איסלנד יום 22 אתרי פנינסולת Snæfellsnes  

היום יש לנו יום שלם בסנייפלסנס.. נראה כמה נספיק לראות.

השמש כבר לא איתנו, והתחזית מבשרת לנו על סופה צהובה של רוחות.. נותר רק להחזיק אצבעות שנוכל לטייל.

אנחנו פותחים את הבוקר כמובן בסופר, אבל היום יש הפתעה נוספת – קפוצ'ינו אמיתי שמכין בריסטה!

התרגשנו מהמציאה… Valeria Specialty Coffee

אנחנו נוסעים מערבה בכביש הצפוני של סנייפלסנס, יעדנו הראשון הוא דווקא מקבץ ציורי קיר בעיר Hellissandur (בגוגל מפס – Murals of Hellissandur).  משום מה Hellissandur מחשיבה עצמה כ"בירת ציורי הקיר של איסלנד" למרות שאין לי ספק שבריקיאוויק יש הרבה יותר…

המקבץ קטן אך חביב ואפשר בקלות לעבור ולראות אותו

אנחנו ממשיכים עוד מערבה, למעשה נכנסים לשטחו של הפארק הלאומי Snæfellsjökull ולבה שחורה מקיפה אותנו

אנחנו עוצרים ב Skarðsvík Beach אבל הוא לא מספיק אטרקטיבי כדי שנצא ונסתובב ברוחות…

ממשיכים לקצה בצפון מערב של  סנייפלסנס, שם נמצא המגדלור Öndverðarnesviti

הדרך עוברת לה בין שדות לבה, ולפתע אנחנו מבחינים בכבשים מטיילות להן.. מחזה קצת סוריאליסטי.

הן אפילו לא היו חששניות במיוחד ודיגמנו בסבלנות.

הדוגמניות הבאות הן אם ובת.. כן כן.. אפילו ראיתי את הבת יונקת לייב…

והמשפחה המאושרת

מכאן המשכנו ל.. עוד מגדלור.. Svörtuloft Lighthouse

גם הוא כתום, האיסלנדים מבינים בפוטוגניות!

ליד המגדלור הזה היו לא מעט ציפורים

מפה המשכנו למכתש קטן Saxholl crater, שעולים אליו במדרגות מתכת

חיפשתי מקום נחמד לפיקניק ומצאתי שסמוך לפה נמצא המסלול Rauðhóll (Snæfellsnes).

הוא לא היה בתיכנון בכלל.. גשם התחיל לרדת אבל הצלחנו לעשות פיקניק (טוב לא בדיוק, בן זוגי פינק אותנו בתה חם אבל לא באמת ישבתי בחוץ לאכול בגשם…).

למזלנו נחלש הגשם ואפילו הפסיק, היה אומנם קר אבל לזה כבר התרגלנו…

רציתי לנסות את המסלול הזה, נשמע לי אטרקטיבי, רק שלא באמת היה לי מידע ברור לגביו.

מזל שהיה שלט הסבר ברור ליד החניה, והשתכנעתי שאפשר לעשות סיבוב קטן ולראות מה בדיוק אדום שם..

בכלל גם התחשק לי קצת ללכת.. ולא רק לעצור בנקודות ענין.

אז הלכנו קצת, טיפסנו קצת לקצוות מכתש

אבל בשלב הזה בגלל שעלינו קצת למעלה, הרוחות היו חזקות כל כך שחשבתי שעוד רגע הן מעיפות אותי ישר לתוך המכתש, ואני לא שוקלת כל כך מעט תאמינו לי…

למזלי בן זוגי שממש לא חשש מהרוחות החליט שמיצינו את עיקר המסלול וכך בקונצנזוס חזרנו לרכב.

בסך הכל מסלול קטן וחביב, מתאים ליום עם מזג אוויר קצת יותר טוב.. (אם יש כזה בסנייפלסנס!)

מפה נסענו למכתש מיוחד – Hólahólar – המיוחד בו הוא שנכנסים אליו בנהיגה עם הרכב.

אז כך זה נראה מגובה פני הקרקע, נכנסנו ודפנות המכתש מקיפות אותנו

וכך זה נראה מלמעלה.. ברור שהגברים העלו רחפן… חפשו את הרכב הלבן הזעיר

אנחנו ממשיכים בטיול, עוצרים למסלול קצר ב Djúpalónssandur beach

כשאנחנו מגיעים לחניון מיד אני מבינה שזהו אתר מרכזי.. יש פה שירותים!

יש פה גם מפה של כל המסלולים בסנייפלסנס , גירסה אינטרנטית שלה אפשר למצוא פה.

אנחנו בחרנו  במסלולון של כ 3.5 ק"מ ל Dritvík Cove.

המסלול מתחיל בין תצורות לבה מעניינות

ומגיע לחוף.

כדי להגיע למפרצון Dritvík עולים לשביל גבוה יותר צופה לנוף, והנה הגענו

חזרנו לחוף Djúpalónssandur , הנה הוא מלמעלה

ומפה לרכב.

מסלולון קליל ונחמד.

מי שרוצה יכול להמשיך מפה לסיור במערת לבה Vatnshellir Cave ( נדרשת הזמנה מראש), אבל אנחנו לא כל כך התלהבנו מהרעיון ומזג האוויר איפשר לנו להמשיך ולטייל בחוץ, אז המשכנו  ליעד הבא – צוקי Lóndrangar (ניווט – Lóndrangar View Point)

לא באתי עם ציפיות גבוהות ובקושי היה לי כוח לצאת שוב לרוחות, אבל הופתעתי לטובה.. לא רק מהצוקים אלא בעיקר מכמות הציפורים, יפה פה מאוד וגם רעשני מאוד!

הגיע הזמן לחפש אוכל..

איתרתי פוד טראק שנראתה לי אטרקטיבית וגם הייתה עדיין פתוחה – FRISTA Food Truck Arnarstapi

באנו שוב לארנרסטפי, הרוחות סערו והייתי סקפטית אם הפוד טראק אכן תהיה פתוחה.

אבל תאמינו או לא – הבחור היה שם!  הוא היה לבד ונפש חיה לא הסתובבה באיזור.. אבל הוא היה.

בחרתי מהר, שילמתי מהר, ורצתי להתחבא באוטו.

הבחור יצא לקור ולרוח בחולצה קצרה והביא לנו הכל עד אלינו –

זה היה גולש כבש הכי טעים שיש!!

כמו שאתם מבינים, גם היום לא טיילנו בחוף מארנרסטפי להלנר.. זה מה יש.  טיול על החוף זה לא מתכון טוב לבילוי בזמן סופת רוחות צהובה.

התחלנו לנסוע חזרה לדירה

בדרך פתאום יצאה לה השמש לרגע והביאה לנו קשת נחמדה..

הרגשנו היטב את הרוחות החזקות בדרך, כמו תמיד מזל שבן זוגי נהג מאוד רגוע ומיומן ולא נלחץ בקלות.. הגענו יחסית מוקדם חזרה לדירה, ובזאת סיימנו את הביקור בסנייפלסנס.

לא מצאתי טעם לדרג כל אתר ואתר פה.. יש גבול

אם אסכם את התחושות מהביקור – אני חושבת שכשמגיעים לכאן בסוף הטיול ואחרי כל מה שראינו קודם, קשה קצת לחדש ולרגש…

בנוסף רוב אתרי ה"מאסט" הם פחות מסלולים ויותר עצירות, וגם אם יש מסלולים הם לאורך החוף וקצת חוזרים על עצמם. כל זה, בתוספת הרוחות החזקות שהן די אופייניות למקום, הביא לכך שנהניתי אומנם אבל קצת פחות מאשר במקומות אחרים שבהם ביקרנו.

לילה טוב

כתיבת תגובה