בוקר טוב.
אומנם 4 בבוקר אבל שום דבר לא יפריע לנו בדרך לטיול הזריחה המתוכנן, תצפית מגבעת החרוט במכתש.
אומנם רוב בני המשפחה חובבי שינה מושבעים, אבל לשדה התעופה לא היו קמים?
אז הנה נמצאה סיבה אחרת שמצדיקה את זה.
חשוך בחוץ, אני יוצאת לבדוק איפה מטר המטאורים.. עכשיו קרוב מאוד לשעת השיא.
והנה הוא בא לנחם אותי, יותר מטאורצ'יק מאשר מטאור מפלח את השמיים. קצר כזה.
לפחות אוכל להגיד שראיתי משהו.
למרבית הפליאה בני המשפחה אכן קמים ואנחנו יוצאים לדרך.
גבעת החרוט ממש איננה קרובה, צריך לרדת את הירידות של מצפה רמון בחושך, ואחר כך הוויז עוד לא מעודכן ולוקח אותנו בדרכי עפר עקלקלות עד לגבעת החרוט (הדרך הנוחה יותר להגיע היא דרך פארק צבעי רמון ואז רוב הדרך תהיה סלולה).
מכל עבר אנחנו רואים מכוניות שעצרו במקומות שונים ופשוט הלכו לישון. כנראה נגמרו המקומות בחניונים.
בקיצור התחלנו את היום הכי משוגע שלנו, וכמו שאומרים – לאט לאט הגברנו.
חונים בחניון יום עין סהרונים (ולא להתבלבל עם חניון עין סהרונים! הוראות מפורטות בלינק שנתתי, זה חניון שיותר קשור לנחל ארדון)
והנה אנחנו יוצאים לדרך ברגל.. חמש וחצי בבוקר.
אור ראשון והירח עוד מלווה אותנו.
נספיק לזריחה?
בני המשפחה מזרזים אותי אבל הנה הצלחתי בכל זאת להגניב תמונה..
מתחילים בשביל הג'יפים השחור בירידה, ואחר כך עוברים לשאר השבילים לפי ההוראות, בכל צבעי הקשת כחול-אדום-ירוק, כולם בעליה עד לעליה התלולה מכולן לגבעת החרוט עצמה.
נעים מאוד בשעות האלה, ואפילו רוח מנשבת.
עוד מאמץ קל והגעתי (אחרי כולם כמובן)
הכל שקט מסביב, נוף מדברי נהדר מסביבי 360 מעלות והתמונות פשוט לא מצליחות לתפוס אפילו קמצוץ מזה…
אז הספקתי לזריחה?
הקפה כבר מוכן (מזל שהאחרים הגיעו לפני), עוד כמה דקות והנה השמש מגיעה במלוא הדרה.. זורחת מהר מהר ואיזה יופי שזה היה לראות את זה!
הספקתי ממש ברגע האחרון!
מדד הכוכבים לטיול זריחה לגבעת החרוט
בן הזוג 5 ("חוויה מיוחדת") אני 5 אמצעי 5 ("שווה כל רגע") פיקאצ'ו 5
כן קונצנזוס הפעם!! היה שווה!
הגבעה היתה כולה לרשותנו, למרות כל ההמונים שהגיעו לאיזור מצפה רמון, ונשארנו לאכול וסתם להנות מהנוף.
בשבע וחצי ירדנו מהגבעה ורק אז פגשנו אבא ושני ילדים בדרך למעלה.
כבר התחיל להתחמם ואנחנו בדרך לפארק צבעי רמון הסמוך, הפארק החדש שהוא למעשה כרגע בעיקר כביש חדש סלול בין סלעי המכתש הצבעוניים.
אנחנו בדרכנו למחצבה הישנה , שם אפשר להתרחץ במים קרירים ונעימים.
בשעה שמונה וחצי כבר היו אנשים שנהנו מהמים כמונו.
וגם היה כבר חם, כדאי להביא ציליה כי במקום צל איננו בנמצא.
שימו לב לסלעים מסביב עם כל הגוונים העדינים שלהם.
היה כיף!
מדד הכוכבים לפארק צבעי רמון ולשחיה במחצבה
בן הזוג 4 אני 5 אמצעי 4.5 ("אין צל") פיקאצ'ו 5 ("הדירוג עבור הרחצה במים")
ומה עכשיו?
עוד מוקדם ומסעדות עוד לא נפתחו, ומצד שני הבטחנו לפיקאצ'ו למלא בקבוקים בחול צבעוני במקום שמותר לעשות זאת.
לכן עצרנו ב "אבן רוח מים" , ממש קרוב, ונתנו לשני האחים זמן גיבוש משפחתי….
דירוג של פיקאצ'ו 5 ("מגוון עצום של צבעים").
לטובת מי שלא מכיר אציין כי האטרקציה במקום היא גם "הים של מצפה" בו ניתן לרחוץ בדומה למחצבה בפארק צבעי רמון. פה היה יותר עמוס, הרבה יותר עמוס, כנראה כי המקום יותר ותיק וידוע וגם אולי השעה שהתקדמה תרמה לכך.
ליד "אבן רוח מים" נמצאת המנסרה הידועה, אנחנו לא ביקרנו כי כבר היינו בה לא פעם בעבר ועכשיו הגיע הזמן לארוחה טובה ולשנ"צ משובח.
איפה אוכלים?
רשימה טובה של מסעדות אפשר למצוא פה, אני בחרתי במסעדה הטבעונית Vegan Xpress, שבהצלבת מקורות זכתה לתשבחות מקיר לקיר (תמצאו אותה בפייסבוק) ושימחה מאוד את האמצעי הצמחוני.
ולא אל תדאגו, לא מדובר במנות עשבים… המסעדה טבעונית אבל אני קוראת לה טבעונית-שחיתותית.
אפשר להזמין משלוחים, אבל לנו היה מזל יותר גדול משכל, התייצבנו במקום בלי לתאם בשעת הפתיחה 12 בצהריים ומצאנו שולחן פנוי בחצר הבית, שם בעצם נמצאת המסעדה.
בעלי המסעדה הם מקהילת העבריים, ואולי כשאוכלים ככה כל כך טעים זה הסוד לטבעונות כל החיים…
הנה מנת הדגל – בורגר פטריות עם "גבינה" ורצועות סייטן מעושנות….
תאמינו לי שכולם ליקקו את האצבעות.
ואחרי ארוחה טובה, הגיע תורו של השנ"צ.
כולנו עמדנו יפה במשימה למעט פיקאצ'ו שגם קימה ב 4 בבוקר אינה מהווה בעיניו סיבה לשנ"צ.
עוד אנקדוטה ששכחתי לספר, כשעלינו מהמכתש לכיוון המסעדה והצימר שלנו, ראיתי את זרם המכוניות, ואת כמות האנשים באיזור מרכז המבקרים, והבנתי שכצפוי העומס רב ולכן כל מה שנמצא באיזור הזה יחכה לפעם הבאה. כך שמי ששוקל להגיע בשיא מטר המטאורים כדאי שיקח בחשבון את זה.
אחר הצהריים קמנו משנת היופי, ונסענו לסיור ערב שהוזמן מראש בגן לאומי עבדת, הלא היא העיר הנבטית הקדומה.
בשעות היום חם שם בטירוף מן הסתם (אני תוהה לעצמי האם יש מבקר בודד שיעז לבקר שם בשעות הצהריים, והאמת שלא ברור לי למה בכלל ממשיכים לעבוד בשעות כאלה, או שאולי זה דווקא סטרט אפ רציני כי אף אחד לא בא ואין שום צורך לעבוד?).
סיור הערב היה הזדמנות לבקר במזג אויר נעים והוא כלל כמה חלקים.
התחלנו בסיור מודרך בעבדת, מדריכה צעירה ונחמדה הסבירה לנו על התרבות הנבטית ועל העיר הקדומה.
עבדת נמצאת גבוה מהכביש, כשתסעו בו תוכלו לראות את שיירת הגמלים הנבטית.. כנראה מביאה תבלינים בדרך הבשמים
הסיור הסתיים בשקיעה… איזה יופי. אני רגילה לשקיעה בים
פה קצת אחרת…
ולראות זריחה ושקיעה באותו יום… איזו חוויה.
בנקודה זו יכולנו להמשיך למופע מוזיקלי ולתצפית כוכבים נוספת אבל החלטנו לחתוך להמשיך הלאה.. זה הלילה האחרון שלנו באיזור מצפה רמון ורצינו למצות עצמאית את האפשרויות בחיפוש מטאורים.
מדד הכוכבים לעבדת
בן הזוג 4 ("לא אתר ארכיאולוגי מהדרגה הראשונה אבל שווה ביקור קצר") אני 3 האמצעי 3 פיקאצ'ו 2 ("רק התצפית לשקיעה הייתה שווה")
ובכן הגיע הרגע לחפש מטאורים בצורה יותר רצינית.
נסענו לכיוון בורות לוץ, איזור שמתהדר בחושך שלו…
בדרך ראינו פקח שמורות הטבע מלא מוטיבציה מחלק דו"חות להנאתו. אסור להיכנס בחושך לאיזורים שאינם החניונים המורשים.
אנחנו עצרנו בחניון שנקרא שדרית, בדרך לבורות לוץ.
גם הוא חשוך, מה זה חשוך… אני קוראת לו הלבירינט הגדול בתבל.
מכל עבר מכוניות ואוהלים וממש לא ברור לאיפה אמורים לנסוע.
אבל חושך היה.
בסופו של דבר מצאנו היכן להתמקם, הבאנו מהרכב את המחצלת ואת כל הטרנינגים (היתה גם כירבולית אחת שתוכלו לנחש מי ניכסה אותה לעצמה) וקיווינו לטוב.
בתחילה רק חלקנו ראינו מטאור פה ושם, אבל פתאום הגיע אחד כזה ענק, חוצה את השמיים במהירות הבזק, ממש את כל שדה הראיה….
ברור לכם שכולנו צעקנו מיד וואו!
ולא רק אנחנו, כנראה כל השאר שם בחניון עשו בדיוק אותו דבר…
אחר כך הגיע עוד אחד ענק, ועוד… גם הם זכו לוואו אל תדאגו.
זה לא מטר כמו שמדמיינים (זו גם לא היתה שעת השיא), נדרשת מעט סבלנות אבל היא משתלמת!
היתה חוויה מדהימה!
מסר לאומה – כדי ליהנות ממטר המטאורים לא מספיק "לבוא למצפה רמון" ולהסתכל בשמיים. צריך לבחור מקום ראוי מבחינת זיהום אור, רחוק ככל שניתן מכבישים וממוסדות. קר מאוד בלילה במקום כזה, וכששוכבים קר עוד יותר אז הצטיידו בהתאם.
לתמונות אני מקווה שאתם לא מצפים, לא טרחנו להביא מצלמה מקצועית למצפה רמון ולכן נסתפק בזכרונות J
מדד הכוכבים לתצפית הכוכבים בחניון שדרית
בן הזוג 4 אני 5 האמצעי 5 פיקאצ'ו 5 ("ראינו המון מטאורים")
היה יום עמוס וגדוש בחוויות…
ואפילו קיבלנו חוויה מתקנת בתחום המטאורים!
יום שווה!
המשך ל –
מצפה רמון יום 3 – עין עקב ועין בוקק
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 