איסלנד יום 20 – צוקי Látrabjarg ועוד

בוקר טוב לעוד יום של שמש.. מושלם!

אנחנו לא ממהרים, מראש חששתי מעומס נסיעות בפיורדים המערביים ותכננתי בהתאם.

התוכנית להיום שכללה במקור את החוף האדום במקום אתמול השתנתה, מה שהוביל אותי להגיע לצוקי Látrabjarg מוקדם יותר מהצפוי.

אבל לא נקדים את המאוחר..

יצאנו לדרך בניחותא, חולפים על פני שרידי אוניית  Garðar BA 64 שמשום מה רשומה בכל מקום כאטרקציה לתיירים. קצת נסחפו פה…

המשכנו בנסיעה לאורך הפיורד, נהנים מהחוף Orlygshofn Beach, אבל החוף שהימם אותי לחלוטין היה החוף הבא Tungurif – Golden Beach  עם תצפית מדהימה

לא הייתה פה נקודת עצירה מסודרת למרות הבטחותיו של גוגל מפס שנראו לי הגיוניות ביותר בזמן התיכנון.. אז אילתרנו.

המשכנו ל Hnjótur Museum , מוזיאון למוצגים היסטוריים שבחצר שלו שרידי סירות ושרידי מטוס. האמת – ממש לא בא לנו להיות היום במוזיאון שכזה, פשוט נכנסנו לשתות קפה…

זה הנוף מהמוזיאון

אנחנו ממשיכים לנסוע.. עוצרים בעוד כנסיה איסלנדית פוטוגנית קלאסית Breiðavíkurkirkja

וממשיכים לכיוון הצוקים.

נכון זו לא השעה האופטימלית לראות פאפינים.. מניחה שהגענו בשעות אחר הצהריים המוקדמות.

אבל הפאפינים במזרח איסלנד שיתפו פעולה בשעות כאלה, אז למה לא פה?

המושבה הכי גדולה של הפאפינים נמצאת בצוקי Látrabjarg, קיוויתי שלפחות חלק קטן מהם יחכו לי פה וזה יהיה מספיק.

אנחנו עולים לשביל ומתחילים ללכת.

הרבה ציפורים יש על הצוקים והן עפות ומשמיעות את קולן… אבל אין זכר לפאפינים.

אנחנו ממשיכים הלאה, פה ושם שואלים מטיילים בכיוון ההפוך אם מצאו פאפינים.

והתשובות מדכאות.

הצלחתי למצוא רק פאפינית (לדעתי היא פאפינית נקבה) אחת שפשוט לא זזה ממקומה.

הנה היא הצדיקה היחידה בסדום, גם כשהתייאשנו וחזרנו בשביל היא נותרה לדעתי באותו מקום.

אז היה מבאס. בשבילי מאוד מבאס.

אבל.. לא עד כדי כך שאהפוך עולמות לחזור לפה שוב בשעות הערב. הצוקים באמת רחוקים מהישובים הפופולריים ללינה (וגם מהלינה שלנו) וכל לינה שחיפשתי קרובה יותר היתה מאוד לא אטרקטיבית ברמתה.

ללא פאפינים נותר לראות שם צוקים, ציפורים אחרות, נוף לים.. בשביל זה אין צורך להרחיק עד לפה.

מקווה שהבנתם את המסר.. לבוא בערב ורק בערב.  לא יודעת איך זה שבמזרח איסלנד חלק מהפאפינים כן היו על הצוקים גם בשעות היום, אבל פה המצב שונה לחלוטין.

בדרך חזור צחקנו שוב מאילתורים מקומיים של ריכוז כמה בתים (אפילו לא ישוב קטן) בדרך –

אם אין תמרור מגביל מהירות הם כבר יציירו אותו, שהתיירים יסעו לאט

ואם כבר אנחנו עוסקים בהפחדות אז למה לא לבנות "דחליל מכמונת מהירות מעץ"?

יש להם יוזמה.. אין מה לומר…

נותרנו עם זמן פנוי, בדרך לדירה חזרנו לפיקניק צופה לחוף המדהים Tungurif – Golden Beach , אחר כך המשכנו בנסיעה לאורך הפיורד עד לעיירה Patreksfjörður , לא מצאתי בה משהו שונה מהותית מהעיירה שלנו… אז חזרנו לעיירת הבית שלנו Tálknafjörður.

בדקתי hot tubs  מקומיים וחינמיים אל מול הפיורד Pollurinn hot springs אבל טמפרטורת המים הייתה רחוקה מלספק אותי (חמימים אבל לא ממש ממש חמים)

לנסוע עכשיו לבריכה חמה רחוקה יותר (מרחק חצי שעה ל Reykjafjarðarlaug Hot Pool) היה נראה לנו מוגזם

אז הפלא ופלא עשינו משהו שונה לגמרי…

נכנסנו לחנות לממכר דגים טריים בשירות עצמי לחלוטין – אתה נכנס ומשלם לגמרי בעצמך, במזומן אם בא לך או ממש באשראי. אמון מלא. המחירים אטרקטיביים.

קנינו סלמון, מרק דגים וכדורי דגים, 2 דקות ואנחנו בבקתה שלנו ועוד 2 דקות הסלמון נכנס לתנור עם התבלינים שהיו לי זמינים (ברור שהסופר נסגר מזמן..)

וזהו, ארוחת ערב ביתית למדי ולא יקרה, היה טעים!

(אמרתי כבר שאנחנו אוהבים סלמון?)

בין לבין שמענו את חדשות היום.. הר הגעש שהתפרץ זה עתה בפנינסולת רייקנאס נפתח לציבור.

תחזיקו לנו אצבעות שהוא יחכה לנו עד שנגיע לאיזור!

לילה טוב

כתיבת תגובה