בוקר יום העצמאות, ואחרי ההתהוללות הגורפת אתמול אנחנו קמים קצת יותר מאוחר.. ויוצאים לדרך רק ב 11 בבוקר.
בתוכנית מצעד יום העצמאות של Deadwood, וגם סתם להסתובב בעיירה הזו.
אנחנו עוברים בין חנויות המזכרות השונות, פה הולך חזק הדפסת טישרטים פוליטיים בגיזרת טראמפ מול ביידן, וזה מעסיק היטב את פיקאצ'ו כמו גם התייעצויות טרנס אטלנטיות עם הסטודנט מה להביא לו מתנה…
חיש מהר מגיע זמן לארוחת צהריים, שנספיק לפני המצעד ב 15.
אכלנו ב Mavericks Steak & Cocktails, בקומה השניה של הקזינו. היה טעים אם כי איטי.. אבל היום יש זמן.. לא נורא.
יצאנו לרחוב הראשי ונדהמנו לראות שכולם כבר יושבים על המדרכות בשני צידי הכביש, תפסו מקום…
אנחנו עוד מסתובבים קצת אבל די מהר אני מחליטה שהם כנראה יודעים מה שהם עושים ו"תופסת מקום" על המדרכה.
ממתינים.
והנה זה מתחיל…
לא חסכתי בתמונות.. שתיכנסו לאווירה…
כל המנפנפים לנו מהרכבים למיניהם לא הסתפקו בניפנוף אלא גם זרקו סוכריות בשפע….
ממש כמו בשמחת תורה אצלנו..
ופיקאצ'ו מיומן היטב.. אסף בהצלחה רבה!
ומה הייתה התחושה שלי?
כמו שכתבתי יום קודם על הזיקוקים, הרגשתי שהאמריקאים, עד כמה שאנחנו תופסים אותם אולי כגרנדיוזיים ומגזימים, דווקא מאוד מאוד צנועים בכל מה שקשור ליום העצמאות שלהם.
המצעד היה מאוד פשוט, לא היה פה שום פירוטכניקה או משהו מיוחד. ממש לא.
אצלנו בארץ כל עדלידע בעיר הכי זניחה בישראל עוקפת את המצעד הזה בסיבוב
ופה – מספיק לקחת רכב כלשהו, טיפה לקשט, טיפה לנופף ולזרוק סוכריות
וזהו.. .מרוצים ומבסוטים. זה ממש מספיק לכולם, והנה הם באים (כנראה כל שנה), וטורחים לתפוס מקומות ולצפות.
עוד היה לי בולט המנהג האמריקאי ללבוש ביום העצמאות בגדים בצבעי הדגל
אלה אם וביתה, שביקשתי לצלם, ושאלתי אותן האם הן טורחות ומתלבשות כך כל שנה.
כמובן הן ענו בשמחה… That is our tradition!
מצעדים כאלה נערכים בכמה וכמה עיירות באיזור, ובדרך כלל בשעות שונות ואפילו בימים שונים במהלך החג המורחב, וכדאי לבדוק מראש מתי ואיפה.
הייתה חוויה אמריקאית.. יותר באספקט האנתרופולוגי שלה מבחינתי ופחות כ"סופר אטרקציה"
מדד הכוכבים לדדווד ולמצעד יום העצמאות:
אני 4.5 בן הזוג – 3 לעיירה, 2.5 למצעד ("מאכזב, רק מכוניות של המושל או פרסומות וכדומה") פיקאצ'ו – 4 לעיירה ("בזכות חנויות המזכרות של הרפובליקנים"), 3 למצעד ("מאכזב")
המשכנו להסתובב עוד קצת ברחוב הראשי (יש בעיר גם מוזיאונים היסטוריים, ויש פה היסטוריה מעניינת אבל לא היה ביקוש אצלי במשפחה).
למי שזמנו בידו, ליד דדווד אפשר גם לעבור בדרך נופית Spearfish Canyon Scenic Byway עם מפלים ומסלולים., אבל החלטנו שלא נותר מספיק זמן עבורנו וכדאי להתחיל ולחזור דרומה.
בדרך עצרנו בעיר הגדולה Rapid City.
עיר גדולה אבל ביום העצמאות הייתה נראית נטושה כליל.
מסתבר שבתור שכנה של הר ראשמור, החליטה רפיד סיטי לייצר לעצמה מוניטין הקשור גם הוא בנשיאי ארה"ב ופיזרה במרכז העיר לא מעט פסלים של הנשיאים השונים. והנה הסלוגן – City of Presidents.
הצטיידתי במפת הפסלים , ופיקאצ'ו בחר לעצמו איזה נשיאים הוא רוצה לראות ולהצטלם איתם.
אל תשאלו אותי מאיפה העניין שלו בנושא, אבל אולי גם לכם יש ילד כזה?
דירוג הכוכבים לפסלי הנשיאים ברפיד סיטי
פיקאצ'ו – 5
אבל אם אין לכם ילד כזה, אוביקטיבית מדובר לדעתי באחד מהפרוייקטים הכושלים ביותר שראיתי. קשה לי להאמין שהוא הביא לעיר תיירים ותאמינו לי שלא נתקלנו בשום עומס ליד שום נשיא!!
ולבני דורי מוקדש פסלו של רונלד רייגן הבלתי נשכח
אחרי סיבוב הנשיאים המשכנו להופעה תיירותית (מאוד) של מוזיקת בוקרים בשילוב ארוחת ערב –
Fort Hays Chuckwagon Supper & Show
התלבטתי מאוד אם זה יתאים לנו, אבל ההמלצה החמה של שירלי עשתה את שלה ובן הזוג תמך ברעיון כך שהחלטתי לנסות.
ההופעה מתקיימת באיזור של סדנאות "עתיקות" .. אפשר להגיע מוקדם ולהתרשם. יש פה גם הסט של "לרקוד עם זאבים" אבל אני מודה שלא צפינו בסרט…
בן הזוג נכנס לסדנא של מכין החבלים, ופצח איתו בשיחה ארוכה מאוד, שחבל שלא היה לנו מספיק זמן למצות אותה…
מדובר באמריקאי שורשי וותיק שסיפר לנו הרבה סיפורים מעניינים והראה לנו תמונות ישנות מהאיזור, וכמובן שאי אפשר היה בלי לגלוש לדיונים בנושאי דת..
במהלך הדיון הוא הצביע על דלת הכניסה לסדנא שלו ואם תסתכלו טוב מצד ימין תראו את השלט –
My Boss is a Jewish Carpenter
) אני מקווה שאתם מבינים במי מדובר)
טוב נו .. מדובר בישו כמובן.. מכין החבלים היה נוצרי אדוק.
אבל זמננו תם והיינו צריכים להיכנס למופע.
מתחילים בארוחת ערב "בסגנון בוקרים" , מוגשת סביב שולחנות ארוכים– הרבה בחירה לא תקבלו פה, תפריט קבוע שאוספים בהגשה עצמית, כולל שעועית אפויה שאני נשבעת שהייתה מלאה בסוכר, לחם תירס (תכלס מדובר בעוגה), תפו"א אפוי בנייר כסף, רסק תפוחים! ובשר או עוף. למדנו שאת תפוח האדמה לא אוכלים סתם כך.. צריך להוסיף שמנת, ועל לחם התירס המתוק למרוח חמאה. מה שנקרא – אמריקה.
בבטן מלאה מתפנים להופעה עצמה.
משום מה לא ציפיתי לזה, אבל ההופעה הייתה ממש ברמה… הלהקה הורכבה ממוזיקאים די מבוגרים, חלקם בגיל של פנסיה כבר, והם בהחלט היו מקצוענים וידעו מה הם עושים!
מדד הכוכבים ל Fort Hays Chuckwagon Supper & Show
מדד לארוחת הערב
אני 3.5 פיקאצ'ו 3.5 ("הבשר טעים, השעועית טעימה, הקינוחים כמו במטוס, התפו"א לא היה אפוי מספיק")
מדד למופע
אני 5 בן הזוג 4 ("הם מאוד טובים אבל אני לא מכיר את השירים") פיקאצ'ו 5
כן כן.. מי היה מאמין שפיקאצ'ו כל כך יתלהב מההופעה??
שמחים וטובי לב חזרנו למלון , די סמוך למקום ההופעה, לשם שינוי לא מאוחר…
המשך ל –
ארה"ב 2022 יום 15 –הר ראשמור, ספארי דובים ו – Badlands NP
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 