ובכן מתחילים, ולא סתם מתחילים… מקווה שיש לכם כוח!

יום קודם הגענו לאילת כך שהיום הראשון לטיול היה לרשותנו במלואו.

ומה בתוכנית?

כמו כולם גם לי יש חברה מומחית בטיולים רגליים, המון תודה עפרה!

ועפרה אמרה – אין כמו נחל גשרון.. אין.. המסלול הכי הכי באילת.

זה שמדובר במקטע שלם של שביל ישראל, ורשמית דרושות בשבילו 8 שעות למטייל בכושר סביר … אני לא נתתי לזה להפריע לפנטזיה.  גם אני רוצה!!

יש זריחה, יש שקיעה  – בין לבין נצליח לסיים את המסלול, לא?

בני הבית הסכימו לתוכנית הגרנדיוזית וכך השכמנו קום למסלול מדהים שאין כמותו – נחל גשרון.

אני קמה לפני כולם, כוס קפה מול הנוף ממרפסת הפנטהאוז שהזמנתי מאירבנב….(זוכרים שהייתי בכיוון אסקפיזם?)

קצת אחר כך אבל עדיין לפני הזריחה יצאנו לדרך בכביש 12.

מסלול נחל גשרון יוצא מהר יואש, מה שזימן לנו "על הדרך" גם תצפית זריחה מדהימה.

מסוג הדברים שאף פעם לא נמאס מהם.. הנה תיראו איך השמש מבצבצת לה בין ההרים.

טיפ – ניתן לעלות מהחניה לתצפית ברגל, אבל יש לשריין לכך מספיק זמן. לבעלי רכב 4X4 ניתן לעלות בכביש מסביב, בן הזוג הצליח לעשות זאת גם עם רכב פרטי רגיל ובזכותו הספקנו לזריחה….

ועכשיו יוצאים לדרך. השעה כבר שבע בבוקר ואנחנו מתחילים.

הרי אילת ובמיוחד נחל גשרון מצטיינים בסלעים בכל הצבעים….זה  לא ממש עובר בתמונות אבל ננסה.

מגיעים לנקודת התצפית של נחל גשרון. אליה ניתן להגיע גם במסגרת מסלול ראש נחל גשרון שהוא מסלול מעגלי משפחתי קצר.

זה היה הזמן לפק"ל הקפה שלנו ולארוחת בוקר.

ממשיכים הלאה, הסלעים אדומים חומים לבנים…. הכל פתוח לכל עבר ואנחנו פה בינתיים לבד לגמרי.

מגיעים לירידה תלולה בה יש לרדת בזהירות ולהיעזר במעקה.

בניגוד למנהגנו, פיקאצ'ו יצא לדרך עם נעלי ספורט ולא עם נעלי הרים… מומלץ נעלי הרים כדי לא להחליק, זה היה הקטע במסלול שפיקאצ'ו מאוד לא אהב והוא עוד יזכור את זה עד סוף הטיול כשנערוך את מדד הכוכבים…

ממשיכים, בדרך תצורות הסלעים ממשיכות להפתיע

וגם הצבעים, כמו פה – תראו כמה צבעים שונים יש לסלעים פה זה לצד זה, ואפילו שיח ירוק בלב המדבר..

מגיעים במסלול גם לסולם גבוה, לא רק בסלובקיה יש סולמות…

עוד כמה תמונות מהדרך,

פה יש גם סלעים אפורים ממש

והנה אנחנו מגיעים לעליה החביבה "מעלה גשרון".

מנסיוני קטע שזכה לתואר "מעלה" לא זכה בו סתם כך, ואכן גם מעלה גשרון מצדיק את שמו. אהממ.

אבל למעלה – איזה נוף ומרחבים…

יש פה תצפית לגבעת רחבעם

וזמן למנוחת הלוחם

הנוף פראי, כולו לעצמנו

ופתאום.. נשקף הים האדום מרחוק

ממשיכים הלאה, אני חייבת לומר שמפה (אחרי הים) מגיע החלק של המסלול שבעינינו פחות מתגמל מבחינת נופים, לעומת נחל גשרון עצמו שהיה מהמם.  בדרך חוצים כביש וזו הייתה הנקודה שבה הרגשנו שעדיף היה שרכב היה מחכה לנו פה….

אבל המשכנו, והנה אנחנו כבר לקראת הסוף, עוד טיפוס "קטן" על הר צפחות והנה הגענו.

התצפית מהר צפחות היא תצפית 360 מעלות, מדהימה ומומלצת כמסלול בפני עצמו גם למי שלא מגיע מנחל גשרון אלא מאילת .

זמן לעוד קפה, ברור !

נשאר "רק" לרדת את הר צפחות עד לבית ספר שדה אילת, שם מסתיים שביל ישראל.

הירידה איננה מהקלות, ובדקות האור האחרונות אנחנו מגיעים לאילת.

WE DID IT!!

איזה מסלול ואיזה יום… היה שווה!

מדד הכוכבים למקטע האחרון של שביל ישראל (קצת מורכב הפעם, להתרכז!)

אני : 5  (טוב כבר הבנתם, לא?), בן הזוג : 4 ("אחרי גבעת רחבעם לא מצדיק את המאמץ"),  הבכור :  5 עד שמגיעים לכביש, 3 אחרי הכביש   , פיקאצ'ו :  3 עד סוף הירידה התלולה עם המעקה, 5 משם עד הסוף

אנחנו מזמינים מונית, ימי קורונה והמונית לוקחת רק את בן הזוג להר יואש , ממנו הוא מחזיר את הרכב.

טייק אווי המבורגרים מלוויתן וישר לדירה, מה שנקרא עייפים (עד מאוד) אך מרוצים!

המשך ל –

אילת יום  2  – הקניון האדום וקניון שחורת

חזור ל –

אילת -רקע