פרובאנס יום 1  – מערב פרובאנס

טיסת ראינאייר ערב קודם יצאה לדרך באיחור החינני של שעתיים, וללא כל ניסיון לפצות על האיחור במהירות מוגברת גם הגענו למרסיי בשעתיים איחור – 01:40 במקום 23:40, מה שנקרא – כל ההתחלות קשות.

את הלילה בילינו בכל מקרה באחד ממלונות השדה Best Western, המלון היחידי שהיה לו חדר לשלושה, כמובן את השאטל של המלון כבר פיספסנו עקב השעה… הוא לא פעיל בשעות כאלה.

ארוחת בוקר במלון הפתיעה לטובה, ובה התוודעתי למכשיר בישול אישי לביצים של הבוקר…

מי אם לא הצרפתים יכול להתייחס ברצינות כה תהומית לזה ולהקדיש לכך מכשיר בחדר האוכל  יחד עם הוראות מדוייקות כמה דקות דרושות לכל מידת עשייה?

לאחר ארוחת הבוקר נסענו בשאטל לשדה לקבלת הרכב, אבל עדיין לא מתחילים לטייל…

סניף דקתלון הקרוב (ממש בעיירה של שדה התעופה –  Vitrolles) סיפק לנו הזדמנות להשלמות , מעניין שגם כשאנחנו אוחזים בכמה סניפים בארץ קסמו של דקתלון הצרפתי לא פג…פה לפחות יש מלאים.

ובשעה טובה לקראת הצהריים התחלנו סוף סוף בנסיעה לכיוון היעד הראשון שלנו – Carrières des Lumières  – מיצג וידאו ארט במחצבה ישנה,  ליד הכפר Les Baux-de-Provence.

התערוכה המוקרנת מתחלפת מדי שנה, ואנחנו זכינו לחנוך תערוכה חדשה שנפתחה במקום ממש ימים ספורים לפני שהגענו בתחילת מרץ, שם התערוכה – Venice.

בעונה מומלץ מאוד להזמין מראש כרטיסים, אבל היי אנחנו מחוץ לעונה.. צריך גם יתרונות לא?

וכך נכנסנו בנונשלנטיות ללא תור, ואפילו חניה מצאנו בקלות.

אומנם במקרה זה תמונות הסטילס עושות עוול גדול לחוויה, אבל אני אצרף כמה, ויכולה לומר שלמרות שקראתי על המקום, וגם נוכחתי שיש קונצנזוס מקיר לקיר מבחינת המלצות, להיכנס למקום גדול שכזה ולהיות מוקפים פיזית בתמונות ובמוזיקה – זו אכן חוויה שצריך להרגיש כדי להבין.

כן גם אצלנו קונצנזוס… מומלץ!

מתבקש להמשיך ולבקר בכפר עצמו, אבל אנחנו בטיול טעימות ומאחר ונבקר בכפרים אחרים בהמשך החופשה, החלטתי לוותר ולהמשיך לעוד שני מקומות יחודיים שלא נוכל להגיע אליהם אם לא עכשיו.

המקום הראשון הוא אמת המים הרומאית PONT DU GARD   – גשר של שלוש קומות מעל נהר הגארדון .

בתוכנית המקורית שלי כלל לא חשבתי שנוכל להגיע לגשר הזה, אבל לאחר שקראתי את ההתלהבות של נילי הצלחתי לשנות את התוכנית כדי לכלול גם אותו.

ידעתי שניתן גם לערוך פיקניק במקום (לגבי כניסה למים בקיץ – עוד לא ברור לי אם אסור או מותר) ועל כן הצטיידנו בצידה לדרך בבולנג'רי/פטיסרי המקומי les gourmandises d Angelique  – קצת "מלוחים" וקצת עוגה מקומית – הטרופזיאן (ע"ש סן-טרופז) – סוג של קרם שניט מקומי עם קרם וניל, אלא שבמקום בצק הקרם שניט המוכר לנו פה מדובר בבצק שמזכיר עוגה בחושה. שמעתי על העוגה מנורית גאון פה – תודה היה טעים!

אנחנו חולפים על פני המוזיאון, רוצים להגיע לגשר עצמו.

יש מבקרים במקום אבל כמובן אין עומס, ולאחר הליכה של כמה דקות ממגרש החניה אנחנו מגיעים לגשר.

מרשים.. בטח, אבל איפה שלוש קומות?

אנחנו עולים קצת על הגשר.. (על ראשה של הקומה התחתונה) ומחליטים אח"כ לעלות לתצפית מובטחת מעליו.

קצת טיול ביער.. ו… זאת התצפית?

אני חוסכת לכם את האכזבה שלי אבל זו אולי "תצפית" רק שיפה היא לא במיוחד וגם מהגובה לא ניתן לראות את שלוש הקומות.

לפחות אכלנו את הטרופזיאן…

קצת מאוכזבת אני יורדת מטה, ואז בן הזוג מציע לעבור לגדה השניה, בטח משם נראה טוב יותר.

ובכן… ברור שכן!

תראו כמה יפה הגשר מחכה לי, ואפשר להתרשם היטב משלוש הקומות. בשתי הקומות התחתונות המרווחים בין הקשתות זהים ובקומה השלישית מדובר בקשתות קטנות. מזכירה לכם שהרומאים בנו הכל בלי מלט…

אפשר גם לרדת קרוב יותר למים, וזה בדיוק מה שאני עושה, ואפילו זוכה להשתקפות מקסימה

היה שווה להתעכב ולעבור לגדה השניה

והטיפ שלי – שימו לב לאן הוויז מסיע אתכם. הגדה השמאלית היא זו בה חנינו, והיא זו שבה נמצא המוזיאון.

הגדה הימנית היא זו שממנה התצפית טובה בהרבה.

אפשר כמובן לעבור רגלית בין שתיהן אבל מי שלא מעוניין במוזיאון עדיף לו ככל הנראה להגיע ישירות לגדה הימנית.

זמן הביקור התארך יותר מכפי שהערכתי, וליעד הבא בשמורת הקמראג – פארק צפרות

Parc Ornithologique du Pont de Gau כבר הבנתי שלא נצליח להגיע לפני 17 אז נסגרות הקופות (ניתן להישאר עד השקיעה).

ובכל זאת החלטתי לנסות ולנסוע לשמורה….אולי נראה את הסוסים הלבנים המפורסמים?

איזור שמורת הקמראג , הדלתא של נהר הרון לים התיכון, הוא נרחב מאוד ויש בו הצעות רבות למסלולים, ברגל או באופניים. הסוסים המדוברים מגודלים פה בחוות. אלה אינם סוסי בר, ויש גם חוות לשוורים המקומיים. ניתן לבקר בחוות הסוסים או השוורים, לראות מופעי שוורים, לערוך טיולי סוסים ,טיולי ג'יפים וגם טיולים בכרכרה.  יש גם שיט ובריכות אידוי של מלח, מוזיאון מקומי ועוד. השכרת אופניים – פה ופה.

הפלמינגו הגדלים במקום באים באופן טבעי, והריכוז הגבוה ביותר שלהם נמצא בפארק הצפרות, לכן רציתי להגיע אליו.

ריבוי האפשרויות והשטח הגדול לעומת מיעוט הזמן שעמד לרשותי קצת בילבל אותי…והתקשיתי לבחור  (ברושור נחמד  – פה).

נעזרתי בלינק הזה , יש בו מפה עם מסלולים שמאוד עזרה לי להתמקד, וגם בלינק הזה ובלינק הזה.

בשמורה עובר כביש שעובר לצד החוות וכך בצדי הדרך ניתן להבחין בסוסים הלבנים או בשוורים השחורים.

אז נסענו לנו בכביש בכיוון דרום, מפעם לפעם רואים סוסים או שוורים, אבל לרוב קשה לעצור ולצלם.

האמת – קצת מאכזב בינתיים.

החלטנו להמשיך לאיזור פארק הצפרות (הסגור).

ממש בצומת שלפניו, ראיתי עדר סוסים לבנים, עומדים ליד בריכת מים עומדים גדולה.. אני משערת שפה צולמו התמונות המרשימות של סוסים שואטים במים, תמונות שמופיעות בכמה בלוגים ואתרים.

עבורי הם לא שאטו לתוך המים, אבל בכל זאת היה יפה וצילמתי אינספור תמונות, וכמובן ששוב יש לנו השתקפויות.. לא נתלונן

זה המקום לציין שמים עומדים=יתושים, כן גם בקמראג….

המשכנו לכיוון פארק הצפרות ומהר מאוד מסביבו הבחנו בקבוצה גדולה של פלמינגו!

זה היה משמח למצוא אותם בכל זאת למרות שלא יכולנו להיכנס לתוך הפארק, ופשוט היה כיף לעקוב אחריהם, גם בלי משקפת וגם עם. הקבוצה הייתה גדולה בהרבה ממה שנראה בתמונות ואפשר היה לראות אותה יחסית מקרוב.

איזו הפתעה נעימה!

היה נראה שחלק ניכר מהפלמינגו עסקו בשעה הזו לקראת שקיעה בטיפוח עצמי,

אבל היו גם כמה שחיפשו מזון בחריצות….

השעה כבר הייתה מאוחרת ולפנינו עוד נסיעה של שעה וחצי עד לאקס אן פרובאנס בה קבעתי את לינת הכוכב שלנו.

ולכן ויתרתי על הרעיון לבקר בעיירה Saintes-Maries-de-la-Mer ולאכול בה ארוחת ערב.

נסענו לאקס אן פרובאנס, בדרך חזור על הכביש הצלחנו גם לעצור ולראות עדר שוורים שחורים.

ברגע שיצאתי מהרכב לצלם (לבושה בפליז ורוד)  הם פתחו בריצה לברוח ממני… למה ככה?

זה מה שהצלחתי לצלם מרחוק

כשהגענו לאקס אן פרובאנס (לאחר הצטיידות סופר קלה) בחרנו לאכול במסעדה La Table à Fromages, שהיא מה שנקרא מסעדת-רקלט.  גם זו חוויה בהמלצתה של נורית גאון WOW PROVENCE.

קיבלנו גלגל-חימום מיוחד ועליו חתיכה נכבדת מגבינת הרקלט שהותכה לה לאיטה…את הגבינה מורחים על ירקות או על נקניקים

הייתה חוויה נחמדה שכולנו ממליצים עליה, אבל זה בדיוק מה שרצוי לאכול במסעדה הזו, מנה אחרת שניסינו לא הייתה מוצלחת. יש גם פונדו שוקולד אבל כולנו כשלנו מלהשאיר מקום גם עבורו..

את שלושת הלילות הקרובים בילינו במלון דירות Aparthotel Adagio Aix-en-Provence Centre , הדירה לא הייתה זולה אבל הייתה ניתנת לביטול עד הרגע האחרון (רואים שאני בטראומת קורונה?) ובסך הכל הייתה מודרנית ונעימה. מכונת הקפה שהובטחה – לא הייתה בנמצא, היה רק פרקולטור… מבחינת מיקום היה מאוד וגם כולל חניה בחניון המלון (אם כי מדובר בחניון צר מאוד בסגנון החניונים במרכז ת"א ).

יום עמוס עבר על כוחותינו, אבל נהנינו!

לילה טוב.

כתיבת תגובה