לונדון יום 7 (שישי) – שוק פורטובלו, נוטינג היל והשלמות

וואו… היה לנו טיול מלא בכל טוב אבל כבר הגיע היום המלא האחרון?

מה שלא יכנס היום כבר לא יכנס..

אז הגיע (כצפוי) גם זמן ההשלמות.

פתחנו בארוחת בוקר ב Farm Girl Soho, בית קפה טרנדי למדי…

היה חביב אבל הרגשתי שהדגש הוא אינסטגרמי בעיקרו, ואני פחות ממליצה למי שבא לארוחת בוקר מסיבות אחרות (הקפה היה טוב וגם מוזלי).

הנה פנקייק טבעוניים ברוטב דובדבנים, יותר יפים מאשר טעימים

המשכנו בקצת שופינג ממוקד, חזרנו להניח את הדברים במלון , וזו הייתה הזדמנות בשבילי להתרשם עוד קצת מכיכר לסטר בזמן שאני מחכה לבן הזוג ופיקאצ'ו.

צילמתי עוד מהפסלים, ופתאום שמעתי מוזיקה וצילצולי פעמונים… מסתבר שישנו בכיכר שעון שוויצרי שמסתובב ומנגן לו מספר פעמים ביום , יחד עם סט של דמויות המסתובבות להן.

השעון נמצא ממש בין חנות לגו לחנות M&M ונמצא גם בגוגל מפס – Swiss Glockenspiel, ומי שמאוד מתעניין יכול לקרוא עליו גם פה.  לא משהו לבוא אליו במיוחד, אבל אם אתם בכל מקרה נמצאים באיזור, דעו שהוא מנגן ומצלצל בימים שני עד שישי בשעות 12,17,18,19,20  ובימי שבת וראשון בנוסף גם ב 14,15,16.

ועכשיו בטיוב לשוק פורטובלו ושכונת נוטינג היל.

השוק בשיאו ביום שבת, אבל למי שלא מסתדר לו (כמונו)– ביום שישי פעיל שוק העתיקות, וגם שווקי וינטג' למיניהם , ודוכני אוכל, והחנויות המגניבות פתוחות בכל מקרה… לא בטוחה שזה לא עדיף מבחינת עומס!

יצאנו מהטיוב, כמה דקות והנה הם הבתים הצבעוניים הראשונים שראינו, ברחוב פורטובלו עצמו

הם סמוכים מאוד לחנות העתיקות מהסרט הדוב פדינגטון – Alice's, ברחוב פורטובלו 86.

החנויות יקרות מאוד, זה ממש לא מקום ל"מציאות", אבל מצד שני מדובר בסחורה מאוד מיוחדת, אולי משהו שיעשה לכם את המזכרת מהטיול…

המשכנו הלאה, הנה דוכן מצלמות משוק העתיקות

הציור של בנקסי – Girl with Balloon, זה לא נראה לי המקור אבל זה שם….אולי עוד עותק

וגם כמה עבודות אחרות (Dotmaster הוא גם אמן די ידוע  ובשורדיץ ראיתי ציור אחר שלו)

חנות הספרים המפורסמת מהסרט נוטינג היל – דומה מאוד (כמה לא מפתיע) למה שזכרנו מהסרט (אל תיפלו בפח כי יש גם כמה חקיינים.. כולל חנות מזכרות שיש לה שלט דומה. חפשו בגוגל מפס The Notting Hill Book Shop)

לא יכולנו לוותר גם על הדלת הכחולה של יו גרנט…  J (גוגל מפס – The Blue Door Notting Hill Film)

פה נראה קצת פחות דומה לסרט, ומי שגר במקום השאיר על המשקוף מסר מעודד – Tourists suck

מי שרוצה יכול להמשיך מפה למוזיאון המותגים Museum of Brands, לימור נהנתה מאוד ואני מקווה שהיא תבוא לספר. אצלי במשפחה לא היה ביקוש.

רחוב Lancaster הצבעוני במיוחד…

ועוד רחוב בדרך

והנה הגענו לאיזור הספרים הישנים בשוק הוינטג' market  Portobello Green, גם הוא פתוח בימי שישי.

לא סתם ספרים ישנים.. הם נבחרו בקפידה, כל מה שראיתי היו ספרים מאוד ידועים כמו נשים קטנות, הנסיך הקטן, פו הדוב ועוד. גם פה לא מדובר בפרוטות, באיזור 40 פאונד לספר.

באיזור הזה נמצא גם שוק דוכני אוכל Acklam Village Market , עם מגוון די גדול של אוכל מכל הסוגים, אבל אנחנו ניגשנו לבית הקפה העממי הסמוך שנקרא Makan Cafe ומגיש אוכל מלזי עממי (שירות עצמי). דגמנו שיפודי עוף ברוטב סאטאי, מרק לקסה, ו Roti   (סוג של מלוואח) עם דאל עדשים. הכל היה טעים.  (מי שמתלהב מ roti מוזמן למסעדה המלזית Roti King, לא פה אלא באיזור Kings Cross  או תחנת Euston).

אפשר להמשיך מפה הלאה , ומי שמחפש אוכל צפון אפריקאי וקריבי יכול למצוא אותו ב Golborne Road, ובכלל יש בלוגים מעולים על האיזור פה וגם פה .

אבל אנחנו רצינו להספיק עוד כמה דברים היום וסיימנו את הביקור בשוק.

ניגשנו לטיוב לתחנה סמוכה Ladbroke Grove והתפצלנו לנו…  פיקאצ'ו ואני נסענו למוזיאון הטבע, ואילו בן הזוג חזר למוזיאון הבריטי (שפתוח עד מאוחר בימי שישי) להעמיק עוד בנבכי מסופוטמיה.

במוזיאון הטבע התרשמנו והעמקנו בגלריית היונקים.  גם למי שאין זמן לקרוא הסברים, כדאי לפחות להיכנס ולהתרשם מדגם הלוויתן הכחול שמוצג בגודל מלא ולידו גם פיל נראה ננס.  למי שיש יותר זמן יכול להתרשם מהרבה מאוד פוחלצים, לקרוא על הגמלים והפילים, על סוגי קרניים שונות, וגם להישקל ולראות פי כמה שוקל הלוויתן או הפיל יותר ממנו!

מוזיאון הטבע נסגר ב 1750, פיקאצ'ו ואני המשכנו ליעד הכרחי – פריימרק כמובן.  אנחנו לא אוהבים שופינג כזה, אבל לפחות הצלחנו לעמוד ביעדים.

חזרנו למלון , שם נפגשנו עם בן הזוג, והתחלנו לארגן קצת לקראת הטיסה את הבלאגן שהצטבר לו…

ארוחת ערב לסיום הטיול במסעדה האיטלקית שהזכרתי קודם  –  Circolo Popolare, מרחק הליכה מהמלון. הזמנה מראש – ברור! 

המסעדה הייתה מלאה מפה לפה, גם פה עיצוב הקירות מלא בבקבוקי אלכוהול.

לא הזמנתי שוב פסטה במסקרפונה וכמהין כמו ב Ave Mario, הזמנו פיצה עם בוראטה, ועוד מנת פסטה, היה טעים.

אבל אי אפשר בלי פאי הלימון האייקוני של המסעדה!

שבעים ומרוצים טיילנו לנו חזרה למלון… לילה אחרון

כתיבת תגובה