אלזס יום 1 – טיסה , ערב ב Riquewihr

טיסת צהריים מנתב"ג מביאה אותנו בחמש אחה"צ לבאזל, או יותר נכון לא לבאזל כי אם לסן לואי, הצד הצרפתי של השדה, המאפשר לנו להתעקש ולומר לפקידה בנתב"ג שאנחנו איננו טסים לשוויץ אלא לצרפת!

את השכרת הרכב שינינו גם כן משוויץ לצרפת, וכך צרפתים למהדרין יצאנו לדרך.

הרבה ציפיות לא היו לי ממעט הזמן שנותר ליום הזה, בתוכנית – ביקור בסופר (כמובן) ומסעדה.

מאחר והסופרים נסגרים במקרה הטוב ב 1930, מיהרנו לבצע את המשימה..

עצרנו בדרך בסופר Aldi ב Niederhergheim, ממש על הדרך לריקוויר, להצטיידות בנישנושים וגם במתנות לנשארים בארץ, שישמינו גם הם…

משם המשכנו למלון שלנו בריקוויר Best Western Hotel le Schoenenbourg , בחרתי אותו בעקבות סיפורה של לימור והיינו בהחלט מרוצים. יש במקום גם בריכה קטנה וסאונה/חמאם, אבל לא ניסינו אותם.

ועכשיו לחלק האומנותי של הערב, ארוחת ערב הוזמנה ל 2030 במסעדה BISTROT MODERNE ברחוב הראשי של ריקוויר, כמה דקות הליכה קלילה מהמלון.

בריקוויר ביקרנו לפני כעשר שנים, בקיץ, ולהפתעתנו זכרנו אותה היטב. מינוס העומס שהיה אז…

בכניסה למדרחוב מקדם את פנינו עץ אשוח מרשים, ליד בית העיריה

כמה צעדים ומגיעים למסעדה.

היא כלל לא הייתה עמוסה…

התיישבנו ובחנו את התפריט.

המסעדה אומנם קוראת לעצמה "מודרנית" אבל אל תתבלבלו יותר מדי…

המודרניות היחידה כמעט שמצאתי היא קיומה של מנת הבורגר אנגוס שהוזמנה עבור פיקאצ'ו (ולמעשה הייתה חלק מהסיבות לבחירת המסעדה), והעובדה שהצלחתי להזמין מקום לשעה כמו 2030 ולא ל 19 או 21 כמקובל.

שאר התפריט – צרפתי – או יותר נכון צרפתי-אלזסי – למהדרין

שבלולים, שלל נקניקי חזיר מעושנים , והספיישל של היום – פודינג שחור שהוא בעצם נקניק דם.

טוב נו… לא כוס התה שלנו אבל בכל זאת מצאתי מה כן:

דג אוקונוס (לא מכירים אותו? מזל שגוגל טרנסלייט כן הכיר) שהוגש על ערימת ענק של כרוב בסגנון השוקרוט המקומי

צלי צביה (כמו בצלילי המוזיקה… Doe – a deer – a female deer) בתוספת "פסטה אלזסית עבודת יד" שהתגלתה כשפצל'ה, בצקניות.

יין – רק ריזלינג מקומי לבן ויבש! גם אם תבקשו יין אדום – אין!

ולקינוח.. קרם ערמונים במרנג וקצפת, קינוח צרפתי אהוב שניתן למצוא אותו גם בפטיסרי למיניהן.