ולפעמים החגיגה נגמרת..
טוב נו לא ממש, בסך הכל צריך להיפרד מקולורדו.
בנסיעה ישירה מאסטס פארק לקיסטון אשר בדרום דקוטה מדובר בשש שעות.
וזה עוד לפני עצירות והפסקות ולפני שהוספתי כל מיני סטיות לדרך…
היום גם 2 ליולי, יום שבת שהוא כבר חלק מסופ"ש יום העצמאות הארוך, צפו לשיבושים….
הדרך עוברת במדינת נברסקה, ואם מתאמצים אפשר למצוא בה כמה אטרקציות (כמו שעשתה שירלי Zeppeltour בפוסט הנפלא שלה על דרום דקוטה)
אבל אני העדפתי לצמצם עיכובים בדרך ולהסתפק בעצירות יותר פונקציונליות, בתקווה שאספיק בערב לאתרים בדרום דקוטה עצמה.
ובכן יצאנו לדרך,
לאחר שלוש שעות תיזמנתי עצירה ב Scotts Bluff בנברסקה.
בעיר הזו יש מוניומנט שניתן לבקר בו – Scotts Bluff National Monument, אבל אני התכוונתי למוניומנט אחר לגמרי… וולמרט כמובן.
חם פה בנברסקה.. חם ממש.
ידעתי שבדרום דקוטה יהיה חם יותר אבל עדיין… זה אחרת להרגיש את זה!
אחרי וולמרט נסענו למסעדה מומלצת.
אופס … סגורה. גוגל מפס לא יודע מזה.
לא נורא.. נמשיך הלאה ונמצא מקום אחר לאכול.
הדרך מרתקת במיוחד :
קילומטרים על גבי קילומטרים של שום כלום, ואנחנו המכונית היחידה….
בעצם אני קצת מגזימה…
ערימות קש יש:
וגם פרות לרוב
אחרי שעה אנחנו מגיעים למסעדה מומלצת אחרת בעיר "על הדרך" – Crawford.
אתם בטח מנחשים.. כן, גם היא סגורה.
כן כן.. יצאו לחופש.
יום העצמאות החל מבחינתם.
חיפשתי קצת יותר בעיון מה עוד יש בעיירה הקטנה הזו, והפעם הרמנו גם טלפון.
כן, יש מקום פתוח.. מזנון כלשהו. התור השתרך לו מבחוץ ואנחנו נכנסנו לקנות משהו ב"הכל בדולר" שממול.
לא יודעת איך אבל פצחתי בשיחה עם הקופאי והוא המליץ על מסעדה נוספת לא רחוק משם, והתעקש שהיא פתוחה…
מסעדה שנמצאת לא פחות ולא יותר בתוך סטייט פארק של נברסקה – Fort Robinson State Park
סבבה למה לא…
אנחנו מגיעים למקום
כבר סוף זמן הצהריים, לפחות שלוש אחר הצהריים כבר. לא אמור להיות עמוס.
אבל מסתבר שלא רק אנחנו באנו לחגוג , איתנו הגיעו למקום כל הפנסיונרים של נברסקה, ממש כולם.
המסעדה לא חולמת להכניס אותנו.. חכו חצי שעה…
בשלב זה הבנו שאין ברירה. אוכל כבר לא יתנו לנו בנברסקה.
אולי נקמה על זה שאמרתי שאין פה אטרקציות שוות?
תבואו ביום אחר כנראה, לא בסופ"ש יום העצמאות!
נאלצנו לאלתר נישנושים ממטעמי הצידנית ולאכול טוב יותר.. בהמשך.
עוד שעה של נסיעה, מה זה ביננו, ואנחנו מגיעים לפיצריה שהמליצה שירלי ב Hot Springs , עיירה שנמצאת כבר בדרום דקוטה. חפשו את Big Time Pizza. אפילו אני חורגת ממנהגי ואוכלת.
הערב יורד ואני מבינה שצריך לקצץ עמוקות את התוכניות היפות שלי ולהגיע ישר למנה העיקרית (והיחידה) להיום – בכל ערב בשעה תשע נערך טקס הדלקה חגיגי של פסל הנשיאים בהר ראשמור
Mount Rushmore National Memorial
מתחיל גשם סוער למדי.. אני מתחילה להיות סקפטית האם ייערך הטקס בגשם?
אבל ניסע.. מה יש לנו להפסיד.
הנוף משתנה לנגד עיננו, ואנחנו נכנסים ל Black Hills של דרום דקוטה ועוברים ליד גבעות ירוקות ויפות במקום שדות.
את שעות הנסיעה במהלך היום ניצלנו בחלקן לקרוא קצת על המוניומנט הידוע הזה – פסל הנשיאים – ויש לא מעט חלקים מעניינים בהיסטוריה שלו…אפשר וכדאי לקרוא פה וגם פה
כבר בזמן התיכנון היה לי ברור שיש נקודה רגישה בכל הנוגע למוניומנט ולבני השבטים שגרו בדרום דקוטה.
מסתבר שהגבעות השחורות של דרום דקוטה הן איזור מקודש ל native americans.
השבטים קיבלו ב 1868 הבטחה מממשלת ארה"ב שיוכלו להישאר על אדמתם באיזור זה.
והבטחות צריך לקיים.. ברור לא?
לקח שנתיים תמימות עד שההבטחה הופרה ב 1870, כשנתגלה שיש באיזור זהב…
בקיצור נעשה שמח, ובני השבטים גורשו על מנת שניתן יהיה לכרות את הזהב.
היו גם קרבות עקובים מדם, בהם נהרגו נשים וילדים.. סיפור לא פשוט.
זה הרקע להקמתו של מוניומנט אחר באיזור – Crazy Horse Memorial – מוניומנט "מתחרה" שחציבתו רחוקה מלהסתיים אבל יש בו גם מוזיאון בו דורשים השבטים את כבודם האבוד.
גם בהר ראשמור ניכר שיש ניסיון להלבין את ההיסטוריה, ובחגיגות יום העצמאות שולבו הופעות אתניות של השבטים, אבל זה הרגיש לי כל כך צבוע ולא אמיתי… העיקר שפוליטיקלי קורקט!!
ונחזור לערב שלנו.
באורח פלא דקות ספורות לפני שהגענו להר ראשמור פסק הגשם.
טקס ההדלקה נערך באמפיתיאטרון ענק (שימו לב – ללא הזמנה!!) – באוויר הפתוח.
רנג'רית מיומנת עולה לבמה.
קצת הסברים על הנשיא רוזוולט, אחד מארבעת הנשיאים המפוסלים שבזכותו התקדם כל כך ארגון הפארקים הלאומיים ה NPS והם רואים בו כמגן השמירה על הטבע
קצת סרט
הרבה פטריוטיזם אמריקאי
הדלקה התאורה על הפסל עם רדת החושך
ונסיים בהמנון כמובן!
היה טקס מרשים והכי אמריקאי שיש, אבל קחו בחשבון שאנחנו חזרנו למקום גם בשעות היום (עוד אספר בהמשך) ואם צריך לבחור – עדיף לדעתי לראות באור יום.
לאחר הטקס עוד הספקנו להתרשם ממרכז המבקרים, ואפילו לאסוף חוברת ג'וניור רנג'ר לפיקאצ'ו.. אחרי כל מה שקראנו בדרך הוא כבר ידע לא מעט
מדד הכוכבים להר ראשמור (כולל הביקור ביום)
אני 4.5 בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו 5
ועכשיו הגיע הזמן לנסוע למלון שלנו לימים הקרובים – Rockerville Lodge & Cabins.
הגענו (בתיאום) לאחר סגירת המשרד, אין בעיה כך אמרו – תחכה לכם מעטפה על הדלת.
מעטפה על הדלת אכן הייתה – אבל היא לא הייתה שלנו!
מה שנקרא טיפול בחרדה על ידי חשיפה מדורגת…
פתחתי כדי לוודא שגם בפנים ההזמנה לא שלנו – ואכן כך היה המצב…
מזל שהיה רשום טלפון חירום.
התקשרנו ותוך מספר דקות יצאה מהבניין מישהי מנומנמת… כנראה זה תפקידה לישון שם למקרה של בעיה…
כן התבלבלנו, חזרה למחשב ונתנה לנו מפתח והוראות נסיעה כי החדר לא היה ממש סמוך למשרד.
כמו שניתן לשער, הלכנו לישון מאוחר היום.. איזה יום!
המשך ל –
ארה"ב 2022 יום 13 –Custer State Park ומופע רודיאו
חזור ל –
ארה"ב 2022 יום 11 –מסלול BLUE LAKE ב BRAINARD LAKE RECREATION AREA
סיפור לפני הטיסה 