היום שבת, הגיע זמנו של אחד האירועים המרכזיים באיזור – שוק ימי הביניים בריבווילה
Ribeauville Medieval Christmas Market, שנערך רק 4 ימים בחודש דצמבר, בשני הסופ"שים הראשונים.
גם היום אני מקשיבה היטב להדרכות של לימור להגיע מוקדם, אנחנו מתעצלים לטייל למאפיה, אוכלים בחדר מהמלאי הקיים ויוצאים בשעה 9 לכיוון ריבווילה, מרחק קצר של כ 10 דקות.
הדרך בין הכרמים מזכירה לי כמה יפה היא נראתה לפני עשר שנים בקיץ…
החניות המוסדרות בריבווילה רחוקות מהשוק גם אם מגיעים מוקדם.
לשוק עצמו הגענו עוד לפני הפתיחה הרשמית, בתשע וארבעים לערך.
הדוכנים עוד לא ממש היו פעילים אבל ניצלנו את הזמן היטב לשתות קפה הפוך עם בייגלה צלוי בגבינת מונסטר מקומית .. יאמי!
ידעתי שהעומס במקום יגדל משמעותית בכל דקה שעוברת, והתמקמתי בדוכן לייצור מיץ תפוחים טבעי וטרי.
אפילו זכיתי בפריבילגיה לעזור ולמעוך בעצמי את התפוחים באבן ריחיים מתגלגלת… זה היה קשה!
לאחר מכן מועמסת המחית במיכל
מסדרים קרשים, ומתחילים לסובב את הבורג המרכזי שיורד מטה ולוחץ…
וכשהמיץ זורם הוא זורם!!
טוב שיש בקרת איכות
שוק ימי הביניים הוא אירוע סופר- מושקע, הוא מתפרס על פני שטח עצום של הכפר, ומשתתפים בו הרבה מאוד אנשי צוות מחופשים, וכמובן הרבה מאוד תיירים.
כל רגע מזמן לו הפתעה אחרת….
למשל תהלוכת גמלים ברחוב הראשי
או רועה האווזים שמגיע עם הלהקה…
וכמובן שריבווילה מקושטת.. מקסים!!
שימו לב לקישוטי הבייגלה האופיניים
והנה מגדל השעון (אפשר כבר להתרשם מהעומס שהתפתח..)
יש משחקים לילדים, ויש גם לא מעט אוכל יותר "רציני" מאשר בשווקים האחרים
תראו מי מסתובב לו על השיפוד…
ליד איזור האוכל היה גם קולע סלסלאות קש, מסתבר שפעם הן לא נולדו בסין
ואחרי שראינו ונהנינו, אפשר היה להישאר עוד, אני בטוחה שהיו עוד המון אירועים שלא הספקנו לראות, אבל העומס הכבד יחד עם הקורונה (מרגישה כבר כמו תקליט שבור) עודדו אותנו לסיים את הבילוי.
פנינו לרחוב צדדי כדי לחזור לא דרך הפקק האנושי, אבל אז מצאנו הפתעה חדשה…איזור חדש ומעניין…
פה הייתה אפשרות להתחפש ולהצטלם – בעלות מינימלית – אבל לא היום, כשנחזור בפעם הבאה…
היה נהדר למרות העומס, ללא קורונה מניחה שהיינו יכולים לנצל יותר מהאפשרויות בשוק, ובכל זאת ממליצה מאוד!!
ונמשיך הלאה.
מזג האוויר היום היה חם בהרבה לעומת אתמול והגיע ל 8-9 מעלות, קטן עלינו..
אבל בתמורה הובטח גשם.
עד שעות הצהריים הגשם היה מינורי מאוד וכלל לא הפריע לנו.
הוא מצא זמן ראוי להתחזקות בנסיעה שלנו צפונה לכיוון שטרסבורג.
תחנה ראשונה בדרך היא אתר ישראלי אהוב- חנות המפעל של טריומף באיזור התעשייתי של Obernai.
הטיפ שלי שווה זהב- יש במקום שתי חנויות. חנות רגילה ומימין לה חנות אאוטלט במבחר הרבה יותר נמוך אבל במחיר בדיחה. אתם יודעים כבר לאיפה לגשת…ובהגעה כדאי לוודא שאתם נמצאים בחנות של הסחורה המוזלת ביותר.
חנויות מפעל נוספות באיזור אלזס אפשר למצוא פה.
הגשם יורד ולא מתחשק לנו להיכנס ולראות את אוברניי עצמה במזג אוויר שכזה, ממשיכים צפונה לשטרסבורג.
שבת היום, יום עמוס ולא מתאים, אבל זה מה יש…
ככה חשבתי לפחות.
שטרסבורג מצידה הראתה לי מה היא חושבת.
אין שום חניה בשום חניון.
פקקים בכל מקום.
חנה וסע – לא רלבנטי בשבילי להידחק בטראם בימי קורונה.
ואחרי סיבובים כה וכה נואשתי…
טלפון חירום לאלון – מה אתה מציע? אין ברירה חייבים לוותר על שטרסבורג.. אלון ממליץ על שוק הכריסמס באוברניי, אני כבר מתאימה את הוויז
ופתאום
בדרך ליציאה מהעיר, שלט של עוד חניון לא מוכר (לי) מודיע על 50 מקומות פנויים!
אין פלא שהחניון לא מוכר לי.. קרוב הוא לא, זהו חניון של קומפלקס ענק של קניון ובתי קולנוע שנקרא Rivetoile.
אז ניסינו ניסיון אחרון ו.. יש!
המכונית מצאה מקום.
המרחק מפה לצרפת הקטנה – 1.7 ק"מ.. מה זה בשבילנו.
אנחנו צועדים, מגיעים ל Grand Isle, האיזור העתיק החסום לרכבים בזמן שווקי חג המולד.
הכל מקושט ובכל כיכר מתחבא לו עוד שוק זה או אחר.
מגיעים לאיזור צרפת הקטנה
יפה פה.
ממשיכים בגיחה קטנה לפריימרק אבל אנחנו קניינים לא נחושים מספיק ויוצאים ללא רכישות.
ממשיכים ברחובות המקושטים
ומגיעים לאחד מהשווקים הידועים ב , PLACE KLEBER השוק המתהדר בעץ חג המולד הגבוה ביותר, והוא באמת גבוה…תסתכלו על הבתים שלידו…
עוד יין חם, גם מיץ תפוחים חם לפיקאצ'ו, מסתובבים קצת ומפה ממשיכים למסעדה שהוזמנה לשבע – הפעם מסעדה הודית דווקא –
בתפריט של מסעדה הודית אנחנו קצת יותר מיומנים.. גם פה יש תפריט יומי של 3 מנות ב 21 יורו.
והזדמנות לאכול עוף שלא כל כך ראיתי כאופציה במסעדות הצרפתיות, כנראה פחות מקובל.
היה טעים מאוד גם פה ואני יכולה לסכם ולומר שהזמנת המסעדות הייתה מאוד מוצלחת הפעם, נכון שלפעמים זה מפריע לספונטניות אבל מצד שני הבחירה בשקט בבית מול המחשב (נעזרתי בדירוגים בגוגל) עזרה להגיע למסעדות היותר טובות. לא מסעדות של מישלן וכדומה, מסעדות משפחתיות אבל איכותיות.
ביום שבת השווקים בשטרסבורג פתוחים עד 22… אבל אנחנו כבר עייפים, צריכים גם לארוז את הבלאגן שהספקנו לייצר ביומיים, ולהספיק לישון כמה שעות לפני טיסת הבוקר שלנו, וכך כבר בשמונה וחצי אנחנו מתחילים לחזור לחניה ה"קרובה" שלנו, ולנסוע למלון בריקוויר.
למחרת השכמה ב 3 בבוקר, נסיעה לשדה עברה בקלות, וגם כל הבירוקרטיה והפטור מבדיקת קורונה לנסיעה של פחות מ 72 שעות פעלו בצורה חלקה. חוזרים הביתה.
היו אומנם רק יומיים של טיול (וערב אחד)
אבל הרגיש יותר
והיה נפלא
שמחה שלמרות הכל הצלחנו לנסוע, מצטערת בשביל הבכור שהפסיד
וכבר חושבת הלאה לטיול הבא…
ולמי שהגיע וקרא עד פה – תודה!
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 