היום עוברים לינה, ומזג האוויר לא כל כך משתף פעולה.
כמעט בכל מקום גשמים ועננות.
אז מה נעשה?
החלטנו לנסות את מזלנו עם מפל ידוע מאוד, מפל Haifoss, שבשנה שעברה לא הספקנו להגיע אליו.
בדרך סימנתי לי כמה עצירות אפשריות – תצפית Gaukshöfði (לא הייתה שום ראות, ויתרנו) , מפל Hjálparfoss (ממש ללא מאמץ קרוב לכביש הראשי, הצצנו שוב כמו בשנה שעברה), ורפליקה של חווה ויקינגית – The Commonwealth farm (הגענו אבל לא התחשק לי במזג האוויר הזה להתחיל ללכת.. חשבתי שהכניסה תהיה ממש ליד החניה ואוכל להבין מיד יותר טוב במה מדובר ואם זה מעניין).
טוב אז כפי שאתם רואים לא יצא כלום מהעצירות האלה, אז המשכנו למפל Haifoss.
במזג אוויר יפה אפשר לעשות מסלול לתחתית המפל (4 ק"מ, 300 מ' גובה, הנה הלינק בויקילוק) אבל היה ברור לי שזה לא בא בחשבון היום ונסתפק בתצפיות.
אנחנו מגיעים לחניה ו.. יש בכלל מפל שם באופק? הכל בערפל. וגשום. איזה באסה.
אז חשבתי שלא צריך ראות למפל…לחשוב אפשר.
אנחנו תוהים מה לעשות, ואפילו אוזרים אומץ לצאת מהרכב אבל אחרי דקה אני מתייאשת, בלאו הכי לא נראה כלום.
מתחילים לחזור לכביש הראשי ופתאום בן זוגי אומר – תראי כבר אין גשם. אולי נחזור?
מה יש להפסיד? אנחנו חוזרים ולא תאמינו… הענן זז ואפילו הגשם הפסיק, יש לנו מזל!
והנה הייפוס עם חברו המפל גראני
קיימות שתי נקודות תצפית, שתיהן קרובות לחניה וקלות להגעה, שתיהן שוות.
איזה מזל שהיה לנו, וכמובן שכשהגענו לרכב חיש מהר חזר הגשם…
מדד הכוכבים למפל הייפוס
אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
ומה עכשיו?
כאמור עוברים לינה, אומנם יום לא אידיאלי בכלל אבל התחזית מתעקשת שבאיזור לנדמנלאוגר דווקא אין גשם, ואני חושבת ששווה לנסות ולהגיע ל Landmannahellir בסופו של כביש F225, כי אם לא עכשיו לא תהיה הזדמנות אחרת.
אז נסענו שוב את הכביש, הפעם הבחנתי שאפילו מהכביש רואים את המפל האדום.. אבל כמובן לא עצרנו ונסענו ישירות עד לנהר.
אפשר לחצות בכיוון מסויים ללנדמנלאוגר או בכיוון קצת שונה ל Landmannahellir (שמאלה בנהר), טוב שהיה שם מישהו שהראה לנו בדיוק לאיזה כיוון לכוון את הרכב.
והנוף… מדהים
אנחנו חונים ליד בקתות ההרים של Landmannahellir.
קור כלבים פה אבל אין גשם. שותים תה ועוד תה ואוכלים את הסנדביצ'ים שלנו.
ואני בכל זאת רוצה לא לוותר ולעשות את המסלול הידוע להר Löðmundur. הלינק בויקילוק פה, מדובר ב 10 ק"מ עם 560 מ' שינוי גובה.
בן הזוג ופיקאצ'ו קצת סקפטיים לגבי יציאה למסלול במזג אוויר כזה אבל זורמים איתי.
מתחילים בעליה, יפה פה והאגמים באיזור ניבטים אלינו.
לאחר קטע מישורי מתחילה עליה נוספת. בבוץ.
אני עולה בהתמדה עד שמגיע קטע תלול יותר.
עולה עוד קצת ו… רגע מה קורה פה?
מרגישה שאין לי מושג אין לזוז מפה. לא למעלה ולא למטה. הכל כל כך תלול ואין משהו יציב להניח עליו את הרגליים או להיאחז במשהו.
קוראת לצוות החילוץ הפרטי שלי ומסבירה לבן זוגי שאני מפה לא זזה. עוד רגע אני מתרסקת.
לפחות יש לי עוד כוח לצלם תמונה אחרונה עד שהוא מגיע.
טוב מאחר ולהישאר פה בכל זאת אי אפשר.. לפחות אפשר להתמקד בלחזור ולא להמשיך הלאה.
במאמצים משותפים הצלחתי להיחלץ מהפוזיציה הלא נעימה הזו ולחזור לקרקע בטוחה.
ואין ברירה.. המסלול הזה פשוט תלול מדי ליכולות שלי. אני סקפטית אם במדינה אחרת זה היה סביר לסמן מסלול כל כך תלול (כנראה שלא) אבל זוהי איסלנד וגם בשנה שעברה נתקלנו במסלול מאוד בעייתי ולא בטיחותי מסיבה דומה.
קצת באסה אבל זה מה יש. חוזרים, גשם מתחיל אבל לא נורא (לא הבטחתם בתחזית שפה לא יהיה גשם?).
והנה כבר הבקתות נשקפות מטה ואפילו הסוסים שקודם לא היו שם חזרו
הגענו בשלום.
מדד הכוכבים למסלול הר Löðmundur
אני 4 בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו 4
אז מה נעשה עכשיו?
החלטתי לנסוע כמה דקות לאגם הסמוך Löðmundarvatn
עדיין קר מאוד אבל זה לא מפריע לחובבי הרחפן
מפה נסענו בגשם שוטף וערפל (איך שאני שונאת נהיגה כזו!) עד לעיר ה"גדולה" של האיזור Vik. הספקנו לקנות נעליים בחנות ICEWEAR המקומית (באופן נדיר פתוחה עד 22) וגם לאכול בפיצריה הזכורה לטוב Black Crust Pizzeria שקצת אכזבה לעומת שנה שעברה.
וקדימה ללינה שלנו בבית ההארחה The Garage מערבית לויק. הפעם לא צימר גדול אלא חדר סטודיו עם מטבחון, אבל המקום היה זכור לנו לטוב משנה שעברה וחזרנו. מקום מומלץ ולא יקר יחסית למחירי האיזור.
כבר בדרך אנחנו תוהים אם שוב תחכה עוגת שוקולד לאורחים ליד הקבלה..
ואין אפס, העוגה אכן נמצאת שם. משהו מנחם לסיום היום הזה שלא הלך הכי הכי כמו שרציתי (ושאלה יהיו הצרות שלנו…)
לילה טוב.
המשך ל –
איסלנד 2024 יום 6 – איי ווסטמן
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 