יום אחרון שלנו ברוקיז.. ומה עושים היום?
לא הייתי סגורה על זה.. ממש לא.
עברתי שוב על רשימת המסלולים הכי-הכי בפארק ולא מצאתי מסלול לרמתנו שקוסם לי.
אבל הייתה לי גם plan b ליום הזה.
ב 1 ביולי נפתח החניון של מסלול Blue Lake באיזור מקסים שנקרא BRAINARD LAKE RECREATION AREA ויש בו הרבה מסלולים מומלצים.
האיזור הזה קצת דרומה מאסטס פארק, לא ב RMNP, אבל אי אפשר שלא נצטרך גם פה להזמין מראש נכון?
בקולורדו במיוחד – מאוהבים בקונספט.
מאחר וכבר בארץ היו לי ספקות באשר ליכולת שלנו גם היום לקום כל כך מוקדם, הזמנתי פה חניה לשעות הבוקר היותר שפויות.
והיום.. היום ה 1 ביולי..
ראיתי בפייסבוק תמונות עדכניות מהאגם, היו אנשים שחנו בחניון הראשי שנפתח לפני ה 1 ליולי ופשוט הלכו יותר ברגל עד לתחילת המסלול, הם גם הבטיחו לי שאין צורך במיניספייקס,
ו.. החלטנו ללכת על זה!
המסלול של 10 קילומטר, כ 300 מטר שינוי גובה – ממש המסלול האידיאלי בשבילנו.
המסלול מתחיל ביער, שאריות שלג ניכרות בכל מקום.
לפני שנגיע לאגם "שלנו" אנחנו עוברים ליד אגם Mitchell , זמן להפסקת ארוחת בוקר כמובן.
ממשיכים הלאה… נוף מקסים מסביב, המסלול כולו יפה מאוד להליכה
אנחנו עוברים פה ושם ב"שבילים" דרוסים היטב על גבי גבעות שלג, לפעמים גם שוקעים בשלג רך… אבל תאמינו לי זה לא נורא!
עוד עליה ועוד קצת…מקבלים עידוד ממטיילים נחמדים בדרך
והנה הגענו.. וואו!!
פשוט וואו!!
איזה טיימינג מושלם…
האגם חלקו מופשר חלקו קפוא, פשוט מהמם!
גם מים… גם שלג.. גם קרח דק…אין דברים כאלה!!
בשלב זה כל אחד התמקד במנוחה האולטימטיבית
אני כמובן התחרדנתי לי על סלע משקיפה לנוף
פיקאצ'ו הצליח להגיע לערימת שלג ענקית רכה וטריה ושיחק בה זמן רב
ובן הזוג טיפס מעלה מעלה לתצפית גבוהה יותר, מפה אפשר לראות את גושי הקרח/שלג צפים על האגם המופשר חלקית
ואחרי ההתחרדנות והמנוחה הסתובבנו עוד קצת לצילומים מזוויות שונות, גם התמונה הזו מאוד אהובה עלי
נשארנו באגם הרבה זמן… לא רצינו ללכת.
ובכל זאת הגיע הרגע.. התחלנו לרדת, תוך משא ומתן מתמשך על כל גבעת שלג שפיקאצ'ו רצה לשחק גם בה…
כשהגענו חזרה לאיזור אגם Mitchell קצת התברברנו בין ערימות השלג. זוכרים שיש פה יער?
זה היה הרגע בו שלפתי את מסלול ה ALLTRAILS השמור אצלי בפלאפון, שהצליח להביא אותנו לסופו, גם אם לא בדיוק על שבילי היער "הרשמיים" .
המסלול הזה היה אחת מחוויות השיא של הטיול כולו!
מדד הכוכבים ל Blue Lake
אני 5+ בן הזוג 5+ פיקאצ'ו 5+
בשלב זה חיפשנו תחנת דלק.
"רק" 15 מייל (לכיוון ההפוך!) והגענו ל Nederland, תידלוק לרכב ותידלוק אוכל עבורנו במסעדת בופה נאפלית Kathmandu Restaurant . אנחנו לרוב לא אוהבים את הקונספט של בופה אבל היינו עייפים מכדי לחפש עוד וסך הכל היינו מרוצים ובמחיר פצצה – 18 דולר לאדם. לא גורמה אבל נחמד טעים ומגוון.
מפה אנחנו מתחילים לחזור צפונה בדרך הנופית Peak to Peak, יש לנו עוד תוכניות להיום…
אבל רגע התקהלות בכביש.
כמובן גם אנחנו עוצרים, וזוכים בתמורה לתצפית ארוכה ומרשימה על מוס זכר!
בהמשך הכביש ראינו גם חבורת אלקיות…. אין כמו קולורדו!
בסופו של דבר הגענו שוב לפארק, ראיתי בפייסבוק שהיום יפתח הכביש הנופי Old Fall River Road.
זהו כביש שהומלץ לעת ערב כמקום שיש בו סיכוי לראות בעלי חיים.
אז ניסינו.
מדובר בכביש חד סטרי כך שנגעת-נסעת. לא כולו כבוש באספלט אבל הוא מתאים גם לרכבים רגילים.
אנחנו מתחילים לנסוע… אין שום דבר באופק.
מתחילים פיתולים העולים בגובה…
ואנחנו מוצאים בעל חיים פראי במיוחד:
עולים עוד ועוד בגובה
פתאום אני חושבת לעצמי – רגע , איפה בכלל הכביש עומד להסתיים?
לא טרחתי בכלל לחשוב על זה עד לרגע זה…
והאמת – Who cares?
הנוף נעשה פשוט מדהים , אנחנו מוקפים בשיאי הפסגות המושלגים
רגע..
זה כל כך גבוה פה…
איפה אנחנו?
הפלא ופלא הכביש מסתיים במרכז המבקרים Alpine Ridge – כמו שאתם בטח זוכרים בנקודה הגבוהה ביותר של הפארק, מגיעים אליו מכיוון שונה.
מה שמרמז שקיבלנו עוד הזדמנות לנסיעה ב TRAIL RIDGE , ולא סתם אלא נסיעת שקיעה…
שוב אנחנו פוגשים אלקיות, אומנם רוצים לסיים את הנסיעה לפני שיחשיך אבל איך אפשר לעמוד בפניהן?
אנחנו ממשיכים בנסיעה , ומשהו/מישהו חוצה את הכביש… זה היה זאב! עם טרף בפה!
מראה מדהים אבל כמובן שבמהירות כזו לא ניתן לצלם משהו, תצטרכו להאמין לי…
עוד ראינו בדרך אלקים זכרים, ואייל ליד Sheep Lakes,
היה יום נפלא וסיום מקסים לחלק זה של הטיול!
המשך ל –
ארה"ב 2022 יום 12 –נוסעים לדרום דקוטה
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 