יום אחרון לטיול… וואו איך הגיע כבר?
אני ממתינה במתח להחלטה לגבי הר הגעש..מרפרשת באפליקציית SafeTravel… הייתה לי תחושה טובה שמשטר הרוחות הבעייתי הסתיים והיום הוא יפתח לציבור.
אבל לא.. זהו…גם היום סגור. להר הגעש כבר לא נגיע, מחר בבוקר טסים מאיסלנד.
מבאס, לא שיערתי שיש כל כך הרבה סיבות לסגור את הגישה להר.
אבל השתדלתי לחשוב על חצי הכוס המלאה ועל כל שלל החוויות הנפלאות שכן חווינו באיסלנד.
ומה אבחר ליום האחרון?
התחשק לי מסלול, וחשבתי שהמסלול למפל Öxarárfoss בפארק הלאומי Thingvellir יהיה פיתרון לא קשה מדי ולא ארוך מדי. לא משתלב אידיאלית בכיוון שלנו לסוף היום אבל עדיין ניתן לשילוב.
אבל לפני זה חשבתי לנסוע למוזיאון Perlan בריקיאוייק, שמעתי שיש משם תצפית על הר הגעש, ובכלל עוד בארץ חשבתי אולי ללכת לשם להתרשם מתערוכת אורות הצפון, שהרי אורות הצפון האמיתיים לא נראה ביולי…
הגענו למוזיאון.. יום ראשון היום וזה אחד המקומות העמוסים ביותר שראיתי בכל הטיול.
יש במוזיאון סוגים שונים של כרטיסים לתערוכות השונות אבל למעשה אם רצינו לראות את אחת התערוכות כבר היה משתלם לקנות כרטיס שכולל את הכל.
פיקאצ'ו לא התלהב להיכנס למוזיאון.. אבל הרוב קובע. לפעמים.
אז לא הקדשנו המון זמן למוזיאון אבל בכל זאת הספקנו להתרשם מרוב התערוכות.
סרט אורות הצפון – היה מוצלח.
צוק מלאכותי של פאפינים – עורר קצת גיחוך אצלנו לאחר שראינו את הדבר האמיתי אבל אולי למי שלא ראה זה ייראה אחרת.. כמו שאנחנו הסתפקנו בסרט על אורות הצפון כי באנו בקיץ…
מערת קרח – קפואה במיוחד, מבחינתי מיותר כי כבר הייתי במערות קרח בחיים ואני מעדיפה ללכת למערה טבעית, אבל היא הייתה מושקעת.
תערוכת הרי געש – סרט מוצלח על ההתפרצות הקודמת ותערוכת צילומים מוצלחת גם היא
ומה עם התצפית?
יצאנו לגג, ראינו את ההתפרצות מעלה עשן מרחוק.. לא מציאה גדולה.
מי שיש לו רצון להעמיק יותר ימצא עוד הרבה מוצגים לקריאה ולהסברים, המוזיאון די גדול ומאוד מודרני, אבל לנו זה הספיק.
מדד הכוכבים למוזיאון פרלן
אני 4 בן הזוג 5 ("מוזיאון מאוד מודרני ומושקע") פיקאצ'ו 2.5 ("משעמם ומיותר. עדיף להשקיע את הזמן בטבע אמיתי")
לאחר הביקור במוזיאון המשכנו בנסיעה לפארק הלאומי Thingvellir .
מדובר בפארק שיש בו כמה נושאים שונים להתרשם מהם. בעיקר מדובר במקום בעל חשיבות היסטורית שכן בו ישב הפרלמנט האיסלנדי הראשון.
מה בדיוק רואים בשטח? לא הרבה מהבחינה הזו…
התחלנו ללכת בשביל למפל Öxarárfoss, שביל כבוש ומוסדר מאוד, ויחד עם לא מעט אנשים הרגיש קצת פחות "טבע".
בדרך תצפית
מבט לקניון Almannagjae , המקום בו עובר שביל שהולכים בו בין הלוחות הטקטוניים
תצפית לכנסיה
חלפנו על פני המקום המרנין "בריכת ההטבעה" .
השלט שלידה מסביר שבת'ינגלוויר הוצאו להורג 72 איש בדרכים שונות ומגוונות, מתוכם 18 נשים הוטבעו בבריכת ההטבעה.
פיקאצ'ו תהה איך אפשר לטבוע בבריכה כזו רדודה
מסתבר שאפשר אם שמים אותך בשק ומחזיקים אותך מתחת למים.
Oh dear
בסופו של דבר הגענו למפל (בדרך יש מדרגות , לא כל השביל נגיש)
ישבנו קצת , וחזרנו.
איך נסכם?
לא סתם הרבה מטיילים לא מגיעים לת'ינגלוויר..
בתור אתר טבע הוא חלש מאוד. זה לא פארק לאומי כמו שאנחנו מכירים מארה"ב, הטבע פה מרשים הרבה פחות כמעט מכל מקום אחר בו ביקרנו באיסלנד ולא הרבה יותר.
בתור אתר היסטורי אם זה מאוד מרגש מישהו אני בוודאי לא אתווכח אבל אין שם הרבה מה לראות בנושא.
ובכל הקשור ללוחות הטקטוניים.. לא יודעת למה אבל גם זה לא מאוד ריגש אותי. זה לא משהו שנראה מיוחד בשטח, בהתחלה בכלל לא שמנו לב שאנחנו הולכים ביניהם ורק בהמשך חיפשנו היכן הם אותם לוחות טקטוניים מובטחים….
אז לא מאסט, ממש לא מאסט
מדד הכוכבים לפארק ת'ינגלוויר
אני 4 בן הזוג 3.5 ("מיותר") פיקאצ'ו 4 ("ללכת למפל רק אם יש זמן מיותר")
ועכשיו דרומה לפנינסולת רייקנאס
יש פה הרבה אתרים גיאותרמיים וחופים, אבל הרגשתי שאחרי כל מה שראינו הם לא יהיו סופר מרשימים ולכן לא בחרתי למקד פה את כל היום.
ובכן יצאנו לדרך.. כשהתקרבנו, עוד מהכביש המהיר ראינו היטב את העשן מיתמר מהר הגעש.
ידענו שהכבישים באיזור חסומים אבל ניסינו לראות יותר טוב בכל זאת – זה לא קרה.
כל כביש גישה נחסם על ידי רכב משטרתי, משהו לא הכי שכיח באיסלנד…
ריחות ל"ג בעומר עלו באוויר, ונאלצתי לתהות בפני עצמי אולי באמת לא היה כדאי לעלות היום מבחינת ריכוז הגזים הרעילים…
נסענו לבית קפה על נמל Grindavík – Café Bryggjan
יום אחרון באיסלנד ומה יותר איסלנדי ממרק כבש פעם אחרונה? עם ריפיל נוסף ולחם בחמאה כמובן.
התפנקנו גם בעוגת מרנג איסלנדית שמולאה פשוט בערימות קצפת.
והמשכנו ליעד האחרון שלנו, המרחצאות החמים הכי מפורסמים באיסלנד – הלגונה הכחולה Blue Lagoon.
כרטיסים הזמנתי מבעוד מועד ליום הזה בערב הטיסה, תיזמון נפלא למיקום של הלגונה קרוב לשדה התעופה.
העלות – יקרה
והרבה אומרים שכלל לא מוצדקת בהשוואה למרחצאות אחרים
אבל חשבתי שאזמין, ואם במהלך הטיול אשנה דעתי אז אבטל.
ופעם אחת כדאי לראות לא?
אנחנו מגיעים ללגונה, מיומנים כבר במלתחות האיסלנדיות (כמובן שפה יש גם תאי החלפה אישיים למי רוצה וגם מקלחות אישיות)
אני יוצאת ללגונה וואו.. כמה שהיא גדולה.
ענקית ממש, ולכן אומנם יש הרבה מאוד אנשים אבל לא מרגיש לי עמוס מדי.
המים תכולים בצבע מיוחד בזכות הסיליקה שבהם.
ואם כבר באנו למלכודת תיירים אז גם נשתף פעולה עם כל מה שכלול בכרטיס – משקה חינם מהבר בבריכה, ומסכת סיליקה בחינם (טוב נו, הגברים לא מרחו אותה…)
אבל מה לגבי טמפרטורת המים? אני חייבת לומר שהתאכזבתי. הטמפרטורה הייתה מאוד לא אחידה, ונאלצנו לפתח מיומנות למצוא את האיזורים החמים יותר, הם אלה שליד נקודות ההזרמה של המים החמים ללגונה. זה ממש לא היה כך באף מקום אחר שבו היינו, בכל המרחצאות האחרים היה חם ממש כמו שצריך ואחיד בטמפרטורה.
ובכל זאת בהחלט נהניתי, התרשמתי, ועכשיו אחרי שניסיתי בעצמי אני יכולה לומר לכם שבאמת אין הצדקה לבוא דווקא לפה…
ומי שרוצה רק להתרשם מצבע המים יכול לראות זאת גם מבחוץ מהכביש או ממגרש החניה באיזורים בהם אין רחצה.
מדד הכוכבים ללגונה הכחולה
אני 4.5 בן הזוג 4 פיקאצ'ו 4.5
אנחנו נוסעים לדירה האחרונה שלנו Casablanca Apartments בעיירה Keflavik, סמוך מאוד לשדה התעופה. דירה מאוד מוצלחת. חבל שנהנינו ממנה רק לילה אחד.
מארגנים מזוודות וציוד… כבר נגמר?
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 