היום יום ראשון בשבוע, זהו יום של החלפות משמר חגיגיות של המשמר הנשיאותי (חיילים הנקראים “Evzones” ) השומרים על קבר החייל האלמוני בחזית הפרלמנט היווני, סמוך לכיכר סינטגמה Syntagma ("כיכר החוקה").
אנחנו יוצאים מהדירה לכיוון כיכר סינטגמה, ואוספים כריכים וקפה TAKE AWAY באחד מבתי הקפה הפזורים מסביב לכיכר, ממהרים לתפוס מקום לטקס (למיטב זכרוני זה היה Peri Kafe
סמוך ל KFC , אבל באמת שיש המון אופציות).
כיכר סינטגמה עצמה מאכזבת למדי ואפילו המזרקה לא פועלת.
אנחנו עוברים את הכביש לכיוון הפרלמנט, באינטרנט קראתי שחילופי המשמר ב 11 ולכן מומלץ להגיע ב 1030.
אז.. לא בדיוק.. לא בדיוק.
בעשר וחצי כבר המון רב עמד בצד מגרש המסדרים. בקושי הצלחתי לעמוד בשורה שניה. כל אתונה הגיעה לצפות במחזה.
שאר המשפחה הלכה לה לשבת בצל…
חיילי המשמר הנשיאותי מבצעים החלפה כל שעה עגולה גם ביום חול, אבל רק ביום ראשון הם לובשים לבן ורק בשעה 11 מדובר במצעד מפואר של ממש, כולל חסימת כבישים, תזמורת וחיילים רבים.
אז איך נראה חייל המשמר?
אתם יכולים לראות שמדובר בלבוש מאוד מאוד מהודר.
ב"חצאית" שלהם משולבים 400 קפלים כנגד השנים בהן הייתה יוון תחת הכיבוש הטורקי.. כן כן.
חייטים מיוחדים תופרים אותם, וזמן ההכנה של כל בגד – 80 יום.
והנעליים.. כל נעל שוקלת 3 קילו ויש לה לפחות 60 מסמרים בסוליה כדי שתשמיע את קול הנקישה החזק.
עוד אפשר לקרוא על המדים ומשמעות כל פרט בהם פה
ובכן, כבר ברבע לאחת עשרה התחיל להישמע קול התזמורת מרחוק… המוני אדם מילאו את כל צידי הכביש החסום, והאמת שזו נקודת תצפית בכלל לא רעה למי שמגיע מאוחר.
התזמורת מנגנת, לאחריה קבוצת חיילים ראשונה המניפה את הדגל
ועוד ועוד חיילים, לחלק מהמפקדים מגפיים ובגדים שונים מאשר לחיילים הרגילים
תרגילי סדר למיניהם
והנה באים שני החיילים שאמורים להחליף את הקודמים, יחד עם המפקד שלהם
עוד לא תיארתי את צורת ההליכה של החיילים, הרמת הרגל הגבוהה, והתנועות שמזכירות לי סוג של ריקוד מודרני….
לאחר החילופין המצעד חוזר על עקביו, וגם אנחנו הולכים לרחוב לתצפית קרובה יותר לחיילים, אתם יכולים להתרשם פה מצורת הצעידה :
אין ספק שמדובר באחד מחילופי המשמר היותר מרשימים ויחודיים שקיימים!
(מה זה קשור לצבא ולמה זה טוב כל המאמץ הזה אינני יודעת אבל מה זה חשוב… העיקר השואו!)
ומה בסוף?
מסתבר שיש חיילים "רגילים" שתפקידם לשמור את חיילי המשמר הנשיאותי בחיים .. לנגב להם את הזיעה ואפילו להשקות אותם.. בחום הזה אני לא מקנאה בהם.
מדד הכוכבים לחילופי המשמר בפרלמנט
אני 5+ בן הזוג 5 הבכור 5 ("לא נופל מלונדון!") אמצעי 5 ("מופע שלא מבייש רקדניות בלט") פיקאצ'ו 5
כן.. שוב הגענו לחמש חמישיות…איזה כיף!
מהפרלמנט אנחנו בדרכנו לשוק הפשפשים של יום ראשון, אבל בדרך נעבור בכמה עצירות מעניינות.
אנחנו עוברים את כיכר סינטגמה שבה נערך אתמול מצעד הגאווה, מה שנותר מהמצעד הוא רק מעבר החציה הצבעוני שהוקדש לטובת החגיגות
עצירה ראשונה בקתדרלת Metropolitan Church of Athens.
קתדרלה יפה שנבנתה משיירי כנסיות ביזנטיות והיום מתקיימים בה הטקסים החשובים של יוון.
אנחנו מגיעים אליה מהצד האחורי, אבל דווקא ממנו ניתן לראות את הכיפה היפה שלה.
והנה החזית שלה
ניתן גם להיכנס פנימה.
אבל מה שיותר מעניין (אותי לפחות) הוא פסלו של הארכיבישוף דמשקינוס, עליו קראתי באתר של אמנון גופר.
מדובר בחסיד אומות העולם, שבתקופת השואה הנפיק ליהודים תעודות מזויפות עם שמות נוצריים והבריח אותם להרים.
הוא מצוטט שאמר כך : ""לקחתי על עצמי את השליחות. דיברתי עם האל וגמלה החלטה בלבי להציל כמה שיותר נשמות יהודיות""
מרגש.
מאחורי הפסל אפשר לקרוא על מעשיו.
עוד כמה דקות הליכה דרך מדרחוב Ermou (מדרחוב מלא חנויות דרך אגב, אבל הן סגורות בראשון) ואנחנו חולפים על פני כנסיה נוספת, עתיקה הרבה יותר, כנסיה ביזנטית מהמאה ה-11
Church of Panaghia Kapnikarea
גם לכנסיה הזו ניתן להיכנס, אם רוצים.
עוד דקה הליכה ואנחנו מגיעים לתחנה מתוקה ראשונה – זה הזמן לטעום לוקמדס – LUKUMADES , מאכל יווני מסורתי שהוא למעשה סופגניות זעירות מצופות בדבש וקינמון, אבל אנחנו מגיעים לסניף LUKUMADES ברחוב Aiolou 21 המציע הרבה קומבינציות חדשניות יותר, בדומה למה שקרה לסופגניות שלנו שהתחילו עם ריבה אדומה ותראו להיכן הגיעו…
אנחנו בוחרים בציפוי פרלין פיסטוק ובציפוי ריבת חלב – הפיסטוק מנצח!!
מנה ליחיד היא עשר סופגניות זעירות, מיותר לציין שהיא הספיקה לחמישתנו, בכל זאת יש גבול….
(דרך אגב, יש גם אפשרויות מלוחות של פטה וכדומה – אולי גם את זה ניישם אצלנו בחנוכה הקרוב??)
עוד כמה דקות של הליכה ואנחנו מגיעים לכיכר Monastiraki, גם היא כיכר מרכזית ביותר באתונה.
בכיכר דוכני פירות היום..
וגם נגני רחוב
אבל מכיוון ש"מזמן" לא אכלנו אנחנו ממשיכים הלאה, לחנות Hans and Gretel הנמצאת במדרחוב המרכזי אדריאנו (Adrianou 48)
המקום מעוצב כבית עמי ותמי.. מלא ממתקים.. והמוכרות לבושות בהתאם
מעבר לכל הממתקים ניתן לקנות לילדים גביע גלידה מלא בפינוקים, אותו אפשר ללקק בבית המכשפה…
קנינו לפיקאצ'ו גביע שכזה (5 יורו), הוא נהנה אבל אני לא יכולה לומר שיצא מגדרו מהתלהבות מהמקום ומהעיצוב.
כנראה גדול מדי… מה לעשות.
למבוגרים יותר אני ממליצה דווקא על היוגורטיה הסמוכה להנזל וגרטל (אותה כתובת), סניף של רשת Yogolicious בה אתה מכין לעצמך את היוגורט ובוחר בעצמך את כל התוספות – התשלום לפי משקל.
בשבילי זו היתה פעם ראשונה.. ממליצה! (ולמען הסר ספק אף אחד מאיתנו לא הגיע ל 5 יורו כמו הגלידה…)
ועכשיו סוף סוף הגיע הזמן להמשיך במדרחוב אדריאנו לשוק הפשפשים של יום ראשון –
THISSIO FLEA MARKET .
בדרך אנחנו חולפים סמוך לאגורה המפורסמת (מקום השוק ההיסטורי של אתונה), אבל הבטחנו מינימום ארכיאולוגיה – לא? אז אנחנו ממשיכים הלאה ולא נכנסים.
בדרך לשוק אני מוצאת שרשרת עור יפה בדוכן של מעצבת, אבל בשוק עצמו אין גדולות ונצורות.
פיקאצ'ו אוהב לבחור משהו, האחים שלו אוהבים להתמקח, אנחנו נחים.
אחת המציאות הפעם – סירת צעצוע הפועלת על הבערת פתילה טבולה בשמן… המשיכה לרתק את פיקאצ'ו בבית בבחירת חומרי בעירה ופתילות שונים.
הנה לדוגמא בשוק דוכן של מוצרי תפילה מעץ זית (ראו הצלבים מצד ימין לדוגמא)
מהשוק אנחנו חוזרים לכיוון כיכר מונסטירקי, עוברים דרך מה שנקרא Monastiraki Flea Market, שאינו ממש שוק פשפשים, ולמעשה פעיל כל יום ככל הנראה. מדובר פשוט בחנויות של ביגוד, תיקים, מזכרות וכדומה. הרחוב הראשי בשוק נקרא Ifestou.
מדד הכוכבים לשווקים
אני 3.5 בן הזוג 2.5 הבכור 4 ("כמו ביפו") אמצעי 3.5 פיקאצ'ו 5
הגענו לכיכר עצמה, אנחנו ממשיכים על רחוב Ermou לכיוון שכונת Psirri.
בדרך ממשיכות מכירות לא ברורות על המדרכות, אני לא יודעת אם זה כך רק ביום ראשון.
פונים לרחוב Karaiskaki והכל ממשיך….
עוד כמה צעדים ולאן אנחנו מגיעים?
למקום כמו מן האגדות… איך הוא יושב דווקא ברחוב הזה אני ממש לא יודעת.
מדובר בבית קפה בעיצוב מיוחד בהשראת מרי פופינס, הנקרא Little Kook.
קצת קשה לצלם כי בית הקפה מתפרש על פני שטח די נרחב.. לא רק בנין אחד.
שימו לב למלצרים הלבושים בהתאם.
המקום די יקר וברובו מתמקד במתוקים בלבד (יש רק מספר קרפים לא מתוקים).
ומה אמרו גברברי המשפחה?
קיטש קיטש קיטש…
אז קמנו והלכנו לאכול צהריים… הגרפיטי לא ממש השפיע…
איפה נאכל?
ברחוב Ermou, במסעדת Misafir, גם היא ע"פ המלצתו של אמנון גופר.
גם למסעדה זו יש מה שנקרא roof garden.
היא מתמחה במאפי טאבון (כמו לחמעג'ון לדוגמא) אבל התפריט מגוון וכולל גם איטלקי, המבורגרים ועוד.
אז עלינו לגג… גם פה נוף לאקרופוליס… ואוויר…
הנה עוד מאפה טאבון שהמסעדה מתמחה בו (עבודת יד, בוודאי עבודת יד) , הוא נקרא Peynirli (יש סוגים שונים)
לקינוח ניסינו את הסאפיחה, Safiha, מעין פיתת טאבון ממולאת במילוי מתוק ומשולבת מסקרפונה.
שבעים ומרוצים המשכנו בדרכנו, כמה דקות והגענו למוזיאון האשליות Museum of Illusions Athens
על המוזיאון קראתי בבלוג של זיוה, ונראה היה לי שזו תהיה אופציה חביבה (וממוזגת) לילדים, הוא גם פתוח עד מאוחר וקרוב מאוד ל Little Kook.
מדובר בקומבינציה של אפשרויות צילום באשליות אופטיות שונות, בדומה למוזיאון בו היינו בתאילנד בצ'אנג מאי (יש מוזיאונים כאלה בכל העולם), יחד עם לא מעט חידות היגיון שאפשר להתנסות בפתרונן.
הצעתי לבני המשפחה והם רצו לבוא, אני עצמי לא מחובבי הז'אנר. המקסימום שאפשר להוציא ממני זה להעסיק אותי בתור הצלמת.
המוזיאון לא גדול אבל בהחלט נרשמה הנאה מקהל היעד…. ואפילו נרכשו כמה חידות היגיון בחנות המוזיאון..(כי אי אפשר להשאיר לא פתור מה שלא הספיקו לפתור!)
מדד הכוכבים למוזיאון האשליות
אני 3.5 בן הזוג 3.5 הבכור 3.5 אמצעי 5 פיקאצ'ו 5 ("ממליץ על חדר המראות ועל חדר הסחרחורת")
ומה עכשיו?
עכשיו גם לאמא מגיע משהו… נכון?
אתונה עשירה מאוד בציורי גרפיטי, גם בזן המקושקש אבל גם בציורי קיר מרהיבים, בחלקם פוליטיים, שהיום יותר ראוי אולי לקרוא להם אומנות רחוב אבל אני אמשיך להשתמש במונח גרפיטי.
הגרפיטי המפורסמים נמצאים בכמה שכונות בעיר, למעשה בכולן, אבל יש שכונות שבהחלט עשירות יותר מאחרות בהם, Psirri היא היותר מרכזית ותיירותית מביניהן, אבל יש הרבה ציורים ידועים בשכונות הפחות תיירותיות – Metarxourgeio, , Gazi, , Exarcheia.
יש כמובן סיורים מודרכים באנגלית ,
אפילו בעברית, אבל בהרכב שלנו זה לא התאים, ולכן קדימה אתגר – סיור גרפיטי DIY.
מצאתי לא מעט כתבות בנושא אבל ברובן לא הייתה כתובת מדוייקת של הגרפיטי.
בסופו של דבר לינק הוביל ללינק ומצאתי שתי מפות – מפה ראשונה
(הגרפיטי בסימונים הכחולים) ע"פ הכתבה בבלוג שהוזכר בפוסט של מטיילת בקופסא (תודה!)
שחסרונה הוא שבמפה עצמה קשה להבין איזה מהציורים נמצא בכל נקודה.
אבל גיגול נרחב הביא למפה נוספת מפורטת שבה ניתן לראות בדיוק איזה ציור נמצא באיזו כתובת
נאלצתי כמובן לצמצם את המבחר למה שנמצא בשכונת פסירי, בכל זאת יש גבול למה שבני המשפחה יעשו עבורי…. אבל גם פה המבחר לא איכזב, והרחובות אפילו הכינו לי כמה הפתעות חדשות….
התחלנו בגרפיטי שנמצא בכיכר Iroon, הכיכר המרכזית של פסירי, קרובה מאוד לבית הקפה ליטל קוק. כיכר איירון משמעותה כיכר הגיבורים, ובאיזורה הרחובות נקראים על שמם של גיבורי מלחמת העצמאות היוונית.
להפתעתי הכיכר נעימה מאוד, מלאה בבתי קפה, ולא מזכירה בכלום את הרחוב הלא נעים שהוביל אליה מרחוב Ermou הסואן.
בכיכר הזו נמצא אחד מהגרפיטי המפורסמים של ותיקי האומנים, שנקרא Alexandros Vasmoulakis. האם הצחוק של הדמויות מלאכותי? נובע מיאוש? קראתי על כך אצל אמנון גופר, אני לא בטוחה שאני מסכימה לניתוח אבל זו הרי אומנות.. איש איש ודעתו. מה שבטוח שזה אחד הגרפיטי שמצטלמים הרבה יותר טוב מאשר נראים במציאות, ונוכחתי לדעת כבר במדריד שיש זן כזה…
בצידה השני של הכיכר, גם כן בגובה נמצא גרפיטי גדול נוסף, לא הצלחתי למצוא של איזה אמן.
מהכיכר שתי דקות ואנחנו מגיעים לציור הגדול שנקרא “Floating above Our City”, ציור מ 2010 של האמן
Dimitris Taxis. הציור נמצא ב 11 Agatharchou Street.
דימיטרי טקסיס האתונאי נולד בפולין והוא ידוע כמי שמצייר דמויות עצובות, מבולבלות, חסרות תקווה ומפוחדות, בעקבות המשבר הכלכלי.
עוד שתי דקות הליכה ואנחנו מגיעים לרחוב RIGA PALAMIDOU, רחוב עשיר מאוד בגרפיטי.
ההפתעה הראשונה מחכה לי פה (היא לא היתה בשום מפה או כתבה), גרפיטי מושקע פוליטי מאוד נגד הדרישה של גרמניה להחזר חובות של היוונים
אם תגדילו את התמונה תוכלו לראות שבתוך המספריים רשום Cut the debt
וליד המשקפיים רשום יותר בבירור – This is not Berlin
המחאה די ברורה.
ליד הציור הזה, עוד ציור באותו נושא. קשה לי להבין בדיוק מה נרשם בו, ואיך הומר סימפסון קשור לענייננו, אבל ברור שיש פה דרישה למזומנים. אשמח לרעיונות…
באותו רחוב בבית 5 נמצא ציור הגרפיטי המפורסם אליו רציתי להגיע.
הציור נקרא "All dogs go to heaven" (ניתן לראות זאת בפינה השמאלית התחתונה), והוא מוקדש לזכרו של Loukanikos, כלב המחאה המפורסם ביותר שהשתתף במחאות באתונה בשנים האחרונות. Loukanikos נעשה כה מפורסם שכיכב אפילו על מגזין טיים…
מולו (באותו רחוב) נמצא גרפיטי הפתעה נוסף.. מקסים
אנחנו פונים לרחוב החוצה – רחוב Sarri, פה יש עושר מדהים של גרפיטי, רובם לא הופיעו במפות כלל.
אתחיל במפורסמים יותר שביניהם –
גרפיטי Owl של Blaqk’s – אמן המשלב קליגרפיה עירונית עם דוגמאות גיאומטריות
והפתעה נהדרת – גרפיטי קטן של האמן Sonke, שחיכה לי בגובה הקיר ומיד זיהיתי…
Sonke הוא אמן ידוע מאוד באתונה והעיר מלאה בציורים שלו, אבל עד עכשיו לא נתקלתי בהם. הוא מצייר תמיד נסיכות עצומות עיניים ולכן קל כל כך לזהות את העבודות שלו.
הציורים הללו החלו פשוט לאחר שהחברה שלו עזבה אותו.. שבור לב החל סונקה לצייר ציורי נסיכות במסלול ההליכה שלה לעבודה.. ("קצת" אובססיבי, לא?)
אבל הנסיכות העצובות הפכו לסמלו המסחרי, וכיום הוא מקשר זאת גם למבט יותר כללי, כי "רוב האנשים עצובים בפנים" . ולמה הן תמיד עצומות עיניים? הסיבה הרבה יותר פרוזאית ממה שתחשבו… סונקה טוען שהוא לא יודע לצייר עיניים היטב והן תמיד יוצאות פוזלות…
יצא לו טוב הפיתרון הזה, ככה אני חושבת.
עוד דוגמאות נבחרות מרחוב Sarri, אשמח לרעיונות ניתוח…
מה מרלין מונרו עושה פה ומה המסר?
ומה פה?
ופה?
פנינו לרחוב ARISTOFANOUS, באיזור הזה האוכלוסיה שהסתובבה ברחוב היתה בעיקרה של מהגרים ובני המשפחה החליטו שמכסת הסבלנות שלהם תמה, כך מצאנו את עצמנו שבים לכיכר איירון באותו רחוב שגם הוא מתחבר אליה, אבל בפינת הרחוב מצאנו הפתעה נוספת…
כן גם ישראלים הצטרפו לסצנת הגרפיטי המקומי…
ישבנו לנוח בכיכר, ובכך הסתיים סיור הגרפיטי DIY שלנו…
מדד הכוכבים הפעם ממש לא אחיד.. זה לגמרי בסדר, מוסיף לאמינות שלו אני חושבת
מדד הכוכבים לסיור הגרפיטי
אני 5 בן הזוג 0 הבכור 3.5 אמצעי 1 פיקאצ'ו 0 ("הציורים מכוערים")
ולמי שירצה לקרוא עוד סצנת הגרפיטי באתונה ואולי להכין סיור משלו, הנה שלל כתבות
Epiculiar, TheCrowdedPlanet, EAHN, blocal-travel, RealGreek, GreekerThanTheGreeks ,TheCultureTrip1, TheCultureTrip2
היה מאוחר עכשיו מכדי לחזור לדירה ומצד שני המשך התוכניות שלנו לערב היו באותו איזור.
מה עושים?
במרחק קצר נמצא המלון A for Athens, בו יש בר ומסעדה בקומה שישית, צופים בצורה נפלאה לאקרופוליס, ומה יותר קלאסי מזה לשעת שקיעה?
אז התחלנו ללכת.. מופעי מוזיקת רחוב התחילו גם הם…
והנה הגענו חיש מהר.
רעיון נהדר לעלות לבר הזה לתצפית, אלא שמסתבר שכל אתונה חשבה עליו לפנינו, בטח בשעה הזו…
אז אם הוא נשמע גם לכם נהדר, כדאי שתזמינו מקום מראש.
לבר לא נכנסנו, ואת הנוף לא ראינו, אבל המשכנו לנוח עוד קצת בלובי (ובמיזוג) עד שהגיע הזמן לבילוי הלילי שלנו היום, טברנה/מועדון 1002 הלילות –
הגענו לכאן בהמלצתה של זיוה, המקום לא דומה לטברנה בה היינו אתמול, קלימטריה, ולמרות שיש בו גם אוכל העיקר הוא ההופעה, ואין גם דרישה להזמנת מינימום באוכל (הכניסה למופע 5 יורו למבוגר).
המקום לא היה עמוס, תרמה לכך גם העובדה שמדובר ביום ראשון ולא בשבת, אבל אנחנו הזמנו מקומות מראש.
והיום בתוכנית – הופעה של שלישיית נשים במוזיקה יוונית עתיקה שנקראת
Lyre 'n' Rhapsody אחת מהנשים מנגנת בכלי דומה לנבל, השניה שרה והשלישית מתופפת בכלים שונים (כולל בכד!)
מי שרוצה יכול לצפות בהן ביוטיוב
הן היו מאוד נחמדות, באו לדבר איתנו לפני המופע ובמהלכו הוסיפו עבורנו מילות הסבר באנגלית לפני כל שיר.
והן מוכשרות. חוויה.
גם אכלנו קצת, אבל הרבה פחות מאשר בטברנה אתמול…
ומה עשו הילדים? האמצעי נח על הספה, לא הרגיש כ"כ טוב, הבכור ופיקאצ'ו שילבו גלישה בפלאפון (כמה טוב שיש וויפי) יחד עם האזנה פה ושם (בכל זאת הסוללה נגמרה) כך שבסה"כ הזמן עבר בנעימים.
מדד הכוכבים לטברנה 1002 לילות
אני 4 בן הזוג 4 הבכור 3.5 ("חשוך") אמצעי לא מדרג פיקאצ'ו 0 ("לא מדרג כי לא אכלתי")
וואו איזה יום!
התחלנו ללכת חזרה לדירה.. ליד כיכר מונסיטרקי השקיף אלינו האקרופוליס המואר…אתונה בלילות.
מקלחת ולישון.
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 