יום שישי היום, ואנחנו נוסעים לשוק יום שישי בכפר Lourmarin , מרחק קצר יחסית מאקס אן פרובאנס.
בשולי הכפר מגרשי חניה יעודיים, אנחנו חונים ונכנסים לשוק מאחת הכניסות שלו.
מדובר בשוק גדול למדי, בהחלט גדול ביחס לגודלו של הכפר.
והיי.. פה בכלל לא מת.
הרבה אנשים והרבה מאוד דוכנים מכל הסוגים.
אווירה טובה ומוצרים מיוחדים.
גם לפה באנו מוכנים לארוחת בוקר, וקסמה לנו עגלה בשוק שהיה רשום עליה “la tarto dou Leberoun”
בעגלה נמכר אכן אותו טארט מקומי ידוע ככל הנראה, במקור אמורים להיות בו משמשים אבל אנחנו נשבעים שטעמנו בו קומקווטים!
ועוד נמכר פה מאפה טרי (יש בעגלה תנורי פיצה) שאת שמו שכחתי, והוא ממולא בכמה סוגים של מילוי.
אנחנו דגמנו את זה שהיה ממולא בכמות נכבדת של טפנד זיתים שחורים… טעים טעים ומומלץ!!
כנראה שהתכוננו לבואנו כתושבי חיפה והכינו עבורנו בירה מיוחדת ממותגת בהתאם…
כמו בכל שוק גם פה לא חסרו ירקות טריים, לדוגמא אספרגוסים בגודל פי 5 מאשר בארץ
ושפע של פירות יער
היו גם לא מעט דוכני תכשיטים, אחד המוכרים המיוחדים הדגים בעצמו את יופיה של הסחורה
ועוד הרבה דוכנים מסוגים שונים…
הכל היה לטעמי הרבה יותר נעים ומזמין מאשר השוק של אקס אן פרובאנס (בעיקר החלק שנמצא בשדירות מיראבו).
אפילו קניתי כמה כוסות קפה מקרמיקה צבעונית.
גם פה לא נפקד מקומם של הזיתים, הגבינות, הלחמים והנקניקים
והיה גם דוכן של PATE DE FRUIT , אותה מרמלדה צרפתית שבניגוד למרמלדות שלנו בפיצוציות עשויה מפירות אמיתיים ומדבש.
יש סוגים שונים, בחלקם מתוקים ממש (המקורי מכל הסוגים הוא החבוש עמוס הפקטין, ממנו התחיל הכל)
ובחלקם מבוססי עגבניות בתיבול בזיליקום או זיתים לדוגמא – הם מיועדים לאכילה עם גבינה.
מדובר במוצר ממש לא זול, טעמתי כמה סוגים וקניתי מעט לארץ לאכילה משותפת בצוותא – נשמר שנה מחוץ למקרר.
אחר כך עשינו סיבוב קצר ברחובות הכפר
וסיימנו את הביקור בשוק.
היה מעולה!
מדד הכוכבים לשוק בלורמרין
אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
גם זה היה אחד המקומות המוצלחים ביותר!
מפה אנחנו ממשיכים הלאה, לכפר L'Isle-sur-la-Sorgue.
פה נמצאת מסעדת le Vivier , שלה כוכב מישלן והיא מתהדרת באפשרות לאכול בה צהריים בתפריט קבוע בעלות היחסית צנועה של 36 יורו לאדם. את התגלית הזו גילתה לנו כמובן נורית גאון WOW PROVENCE.
אני ישראלית אסלית אז ההזדמנות למישלן ב 36 יורו לאדם קסמה לי מאוד.
התפריט של הצהריים, שהוא כאמור קבוע ולא ניתן לבחירה, מתפרסם מדי שבוע באתר.
התכתבתי עם המסעדה מבעוד מועד בעוד מדמיינת מצב שבו המנה הראשונה המוגשת לי היא שישה שבלולים… אבל במסעדה אמרו שיהיה בסדר והם ערוכים לתחליפים, בפרט אם מודיעים להם מראש.
בסדר.
אז חנינו ליד המסעדה, על גדות נהר הסורג (היא איננה במרכז העיירה)
האיש בכניסה זכר אותי מהמיילים
בפמיליריות אני שואלת אותו מה עם התחליף שהובטח לפיקאצ'ו.. אני לא כ"כ חושבת שהוא יאהב את המנה הראשונה. והאמת אפילו הקינוח נראה לי חשוד.
האיש פוסק "אלה טעמים מאוד בסיסיים, לא תהיה בעיה".
ואני מוותרת.
מסעדת מישלן, גם ב 36 יורו, והכל לפי כל כללי הטקס.
אנחנו מקבלים תפריט, ולרגע אני מתבלבלת – זה לא מה שהובטח לי?
אבל כן הכל בסדר, יש אופציה לתפריט מוזל בצהריים.
אנחנו מודיעים שכולנו בוחרים בתפריט הזה.
מקבלים מתאבנים קטנים על חשבון הבית
ומתאבן די גדול גם הוא על חשבון הבית.
ורק אז מגיעה המנה הראשונה – הלוא היא טונה טאטאמי
המנה יפה, אינסטגרמית כראוי, ואפילו מעניינת בטעמים.
פיקאצ'ו ניקר בה קלות והספיק לו.
למנה עיקרית הוגש חזה ברווז בסלק.
שימו לב לרוטב הסלק אותו מזג המלצר ממש כשהצלחת כבר הייתה מונחת לפנינו.
גם הברווז הזה היה RARE, כמו אתמול.
צרפת כבר אמרנו?
גם את הברווז פיקאצ'ו רק ניקר.
ואז הגיע הקינוח…
אני מתקשה לתאר מה בדיוק היה פה במנות, תאמינו לי שמדובר באינספור מרכיבים כנהוג במסעדות הללו.
הקינוח דווקא היה טעים לכולנו!
לסיום קיבלנו עוד כמה קינוחי מיני.. לא סירבנו!
ובזאת הסתיימה לה הארוחה והחוויה.
ובאמת, זו באמת חוויה.. יש שיותר אוהבים את הסגנון ויש שפחות.
דירוג הכוכבים לחויית הביקור במסעדת מישלן le Vivier
אני 4 (מה לעשות עוד לא התרגלתי לברווז RARE), בן הזוג 4 פיקאצ'ו 0 (פה הובעו כמה מחאות נמרצות נוספות…)
שתי המסעדות הצרפתיות, זו של היום וזו של אתמול בערב הביאו את פיקאצ'ו למסקנה שהמסעדות בפרובאנס ממש לא טובות… ראו הוזהרתם. בוודאי אם אתם בני 13.
ואולי הייתי צריכה להבין את הרמז אתמול…
העיקר שעכשיו אני כבר מבינה, לא?
בסיום הארוחה נסענו למרכז העיירה.
ביום ראשון נערך פה שוק פשפשים גדול ואני מניחה שזה היה היום המתאים ביותר לבקר פה, בוודאי מחוץ לעונה, אבל החופשה שלנו כלל לא כללה יום ראשון.
מרכז העיירה נמצא סביב נהר הסורג כפי שמשתמע משמה, והאמת שדי יפה פה…
היו אנשים בחלק מהמסעדות, אבל ברור שהעיירה לא הייתה לחלוטין בחיים.
חצי קלאץ'.
לאחר שביקרנו במרכז, ומאחר שרעבים כבר לא היינו, התחלנו לחזור דרך כפרים ידועים נוספים.
הראשון שבהם הוא Gordes, הבנוי על צלע ההר . עיצרו לתצפית מחוץ אליו.
השני שעצרנו בו הוא Roussillon, הכפר שסמוך למכרות אוקרה.
המראה מרהיב גם בלי להיכנס למסלול המקומי (שהיה סגור לשיפוצים)
ושמחתי שעצרנו, אבל גם פה הכל היה מת, למעט חנות אורגנית מקומית וילדי בית הספר שסיימו את הלימודים…
לשני הכפרים הללו בעונה מניחה שמהנה להקדיש הרבה יותר זמן.
צריך לחזור…
מדד הכוכבים לכפרים Gordes ו – Roussillon
אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 4.5
בארץ שאפתי להרחיק בערב עד מרסיי ולאכול מרק בויאבז אמיתי, אבל עייפות גדולה נפלה עלינו והבנתי שזה כבר לא יקרה הפעם.
החלטנו ללכת לאחת המסעדות המקומיות באקס אן פרובאנס, אבל תתפלאו לשמוע שגם זה לא קרה…
אכלנו משהו קל בדירה, ולא היו לנו כוחות לצאת ממנה..
התנחמנו בסיבוב הנוסף באקס מחר בבוקר לפני הטיסה…
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 