נחל דוד – מי לא היה בו?
גם אני הייתי ולא מעט פעמים.
אבל לא הייתי במערת דודים וגם לא בגב חלון, שניהם מקומות המצריכים טיפוס מעלה מעבר לשביל הרגיל המוביל למפל דוד.
ואחרי כל כך הרבה תמונות שראיתי מהמקום, החלטתי שהגיע הזמן להגיע בעצמי.
ניתן לקרוא תיאור מפורט ב יולו בלוג , אני תכננתי (אם כי לא בדיוק בצעתי) את המסלול הזה.
ובכן יצאנו לדרך.
לא אייגע אתכם בתמונות המוכרות מנחל דוד, המפלונים לא באמת השתנו מאז שראיתם אותם לאחרונה…
לא התעכבנו בהם, כדי להספיק ולהגיע לגב חלון מוקדם מספיק – ניתן לשהות בו רק עד 1330 ולפנינו עוד הייתה עליה מכובדת. (מאותה סיבה לא סטינו למערת דודים לפני גב חלון אלא שמרנו אותה לאחריו).
ובכן – גם פה יש עליה, אין ספק.
אבל במזג אויר של פברואר, הכל לגמרי נסבל.
ומה שעוד יותר מנעים את הדרך הוא הנוף הנפלא של ים המלח הנפרש לנגד עיניך במשך רובה של העליה.
אנחנו ממשיכים עד למקדש הכלכוליתי, משם פונים הלאה לשביל המוליך לגב חלון, גם הוא – איך לא – בעליה.
אבל גם הוא מספק לנו נוף נהדר.
בהמשך הדרך מתמתנת ואף מגיעה לירידה תלולה למדי בדרך לגב חלון.
אלא שלא רק גב חלון התמלא לו במים… בדרך אליו התמלאו במים גבים נוספים, במראה מרהיב
רואים את היתד בצד שמאל?
את כל הגבים היה צורך לחצות בעזרת היתדות האלה, שלא תמיד הוצבו בסלע בכמות הנחוצה…
טיפ שלי – לאחר גשמים כדאי להביא גם נעליים מתאימות למים והגנה על חפצי ערך. המסלול לא מתאים לילדים קטנים שיתקשו במעבר וגם ממבוגרים נדרשת יכולת תימרון לא מעטה…
בסופו של דבר הגענו… איזה יופי
זמן לנוח ולאכול, דרך ה"חלון" נשבה רוח קרירה ונעימה…
במקום היו כמה מטיילים שהתעקשו להיכנס למים הקפואים, אנחנו ממש לא חשנו צורך בכך.
חלקם הגיעו למקום דרך שביל אחר המתחיל בבי"ס שדה עין גדי והוא קצר יותר מזה שאנחנו הגענו בו.
התחלנו לחזור, בדרכנו חזור פגשנו את הפקח שבא לפזר את האנשים – השעה 1330 מתקרבת.
אנחנו יורדים בעליות שעלינו, מגיעים לפיצול למערת דודים, פיצול שהינו למעשה דרך "הלוך ושוב" .
בדרך למערה היו לא מעט בריכות שנראו נעימות לרחצה.
למערה עצמה יורדים ביתדות, והנה היא לפניכם.
אם היה ספק – גם פה פגשנו את אותו פקח… שהשגיח שנתקדם הלאה.
אז התקדמנו.
הטריסטרמיות הנעימו לנו את הדרך גם פה.
לקראת סוף המסלול פגשנו גם שפני סלע שהסכימו לדגמן.
היה טיול נהדר ואפילו לא קשה מדי. איזה כיף.
מדד הכוכבים:
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 פיקאצ'ו 5
כן.. כולנו הסכמנו – חמישה כוכבים !
ושוב אנחנו חוזרים ב"עליות ים המלח" לערד, אבל לא ישירות לדירה.
זמן שקיעה וזה הזמן להתרשם ממצפור מואב הידוע.
עם ההגעה למקום אני פוגשת בספסל שמעלה חיוך על פני
אבל אנחנו המשכנו הלאה.. תאמינו לי שלא חסרות פה נקודות לצילום.
מסלול קצר מול הנוף מוליך אותנו אל פסל המטוס של תומרקין.
ברקע- הירח כבר עולה וצבעי השקיעה מהממים.
על הפסל לא מעט ילדים וגם בני נוער.
בני נוער שכנראה רצו להדגים לנו כמה ניתן לסמוך על הגיל הזה ופשוטו כמשמעו פיזזו על חלקו של הפסל לקולות מוזיקה ושירה – ממש מעל התהום
"כן זה מסוכן" הם יעצו לי לא לתת לפיקאצ'ו להתקדם על הפסל…
אני מבינה שהפסל נמצא כבר עשרות שנים במקום וכנראה שטרם קרה אסון, ומצד שני – לא ברור לי האם חס וחלילה עיריית ערד מחכה שיקרה כזה לפני שלא תאפשר גישה לחלק המסוכן בפסל?
המשכנו הלאה מעבר לפסל, למי שמגיע בשעה מוקדמת יותר ניתן לשלב גם טיול בנחל כידוד היוצא מפה.
יפה פה.
מדד הכוכבים
אני 4 בן הזוג 4 הבכור 5 פיקאצ'ו 5
גם היום טייק אווי, הפעם ממסעדת מוזה, גם ממנה היינו מרוצים.
עייפים מהיום אנחנו הולכים לישון מוקדם.
המשך ל –
ערד יום 3 – פריחה בתל בית לויה בלכיש
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 