוט בהסדרת התנועה כך שכולם יעלו וירדו מהקלדרה באותו כיוון. בן זוגי אהב במיוחד את המקום הזה וגם העלה בו רחפן , מומלץ!

לאחר מכן המשכנו לקניון Sigöldugljúfur – עמק הדמעות.  אפשר לקרוא גם פה.

מדובר בסידרת מפלים דקיקים שמתצפתים עליהם מלמעלה.

הגענו ו….

יפה? יפה…

אבל אני ציפיתי למים בצבע טורקיז כמו שהופיעו בכל האתרים… והתאכזבתי.

הצבע ה"מובטח" כנראה לא הופיע בשל העננות ותנאי התאורה, וזו לא הייתה הפעם היחידה בטיול שזה קרה.

לעומת זאת בן זוגי ופיקאצ'ו שלא ציפו לשום דבר היו מבסוטים לגמרי.

ככה זה בחיים.. ענין של ציפיות…

גם לא כל כך אהבתי את העובדה שהתצפית היא ממש על קצה צוק. נכון שבהרבה מקומות באיסלנד זה כך אבל משהו במקום פה, אולי זה שהיינו לגמרי לבד במקום נידח שכזה בשעת לילה, ואולי זה שגם פה הפרטנרים שלי העלו רחפן בעודם עומדים על קצה התהום.. קצת הכניס אותי למצב חרדה קל.. אז להיזהר בבקשה.

השעה כבר תשע וחצי בלילה, הגיע הזמן להתחיל לחזור לבקתה שלנו…

יום ארוך, אבל עוד לא הסתיים לו.

זוכרים את ה hot tub  הפרטי שלנו בחצר?

ובכן הבטחות לפיקאצ'ו צריך לקיים…

כך מצאנו את עצמנו יושבים לנו בחצר בחצות הלילה ב hot tub, שומעים את הציפורים המצייצות, חושך ברור שלא היה

והאמת.. היה כיף!!

לילה טוב

כתיבת תגובה