איסלנד יום 7   Thórsmörk

הבוקר קמים מוקדם.. וכל בני הבית מגויסים למערכה – עד שמונה ורבע אנחנו צריכים להיות ברכב מניע, יחד עם כל החפצים שלנו, הלילה נישן כבר במיקום אחר. חתיכת אתגר בשבילנו לצאת בשעה כזאת..

היום ניסע לטייל במסלול בשמורת תורסמורק Thórsmörk, שמורה מדהימה בנופים שונים מאוד ממה שראינו בשמורות עד כה, ושבפיתחה נמצא נהר ה Krossa, נהר שכדי לחצות אותו צריך להיות מיומן מאוד ובעל סופר-ג'יפ ולא סתם רכב 4X4, גם רכב יותר רציני משלנו לא יספיק, רק סופר ג'יפ עם גלגלי ענק וכל מה שנחוץ לנהרות עמוקים.

קיימות מספר חברות שניתן להזמין איתן הסעה לתורסמורק, הסעה שתחצה את נהר הקרוסה ותביא אותנו לתחילתו של המסלול שבחרנו.

אנחנו בחרנו בחברת Southadventure , והזמנו את האוטובוס-סופר ג'יפ היוצא מ Bru  בתשע וחצי בבוקר ומגיע לתחנת Husadalur (Volcano Huts)  בעשר וחצי, ואוטובוס חזור הזמנו מאותה תחנה לשעה 1730 עם חזרה לרכב בשעה 1830.  שימו לב שיש בקיץ מספר אוטובוסים ביום וסדר התחנות שונה לפעמים  – כך שלפעמים במקום נסיעה של שעה תקבלו נסיעה של שעתיים בגלל מסלול שונה- קחו זאת בחשבון בעת בחירת האוטובוס.

כדי להוסיף רוגע ליום הזה, אתמול פורסמה בקבוצת הווטסאפ של איסלנדופיליה הודעה של ישראלי שחיכה לאוטובוס החוזר מהחברה הזו אך הוא בושש להגיע.. מסתבר ששקע בנהר… הוא גם צירף תמונה מרנינה כהוכחה.

ועם האופטימיות הזאת חנינו ב Bru  וחיכינו לאוטובוס שלנו.

בתשע וחצי מגיעים דווקא שני סופר-ג'יפ גדולים לקחת אותנו.

אני מבינה שבראשון נוהג נהג מיומן ומנוסה ובשני – נהג חדש בתפקיד…

אוקיי

מסתבר שאנחנו עם המתלמד.

נקווה לטוב.

אני נדחקת למושב האחורי ולוקח לי כמה שניות להבין שככה זה לא יעבור בשלום לשעה נהיגה..

קלסטרופובי מאוד בשבילי.

למזלי אשה טובת לב הסכימה להתחלף איתי ויוצאים סופסוף לדרך.

גם הדרך יפה, הסופר ג'יפ חוצה בקלילות ובדהרה כל נהר "קטן" שיש בדרך, והנה מגיעים לנהר הקרוסה.

הנהג שלנו עוצר, מחכה לראות את החציה של הנהג שלפנינו.

אני יושבת כבר די קדימה, מסתכלת גם כן, ו… כמעט מתעלפת כשהסופר ג'יפ שלפנינו נוטה ימינה משמעותית וכמעט מתהפך. ממש כמעט אבל לא – הוא יצא מזה בשלום.

איזה מזל שאנחנו עם הנהג המתלמד… כמובן ששם לא ניסינו לחצות.

הנהג המיומן יצא מהרכב שלו והדריך את הנהג שלנו לחצות במקום אחר, והחציה עברה בשלום.

איזה מזל

ומה יהיה בדרך חזור? מי יודע… הנהר משנה את תנאיו בכל רגע.. גם הנהג שלנו טורח להסביר לי את זה..

אז הגענו ל Volcano Huts.

פה יש לינה, מסעדה , בריכה חמה זה ברור..

ומפה גם יוצא המסלול שבחרנו לעשות – Thorsmork Highlights.

כ 10 ק"מ עם 516 מ' שינוי גובה, ב Alltrails הוא נקרא  Þórsmörk – Valahnúkur Mountain

זהו מסלול מעגלי ורציתי להיות בטוחה שאגיע בנחת בזמן לאוטובוס חזור. 

קיימות עוד אפשרויות למסלולים היוצאים מפה, כמו Tindfjöll circle שהוא מסלול ארוך וקשה יותר. לקריאה נוספת ממליצה על הלינק פה הכולל גם מפת מסלולים שמאוד עוזרת להבין איפה נמצא כל מסלול ואפשר גם לקרוא פה.   למסלול באיזור בקתת Basar  בצד השני של הנהר אפשר לקרוא פה ופה אבל אני לא הצלחתי לשלב גם אותו במסגרת הזמנים והקילומטרז'.

מזג האוויר נראה סביר, מהרנו לצאת לדרך לפני שתתקלקל לנו התצפית…

ולכן התחלנו את המסלול בשביל הלבן, בעליה התלולה יחסית להר  Valahnukur.

מהר מאוד אנחנו נהנים מהנוף של הקרחונים, ההרים, ונהר הקרוסה למטה, אבל בפיסגה מטבע הדברים הכי הכי…

ולכיוון הקרחון

פה אפשר לעקוב אחר חציית הקרוסה.. אבל זה מיקום אחר של החציה, לא זה שבו הגענו, ונראה שקל שם יותר.

אנחנו יורדים מהפיסגה וממשיכים הלאה עד לאיזור בקתות נוסף – Langidalur.

עוצרים להתפנקות בקפה דלוח בקנטינה המקומית (ברור שבנסיבות האלה טעמו משובח)

וממשיכים הלאה בשביל האדום, עוד קצת עליה אבל לא נורא.  השמש מחליטה לצאת ואנחנו עוברים לחולצות קצרות, כן כן!!

(לאפשרות קצרה יותר ניתן לחזור מפה ישירות ל Volcano Huts  אבל למי שיש אפשרות אני ממליצה להרחיב למסלול ארוך יותר).

הנה מבט מהשביל האדום מטה לבקתות של Langidalur  ולקרחון

בהמשך הנוף משתנה קצת אבל עדיין מרהיב!

מסיימים את המסלול בשביל הכחול, זוהי למעשה דרך ג'יפים והחלק הכי פחות מוצלח של המסלול.

אנחנו מגיעים בכיף לבקתה, לא היה קשה מדי, יש לנו עוד זמן עד שיבוא האוטובוס שלנו.

הבקתה מלאה מפה לפה במטיילים שמחכים לאוטובוסים שלהם מהחברות השונות, בקושי אנחנו מוצאים מקום לשבת (בחורה נחמדה פינתה לנו מקום שנשב ביחד והתיישבה על שרפרף), מזמינים מנות בריאות מקומיות – המבורגר צ'יפס ובירה (זה בערך כל האפשרויות בין 15 ל 17) ונהנים מהמנוחה… תוך כדי ההמתנה הסבו את תשומת ליבנו לשועל שמסתובב בחוץ.. גם חוויה.

כשהגיע הזמן , למודת לקח יצאתי למצוא לעצמי מקום טוב בסופר ג'יפ, והצלחתי לשבת ליד הנהג.

הפעם החציה עברה בשלום ללא שום דרמה…

אז איך נסכם?

היה מעולה!

מזג האוויר גם שיתף פעולה , המסלול היה נהדר ולא קשה מדי, מומלץ!

חזרנו לרכב כאמור בשש וחצי.

אתם כבר מכירים אותנו שזו לא שעה לסגור את היום…

אז חזרנו לנקיק שברחנו ממנו בזמן הסופה הצהובה – נקיק Nauthúsagil.  מידע עליו ניתן למצוא  גם בלינקים לעיל העוסקים בתורסמורק מאחר שהוא מאוד סמוך לשמורה ומהווה שילוב קלאסי וגם פה.

אנחנו נכנסים לנקיק

ממשיכים עוד קצת עד למפל קטן

אבל מפה כדי להמשיך (בעזרת שרשראות בסלע) לא ניתן בלי להרטיב את הנעליים… חבל שלא הבאתי סנדלים מתאימים (היו לי ברכב).

מאז שהנעליים נרטבו במסלול המפלים והיה קשה לייבש אותן (בסוף למדתי מאיילת איך עושים את זה – עם פן), הרעיון שיירטבו לי הנעליים ממש לא קסם לי ולא המשכתי במסלול, וגם פיקאצ'ו בחר כך.

בן זוגי החליט להמשיך, וגם אם קיווה שהנעליים לא יירטבו – אין סיכוי ..

הוא הגיע למפל בסוף המסלול

נקיק חמוד, פשוט לבוא מצויידים בהתאם בנעלי מים…

מפה נסענו ללינה הבאה שלנו – דירת סטודיו בגסטהאוז The Garage.  חדר אחד גדול לשלושתנו וגם מטבחון לא רע בכלל, וטרסה מול הים. המיקום קצת מערבית מ Vik, במחיר הרבה יותר אטרקטיבי מ Vik, ויש לא מעט אתרים שהמיקום הזה אידיאלי עבורם. אני ממליצה.

לילה טוב

כתיבת תגובה