היום הגדול הגיע ואנחנו נוסעים דרומה.
לא סתם יום של חופשה, היום יום ההולדת של פיקאצ'ו, אירוע שלרוב לא מתרחש בארצנו…
בדרך עצרנו במסעדה הודית/צמחונית חמודה וזולה בירוחם בשם מאיושקה (חפשו בפייסבוק) לתחילת החגיגות ואפילו הפתענו את פיקאצ'ו בעוגה אישית שהוזמנה מאופה מקומי (גלו – אופים אהבה במדבר, בפייסבוק).
ואם אנחנו כבר בדרך למצפה רמון, לא נעצור בכמה מקומות?
אז עצרנו.
באתר טיולי קראתי על תצפית מיוחדת לבקעת צין, במקום שנקרא מצפה דור ומנציח את דור כהן ז"ל שנהרג בגיאורגיה ב 2015, בן 22.
לא סתם תצפית אלא נדנדה כזו מול הנוף..
התצלום באתר נראה טוב, אז הלכנו לחפש אותה.
"את חושבת שהנדנדה תשב ותחכה רק לנו" צוחק עלי האמצעי… אבל לא התייאשתי.
מתחילים ברחבת הקבר של בן גוריון, מצפה דור אמור להיות קרוב אליו.
בדרך מהחניה עוברים במבואה נעימה וירוקה, ומי פה מסתובבים בכיף שלהם ממש לידי? יעלים כמובן.
אלה היו זכר ונקבה שהסתובבו בחופשיות ממש לידי…
שקט דממה ורק ציוץ ציפורים מסביב.
סיפתח מפתיע ונהדר.
אבל איפה הנדנדה?
אני ממשיכה הלאה, חולפת על פני רחבת הקבר. 200 מטר הובטחו באינטרנט.
אז לא בדיוק…
אני פוגשת את האמצעי שהתעקש להגיע מכיוון אחר, הולכים לאורך המצוק, והנה הגענו.
היי… זו לא נדנדה אלא ספסל.
גם מסתבר שלא 200 מטר מאחוזת קבר בן גוריון אלא 200 מטר ממדרשת בן גוריון.
אבל למי אכפת כשהנוף כזה מדהים…. נחל צין וואו!
כמו שניתן לראות עומס לא היה במקום… והכל בא על מקומו בשלום.
טיפ פרקטי וחשוב – אנחנו ביקרנו בשעות אחר הצהריים (לקראת חמש), אל תנסו להגיע בשעות החמות כמובן.
מדד הכוכבים למצפה דור
בן הזוג 5 ("מקום קסום") אני 5 האמצעי 5 ("טיפ – לחנות במדרשת בן גוריון") פיקאצ'ו 3 ("היה ספסל ולא נדנדה וחם!")
אנחנו ממשיכים הלאה, חשבנו לבקר בעין עבדת אבל השמורה נסגרה , אז למה שלא נעצור בפארק הר מחיה – חרותות סלע?
את הוויז כיוונו לפי ההוראות למצפור ליפא גל.
גם פה יש נוף אבל אחרי נחל צין אנחנו מתקשים להתרגש. פחות מרשים.
באנו לראות את חרותות הסלע או כפי שהן נקראות באנגלית Rock Engravings – מצבור חרותות סלע מהמאה השניה לפני הספירה ועד המאה האחת עשרה לספירה.
מהמצפור יוצאים שני מסלולים מעגליים – אדום באורך 550 מטר וירוק באורך 1200 מטר העוברים בין החרותות העיקריות.
אנחנו הסתפקנו במסלול הקצר, שימו לב גם פה – לא להגיע בשעות חמות, המקום חשוף לחלוטין לשמש, לא נגיש לעגלות וכולל הליכה בשביל לא סלול בירידה/עליה מתונה. הצלחנו למצוא כמה יעלים על הסלעים, כמו זה למשל
אבל באופן כללי מצב הציורים לא טוב, ומה שעוד יותר חבל – מצב ההסברים לא טוב…
אם רק היו רושמים בצורה מסודרת ליד כל נקודה מה אמורים לראות בה ומה הרקע ההיסטורי המיוחס לה, מניחה שהייתי מוצאת יותר ענין.
אותי המקום איכזב.
מזל שמצאתי הרבה מאוד שבלולים יפים בדרך… כנראה שהם נפוצים בדרום אבל בצפון הרחוק ממש לא כך שבשבילי היו סוג של אטרקציה.
מדד הכוכבים לפארק הר מחיה חרותות הסלע
בן הזוג 2 ("מיותר") אני 2 האמצעי 2 פיקאצ'ו 0
הגיע הזמן להמשיך עוד קצת ולהגיע לצימר שלנו בחווה.
מתארגנים, פורקים, אוכלים משהו, בשמונה הזמנו הדרכה לצפיה בכוכבים שנערכה בחווה עצמה.
החברה המובילה להדרכות הכוכבים היא בטבע והיא מבצעת הדרכות גם באופן עצמאי, גם כחלק מהפעילויות בהר הנגב – למשל בחווה שלנו, וגם ככל הנראה (אני רק מנחשת כי אי אפשר היה לקבל תשובה בנושא מהם) כחלק מהפעילויות החינמיות המוצעות על ידי סוכנות החלל הישראלית (זה המקום לטיפ – הפעילויות החינמיות נתפסות מהר יותר מכרטיסי איזיג'ט במכירה.. עקבו היטב מתי נפתחת ההרשמה).
אומנם הצלחתי להשיג כרטיסים להדרכת הכוכבים החינמית אבל בשעה יחסית מאוחרת ולכן החלטתי לשלם סכום נכבד ביותר להדרכה בחווה שנראתה לי על פניו רצינית יותר – באורך שעתיים ולא שעה ונערכה בשעה נוחה יותר.
כאמור ההדרכה הייתה צריכה להתחיל בשמונה.
אנחנו מגיעים למקום המפגש – יש זמן… עוד לא מתחילים.. מתארגנים.
בינתיים בעל החווה יוסי מראה לנו את בית הבד שלו. מעניין.
עברה חצי שעה וסוף סוף מתחילים.
מתחלקים לשתי קבוצות לפי כללי התו הסגול.
אנחנו מתחילים בשכיבה על המחצלות, מביטים בשמיים של מצפה רמון, שמיים זרועי כוכבים שבהחלט אין לראות כמותם בעיר שלנו….חוויה.
שומעים קצת הסברים, אבל ממש לא על המטאורים.
למטאורים הקדיש המדריך בערך 2 דקות (בסוף) כאילו לא זאת הסיבה שהביאה את המוני המבקרים למצפה רמון היום (בתאריך שיא מטר המטאורים) , אבל לא נורא – גם לא ראינו שום מטאור.
המיקום לא היה מהמשובחים לתצפית כוכבים , סמוך יחסית לכביש הראשי עליו זרמו עוד ועוד רכבים לאיזור במשך כל שעות הערב וסמוך גם לבה"ד 1 – שני גורמים לזיהום אור.
אחר כך המשכנו לפינת הטלסקופים – הם היו כל כך פשוטים שאי אפשר היה לראות בהם כמעט כלום.
בני המשפחה התחילו להעלות זכרונות מהטלסקופים מארה"ב…
ברבע לעשר המדריכים כבר קיפלו את הבאסטה, ממהרים לעוד הדרכה, הרי זה ה-לילה שלהם. הדרכות הכוכבים נמשכו עמוק לתוך הלילה.
סך הכל נטו פעילות של שעה ורבע מתוך שעתיים שהובטחו, עם תוכן שלא קשור כלל למטר המטאורים שבגללו באנו לפה באמצע הקיץ ועם טלסקופים שלא עונים על הציפיות…
האמת – הרגשתי שעשו עלי סיבוב.
ולא סתם סיבוב, סיבוב ענק.
הדרכה שעולה 130 ₪ לאדם !! (הנחה של 10% דרך החווה, עדיין מחיר הזוי ומה עוד שלא עמדו בזמנים המובטחים)
אכזבה גדולה מבחינתי.
ספויילר – הפיצוי עוד יגיע…
אבל ההדרכה הזו הייתה מיותרת לחלוטין,
ואם באמת מתעניינים בעובדות בסיסיות מהו מטר המטאורים מומלץ להאזין לפודקאסט "עושים היסטוריה" בנושא הזה. אנחנו עשינו זאת מבעוד מועד וטוב שכך.
מדד הכוכבים להדרכת הצפיה בכוכבים
בן הזוג 3.5 ("למדתי") אני 0 האמצעי 0 פיקאצ'ו 0 ("היה הרבה זיהום אור, עדיף לצפות לבד")
כבר הולכים לישון, איך נסכם את היום הזה?
למרות האכזבה מהדרכת הכוכבים הרגשת החופש הראשון מזה זמן כה רב לא פגה
והטיול רק מתחיל,
הבטחתי כיף גדול לא?
המשך ל –
מצפה רמון יום 2 – טיול זריחה, פארק צבעי רמון, עבדת וחוויה לילית מדהימה…
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 