היום קמים בשעה קצת יותר שפויה, בתוכנית לנסוע בכביש החוצה את הפארק ממזרח למערב, בשילוב מסלולים ותצפיות ככל שנספיק.
רבים לנים בקצה השני של הכביש, אני העדפתי לשמור גמישות באיזה יום ספציפי ניסע ולהישאר בלינת כוכב באסטס פארק ועל כן נסענו בו הלוך ושוב.
(ואפשר לומר שממש לא סבלנו מהנסיעה הכפולה!)
גם לנסיעה בכביש זה נדרשת הזמנה מראש, אבל רק בין השעות 9 עד 15.
אנחנו יצאנו מהדירה בשבע וחצי, כך שלמעשה לא נדרשנו להצגת שום אישור.
בחרנו להתחיל במסלול ute, הסברים עליו ניתן לקרוא פה
זהו מסלול הלוך ושוב, ומומלץ שלא ללכת עד סופו ולרדת מטה בסוף אלא ללכת עד הירידה ואז לחזור, ולהימנע מירידה התלולה בכיוון הלוך ומהעלייה התלולה בכיוון חזור.
התחלנו ללכת, מולנו הפסגות המושלגות, והכל פורח….
אנחנו ממשיכים, ופתאום מבחינים לצד השביל באלקית אוכלת לה בנחת.
איזה כיף ככה במסלול לפגוש בטבע בעלי חיים שפשוט "גרים" שם…
במבט לאחור זה בהחלט אחת מהחוזקות של הרוקיז האמריקאיים ומסוג החוויות שפחות חווינו בפארקים אחרים בצורה הזו.
זו תמונה שלי מהפלאפון
וזו תמונה של בן זוגי במצלמה
היה קשה לבחור משלל התמונות.. תאמינו לי!
המשכנו הלאה, אך לאט לאט התפתחה לה רוח די חזקה.
יכולנו להסתובב ולחזור אבל לא עשינו זאת, והמשכנו ברוח עד לאותו גל אבנים – Tombstone – שמעבר אליו לא כדאי להמשיך ולרדת.
טיפסנו על האבנים לראש הגל, נזהרים לא לעוף….מצויידים כמובן במעילי הרוח שנשלפו מזמן מהתיק.
ומהר מאוד מצאנו לנו תעסוקה עם מרמיטה חביבה (וגם סנאי)
היה קר.. מאוד
כל כך קר שלמעשה לא עצרנו בכלל לנוח לשתות או לאכול מעבר לתצפית על המרמיטה.
הלכנו סך הכל כ 7 קילומטר, ורק כשנכנסנו לאוטו הפשרנו מספיק כדי לשתות ולאכול…
הרוח העזה פגעה בהנאה, אבל זה באמת כנראה עניין של מזל רע.
מה שבטוח הוא שהמסלול חשוף כולו ולכן רוחות מאוד משפיעות עליו וכדאי להיות מצויידים.
מבחינת נופים – הם מאוד יפים בעיני, אבל גם התצפיות יפות לא פחות, כך שכדאי להיות בציפיות המתאימות.
מדד הכוכבים למסלול ute
אני 4.5 בן הזוג 4 פיקאצ'ו 4
עוד כדאי לציין שאין הרבה חניה לצד המסלול, זו אחת מהסיבות שגם פה רציתי להגיע על הצד המוקדם יותר גם אם לא בשש…
אנחנו ממשיכים בנסיעה בכביש, מוקפים בפסגות המושלגות, אבל במרחק נסיעה של דקות ספורות כבר עוצרים לתצפית עוצרת נשימה Forest Canyon Overlook – לא לפספס!
(גם פה יש מרמיטות המלקקות את הסלעים..)
ממשיכים עוד.. עוברים ליד מסלול שהומלץ על ידי שגב Tundra Communities Trail אבל בשלב הזה אני מעדיפה להתקדם, ולהשאיר אותו להמשך היום אם יהיה זמן וכוח. פה, דרך אגב, יש יותר חניה כך שיכול לשמש כאלטרנטיבה למסלול ute אם לא מוצאים חניה.
אנחנו ממשיכים למרכז המבקרים Alpine Ridge – זו הנקודה הגבוהה ביותר בכביש.
יש גם מה לראות לידו ממרפסת התצפית…
ויש גם אפשרות להיכנס פנימה ולהפשיר עם קפה אמריקאי דלוח ובכלל עם אוכל אמריקאי.. והמבין יבין. שופינג מזכרות כמובן גם זמין פה.
ליד המרכז יש עלייה במדרגות לתצפית, אני מתקשה מאוד לקרוא לה "מסלול" עם כל הכבוד, אבל היא רשומה כמסלול של 1 ק"מ – Alpine ridge
כך נראה השביל המוליך מטה חזרה למרכז המבקרים לאחר שעלינו מעלה
העליה לא מאסט אבל אם מזג האוויר והכוחות מאפשרים – לדעתי נחמד (רבים עולים כדי להצטלם ליד השלט המציין את הנקודה הגבוהה ביותר בפארק).
פיקאצ'ו לעומת זאת נותן למסלולון הזה במדד הכוכבים האישי שלו את הציון אפס, ואני התחייבתי להעביר את המסר….
המשכנו הלאה לכיוון גרנד לייק, העיירה בקצה המערבי של הכביש, אבל לא חלפו שתי דקות של נסיעה וכבר עצרנו.
ולהרבה זמן.
הרבה מאוד.
על הדשא אל מול ההרים המושלגים נח לו עדר אלקיות, בתוספת אלק צעיר.
קצת שנ"צ, קצת לעכל את האוכל, בשלב מסויים קמה המנהיגה ולאט לאט כולן זזות אחריה עוד כמה מטרים ספורים, ממש לא הרבה, והריטואל חוזר על עצמו.
זוהי קבוצת האלקיות
וזהו האלק הצעיר שהסתובב איתן
היה מרתק לצפות, יחסית מקרוב ובלי צורך במשקפת, איזה כיף!
בסופו של דבר הבנו שאין ברירה, הגיע הזמן להמשיך.
רגע איפה הזכרים אתם שואלים?
עוד כמה קילומטרים ומצאנו אותם!
הם היו קצת יותר רחוקים מהכביש, זה הזמן שבו ללא זום אמיתי קשה לצלם.. אבל לראות היה אפשר היטב גם בלי משקפת
נסענו הלאה, וככל שמתקרבים לצד המערבי של הכביש נראה לי שיש יותר ויותר מוסים או מוסיות באיזור.
פגשנו אחת בדרך הלוך, אבל הנה תמונה דווקא של מוסית אחרת שדיגמנה עבורנו ארוכות כשחזרנו את הכביש
מבט מעמיק גילה לנו שהיא לא שונה משמעותית מהחזירים בחיפה.. מה אתם אומרים?
הגענו לקצה הכביש, הבטנו בשעון ונראה היה לנו שעדיף לחזור ולא להמשיך לגרנד לייק עצמה.
גם בדרך חזור פגשנו אלקית צעירה ממש לצד הכביש
בקיצור.. היה חוויתי.. מאוד!
משום מה הופתעתי מכמות בעלי החיים שזמינים לצפיה מהכביש, ומריכוז הפסגות המושלגות (בכל זאת גבוה פה יותר מאשר באיזור Bear Lake) – וההפתעות האלה בהחלט היו נעימות ביותר!
מדד הכוכבים לכביש TRAIL RIDGE כולו
אני 5+ בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
הגענו לדאונטאון אסטס פארק, קצת הסתובבנו ברחוב הראשי בין חנויות המזכרות המרובות, בין לבין תפס אותנו גשם…
ארוחת ערב אכלנו במקום עממי אך מומלץ שגם אותנו לא איכזב – Boss Burgers and Gyros
קצת השלמות בסופר
ולילה טוב.. גם מחר נקום מוקדם!
המשך ל –
ארה"ב 2022 יום 10 –מסלול SKY POND ב Rocky Mountain NP
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 