היום בתיכנון מסלול נוסף באיזור ה BEAR LAKE המחייב אישור כניסה לכביש הזה, וכמו תמיד פה.. רצוי לבוא מוקדם….
אז קמנו מוקדם, קצת פחות מוקדם מאשר לפני יומיים אבל עדיין די מוקדם.
בדרך היום אין מוס, "רק" עדר אלקיות, אבל הפעם אנחנו לא מתעכבים…
החניה הנוחה למסלול היא מחניון Glacier Gorge , אבל זו חניה של כעשרים מכוניות בלבד. למאחרים ניתן להגיע למסלול גם מהחניון הגדול ליד ה Bear Lake בקנס של הארכה בכחצי מייל במסלול , לא סוף העולם.
השעה הייתה אולי שש וחצי בבוקר ובתוך הפארק מנצנצים כבר שלטים אלקטרוניים – מגרש החניה של ה Bear Lake מלא! אנא פנו לאיזור השאטלים – Park and Ride.
מה?? איך כבר מלא??
איזה באסה!
אנחנו רואים שהרכבים שלפנינו מתעלמים בנונשלנטיות מההודעות.. החלטנו להצטרף אליהם.
בואו נראה מה המצב.
ברבע לשבע אנחנו מגיעים לחניון ה Glacier gorge שממוקם עוד לפני ה Bear lake ולהפתעתנו הגדולה מוצאים חניה, בין האחרונות מתוך כעשרים החניות.
יש!!
מה באמת היה המצב בחניון הגדול לעולם לא נדע אבל יש לי תחושה עזה שהוא לא היה מלא….
ובכן יצאנו לדרך, המסלול המלא מאתגר יחסית עבורי – כ 15 ק"מ עם כ 540 מטר שינוי גובה, וכל זה בגובה של הרי הרוקיז – אומנם אנחנו לא בהימלאיה אבל יש רבים שמרגישים בהבדל ריכוז החמצן. זו גם הסיבה שחיכיתי (קצת) להתאקלמות מסויימת והתחלתי ברוקיז במסלול קל יותר.
אבל – זהו מסלול הלוך ושוב עם גמישות מלאה לחזור מתי שרק נרצה.
במסלול לא מעט יעדים שמהווים מוקד לטיול קצר יותר בפני עצמם, הראשון שבהם הוא Alberta Falls.
המסלול עד אליהם בלבד הוא באורך של כ 2.5 ק"מ עם שינוי גובה של כ 70 מטר – אפשרי לגמרי וגם עם ילדים אבל קחו בחשבון שבכל זאת מדובר בעליה מתמשכת, נעים יותר לא בשעות החום.
אנחנו מתחילים בעלייה, די מעונן היום ומזג האוויר נעים מאוד.
בדרך למפלים אינסוף זרימות ואשדים, אבל הנה הגענו למפלי אלברטה עצמם, בהחלט יפים ומרשימים
מעונן אמרתי?
מתחיל גשם…
לא גשם חזק אבל גשם.
אנחנו ממשיכים הלאה, מקווים שיילך כשם שבא.
הגשם אופייני ברוקיז לשעות אחר הצהריים וזו אחת הסיבות הנוספות לצאת למסלול מוקדם, לרוב בשעות הבוקר אין גשם.
היעד הבא במסלול הוא Loch lake , הזדמנות לעצירה ולפיקניק.
אנחנו ממשיכים בהקפה של האגם, בדרך שומעים נקישות בעץ… זה היה נקר, ממש כמו בסרטים המצויירים!
הגשם מסרב להפסיק.
פה ושם חולפים על פנינו מטיילים בכיוון הלוך או חזור
אנחנו כבר מעכלים למה מצאנו חניה ברבע לשבע…
אבל ממשיכים.
בדרך חולפים על פני כל מיני שלוגיות גדולות, זמן משחק לפיקאצ'ו… כדאי להביא כפפות שלג למטיילים בעונה הזו.
בשלב מסויים הגשם התחזק, ואנחנו מצאנו מסתור בתוך "מערה" מתחת לסלע.
יושבים.. די קר…. מחסלים את שאר האוכל שבתרמיל.
נו שייגמר כבר הגשם!!
בוהים בשלג מסביב..
בסופו של דבר אנחנו מכריזים על החלשות הגשם וממשיכים הלאה
אנחנו מגיעים לגבעת שלג עצומה.
זה היה הזמן בו שלפתי את מקלות ההליכה ש"הכינותי מראש" עבור בן זוגי ופיקאצ'ו כדי לעזור בהליכה בשלג (אני משתמשת קבוע גם בלי שלג)
חושבים מאיפה אפשר לעלות… בן זוגי באסטרטגיה א' קצרה יותר משמאל, אני ופיקאצ'ו מעדיפים ארוך ובטוח יותר מימין..
ומה עכשיו??
תראו בעצמכם.. מקווה שהתמונה מעבירה את השיפועים..
זו הייתה הנקודה שהכרזתי – זהו, אי אפשר הלאה. בואו נרד למטה כל עוד כולנו עם עצמות שלמות!!
את ה Glass lake ואת ה Sky pond בהמשך המסלול כבר לא נראה היום…
עם כל הבאסה, אני מודה שזו לא הייתה הפתעה מוחלטת עבורי שאי אפשר להמשיך.
עוד כשהכנתי את הטיול הבנתי שייתכן ונצטרך מיניספייקס למסלול הזה (מעין דוקרנים שניתן להלביש על נעלי ההרים).
אבל נתקלתי בקשיים בהשגת מיניספייקס – לינקים שהומלצו לי באמאזון לרכישה הראו ש"אין מלאי", נסיעה מוקדמת יותר לפולין וניסיון לרכוש בחנויות טיולים מקומיות הבהירה לי ש "עכשיו כבר מאוחר מדי ולא העונה" , התייעצות בקבוצות פייסבוק אמריקאיות גם היא לא נתנה תשובה חד משמעית ש"חייבים.."
אז החלטתי לקחת את הצ'אנס ולהפסיק להיות כזו פרפקציוניסטית ו"כבדה" , ו"יהיה בסדר", מקסימום לא נמשיך הלאה..
אז כך היה.. לא המשכנו הלאה…
הנה השנקל שלי בנושא –
המסלול הזה ספציפית לא עביר במצב כזה ללא מיניספייקס מכיוון שמדובר בטיפוס בשלג, חלקו כבר במצב של חצי-קרח וזה בהחלט כבר מסוכן. כדאי לברר בדיוק מה המצב – אפשר להיכנס לאולטריילס ולראות מה כותבים אנשים ביום-יומיים האחרונים או להיעזר ברנג'רים.
לעבור במצבורי שלג שאינם טיפוס – זה קרה לא מעט במסלול הזה וגם באחרים וזה אפשרי, בוודאי בעזרת מקל הליכה, אבל לטפס על חצי-קרח – לא, זה לא ניתן.
אני לא באמת יודעת האם היינו יכולים להסתדר במקום עם מיניספייקס ללא שום ניסיון קודם, אבל אפשר לפנטז שכן..
למי שמעוניין – יכול לרכוש מראש באמאזון במחיר מופחת, או בחנויות מטיילים, והכי נחמד – אפשר גם לשכור באסטס פארק בחנות Estes Park Mountain Shop.
אז התחלנו לחזור.
אבל רגע… אם הפסדנו חלק מהמסלול בגלל השלג, לא נפצה את עצמנו במשהו אחר?
החלטנו לא לחזור באותה דרך ישירות לרכב, אלא לפנות בפיצול בין השבילים לאגם נוסף באיזור – Mills Lake (דרך אגב- מאותו פיצול יש מסלול המוליך גם לאגם Haiyaha – לכיוון ההפוך).
הדרך יפה, חוצה זרימות ונחלים ובסופה הגענו לאגם.
מפה דרך אגב אפשר להמשיך הלאה גם ל Black lake , אבל יש גבול לכוחות שלי….
חזרנו לצומת פיצול המסלולים ומשם דרך מפלי אלברטה חזרה לרכב. בדרך – לא מעט סנאים…
איך אסכם?
מסלול מדהים, יפה מאוד לכל אורכו.. חבל שמזג האוויר לא היה לטובתנו היום וגם שלא הצלחנו להגיע עד ל Sky pond, אני בטוחה שבתנאים אחרים הוא היה מדהים עוד יותר וממליצה לכם לנסות אותו.
אבל גם כך נהנינו מאוד מהיופי, וקל יותר לטייל כשקר…
יש סיבה לחזור שוב בעתיד…
מדד הכוכבים למסלול ה Sky pond (לא במלואו….)
אני 5 בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו 4.5
די עייפים הגענו לרכב, חזרנו למסעדה העממית של אתמול וזהו, גמורים אפילו מכדי להמשיך לסופר (שוב סופר??) צנחנו בדירה.
מה נעשה מחר?
אין לי מושג, אפילו על זה לא היה לי כוח לחשוב!
המשך ל –
ארה"ב 2022 יום 11 –מסלול BLUE LAKE ב BRAINARD LAKE RECREATION AREA
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 