בוקר טוב
יום חמישי היום לשבוע, אחד מימי השוק באקס אן פרובאנס.
נושא השווקים בפרובאנס תופס מקום נכבד בתרבות המקומית, וכדאי לדעת את מועדי השווקים, למשל בלינק הזה יש פירוט.
ארוחת בוקר כמובן שלא לקחתי במלון.. הכי כיף לאכול בשוק!
ובכן יצאנו לדרך, נוח מאוד לשוטט ככה בעיר בלי להזיז אפילו את הרכב…
אקס נקראת גם "עיר אלף המזרקות" וחיש מהר אנחנו מגיעים למזרקה המרכזית הגדולה מכולן, Fontaine de la Rotonde
מכיכר המזרקה אנחנו פונים לשדירה מרכזית Cr Mirabeau שבה כבר ניצבים דוכני השוק, לא דוכני האוכל אלא דוכני בגדים, מזכרות וכדומה.
די קרוב למזרקה נמצאת פטיסרי ידועה ואיכותית – Pâtisserie Béchard ואני מאוד מאוד ממליצה על המקרונים שלהם.. חלום שעד עכשיו זוכרים כולנו!
(ואל תחשבו שבכל מקום בצרפת הם יהיו טובים.. ממש לא!)
עוד טעמנו פה מהמעדן המקומי – הקליסון.
מי שיעיין בלינק ילמד ממה עשויה העוגיה הזו בעלת הצורה המיוחדת, אני יכולה לומר שהופתעתי מגודלה הזעיר… אבל היה נחמד ושווה לנסות!
כמובן יש בפטיסרי גם עוגות גדולות, הנה הזדמנות לתמונה של אותה עוגת טרופזיאן שאכלנו ב PONT DU GARD, (בתמונה יחד עם עוגות פירות)
זה היה רק הסיפתח הקולינרי.
המשכנו בשדירות מירבו, הן לא אכזבו ונתקלנו בעוד ועוד מזרקות.
זאת למשל
או זו
בשלב זה פנינו דרך מעבר מקורה שנקרא Passage Agard, מעבר שיש בו חנויות אבל בשעה זו עוד רובן היו סגורות, והוא מקשר לרחבת Palais de Justice d'Aix-en-Provence בה מתקיים שוק האוכל.
השוק הזה מתקיים בעצם כל יום ולא רק ב"ימי השוק של אקס", ואהבתי אותו הרבה יותר מאשר דוכני השוק שבשדירות מירבו שהשרו עלי ברובם אווירת עלי-אקספרס נטולת שיק .
יש כמובן פירות וירקות טריים, ודוכני זיתים שפרובאנס נתברכה בהם לא פחות מאשר ישראל
ויש דוכני לחמים למיניהם, נקניקים, וגבינות
בדוכן הגבינות מוכרים גם טפנד (ממרח זיתים) ירוק או שחור.
יש גם כמה דוכנים של אוכל מבושל
בקיצור… רק לבחור.
בחרנו לנו מכל טוב וישבנו לאכול.
יותר טוב מארוחת בוקר של כל מלון!
רציתי לשבת להתפנק לסיום בפטיסרי ידועה Weibel – Pâtisserie & Salon de thé אבל היה קר בחוץ, וכל המקומות בפנים היו תפוסים…
אז ויתרתי וישבנו ממול לקפה. ושוב מקרונים. (כן אלה היו הגרועים בתבל, מה לעשות…)
ועכשיו חזרה לדירה.
בדרך עברנו בכיכר העיריה, שם נערך שוק פרחים
היה מעניין לעקוב אחר ההתנהלות של האוכלוסיה המקומית, היה נראה כ"כ טבעי עבורם לעבור בשוק לכל הקניות הקטנות וגם לפרחים – נחוצים לא פחות
עוד היה מעניין לראות את המוכר בדוכן, שתוך כדי שיחה עם הלקוחה מסדר לה זר בכזו שמחה ותשומת לב, כאילו אין בעולם כולו עבודה יותר משמחת
מפה חזרנו לדירה בדרך אחרת מזו שהגענו בה, מבסוטים
מדד הכוכבים לסיבוב השוק באקס אן פרובאנס
אני 5 בן הזוג 3.5 פיקאצ'ו 5 ("כיף! זיתים טובים, גבינה טובה..")
ועכשיו נצא לדרך, נסיעה ארוכה לפנינו…
היעד הוא קניון ורדון GORGE DU VERDON, אותו קניון עמוק שבתחתיתו זורם נהר בצבע טורקיז דימיוני כמעט….
כשיורדים מהאוטוסטרדה, להפתעתי אני מגלה כמה יפה הנסיעה עצמה "בדרך", ממש בין כרמים ושדות…
הרבה עצי זית, בכלל הצמחיה מאוד מזכירה את ישראל
וכמובן הרבה הרבה שדות לוונדר.. שאומנם לא פורח במרץ אבל היה יפה גם ככה לראות את זה
עצרנו בעיירה שנמצאת "בפתח" קניון ורדון, Moustiers-Sainte-Marie.
העיירה בנויה על צוק, ובמרכזה עובר מפל ונחל. אפשר לשבת במסעדות הצופות לשם.
אלא שהעיירה הייתה מתה בעונה הזו.. אבל ממש.
מסעדה אחת הייתה פעילה ליד לשכת התיירות, אבל לא היה לנו חשק לשבת בה.
כך נראה האיזור ליד לשכת התיירות
וחנות למוצרי קרמיקה, אחת מני רבות בעיירה הזו (סגורה)
אז המשכנו הלאה.
ירדנו לכיוון האגם Lac de Sainte-Croix לגשר Pont du Galetas שמצידו האחד האגם ומצידו השני קניון ורדון.
כבר בירידה נהנינו מהנוף של האגם הנשקף
אבל כשהגענו לגשר.. וואו איזה צבע יש למים!
הטורקיז הזה לגמרי אמיתי!!
פשוט מהמם!
ממש ליד הגשר ניתן בעונה לשכור סירות ולשוט בקניון – נראה לי חוויה מלהיבה!
משם עלינו חזרה לכיוון העיירה Moustiers-Sainte-Marie במטרה להגיע לעיירה La Palud-sur-Verdon ולנסוע גם בדרך הפסגות D23.
הדרך מפותלת.. אני כבר מזהירה את הרגישים.
די בהתחלה אפשר לראות את האגם מלמעלה, גם זה יפה.
אחר כך הגענו ל La Palud-sur-Verdon ופנינו ימינה לדרך הפסגות D23 העוברת על גדת הקניון.
בתחילתה של הדרך מגרש החניה למסלול הקווי המפורסם של האיזור- Blanc-Martel – שבסופו (בעונה, ברור שרק בעונה) יש שאטל שמחזיר לחניה.
אבל כשהתייעצתי עם לשכת התיירות הבנתי שעדיף לא לנסות את המסלול במרץ וויתרתי.
נוסעים..
אותי הדרך לא מפחידה כלל וגם את הנהג.
היא רצופה במרפסות תצפית אבל התצפיות.. מאכזבות זאת מילה עדינה.
יש מעט מים, והם בקושי נראים מרחוק, ובוודאי לא בצבע הטורקיזי שראינו למטה…
הנה תסתכלו בתמונה טוב טוב ותמצאו את הנהר.. וזה עוד בתצפית הטובה ביותר.
להגיד שהתאכזבתי זה יהיה אנדרסטייטמנט.
כל כך חיכיתי ליום הזה והפידבקים היו כל כך מתלהבים מהדרך הזו.
חברים העלו השערה אולי המים עולים לאחר הפשרת השלגים ועכשיו מוקדם מדי.. אולי.
בכל מקרה למי שיבוא בעונה מחכה לא רק מסלול בלאנק-מרטל אלא הרבה מאוד פעילויות ספורט ימיות (רפטינג וכדומה) ושלל מסלולים נוספים באיזור. פירוט נהדר אפשר למצוא באתר של קניון ורדון והם גם מאוד עוזרים באימיילים אם יש צורך. ויש כמובן גם את הגדה השניה של הקניון.. לנו לא היה זמן עבורה.
עוד לא התייאשנו, המשכנו הלאה לכפר Rougon שממנו כך הובטח לנו נוף מושלם. וקרפריה
La Creperie Le Mur D'Abeilles.
הקרפריה סגורה זה אתם כבר בוודאי מנחשים.
והנוף… אין שיפור.
בנקודה זו כוחותי כבר תשו פחות או יותר מהנסיעה בדרכים העקלקלות.
ועוד צריך לחזור.
באותה דרך – זה הכי קצר שיש??
התיכנון המקורי שלי היה להמשיך לחניה Parking Samson משם אפשר לטייל במסלול קצר דרך מנהרות לנהר (להביא פנסים). המסלול נקרא Belvédère du Couloir Samson – Tunnel du Baou (אפשר גם לחנות בחניה של Point Sublime)
אבל החלטתי שזהו.. מה הטעם? הנוף ממש לא מה שציפיתי…
יתכן וזו הייתה טעות כי בטיסה חזור פגשתי אנשים שעשו את המסלולון הזה ונהנו מאוד.
הוויז בתור צ'ופר החליט שאם אנחנו כבר חוזרים מ Rougon למה שנעשה בדיוק את אותה דרך?
לא ברור לי איך אבל התחלנו לחזור בכביש אחר, שבהמשכו הפך לדרך ג'יפים ביער… הזוי.
מדד הכוכבים לקניון ורדון (בתנאי מרץ…)
אני 4 בן הזוג 5 ("מאוד יפה") , פיקאצ'ו 4.5 ("חלק יפה, חלק מאכזב")
ובכן נסענו עד ל Manosque שם הפסקנו לשופינג ממוקד.
למעוניינים יש פה איזור מסחרי מפותח, חזרנו לדקתלון להשלמות נחוצות ולהיפרמרקט U המתפקד כסניף דמוי וולמרט של רשת הסופרים SUPER U .
מה לגבי אוכל?
החלטתי לנסות את מזלי אם יש מקום במסעדת Gaodina בפאתי אקס אן פרובאנס , מסעדה ששמתי עליה עין עוד בארץ. המסעדה איננה בעלת כוכב מישלן אבל הומלצה די בחום באתר שלהם.
אז איך היה? כפי שנהוג בהרבה מסעדות צרפתיות פה אין אינספור מנות לבחור מהן.
צרפתים מתמקדים במקצוענות.
המבחר כלל ארבע מנות עיקריות בלבד.
בחרנו שלוש מתוכן. פיזור סיכונים.
אני קיבלתי ברווז, די RARE – כנראה ככה אוכלים בצרפת…
בן זוגי התענג מאוד על דג
פיקאצ'ו קיבל גראטן אבל לא כל כך התרשם ממנו ובטח שלא שבע ממנו .
להשביע מתבגר במסעדה צרפתית? אתם מבינים שזה לא פשוט…
נאלצתי להוסיף לו "מנת ילדים"
וככה זה נראה בצרפת : לחמניה אאוט, חסה אין
פיקאצו' דווקא מחבב את הגישה הצרפתית ומעדיף סלט, אבל גם מההמבורגר הוא לא היה הכי מרוצה…
מזל שדאגתי לנו לכמה קינוחים.
כנראה שהייתי צריכה להסיק כמה מסקנות מהערב הזה אבל כפי שתראו בהמשך לקח לי זמן להגיע אליהן… המשך יבוא.
לילה טוב.
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 