ארה"ב 2022 יום 16 – השלמות BADLANDS ועוד

אז מה חשבתי לעצמי כשתיכננתי את היום הזה?

פינטזתי להגיע לתצפית זריחה ב Big Badlands Overlook , ולהמשיך אחר כך לטייל….

האמת היא שזה לא מופרך לגמרי ובהחלט עשינו דברים כאלה.

אבל – הפעם הרגשתי שכשהזריחה ב 0515, וקחו עוד חצי שעה נסיעה מ Wall לתצפית, ולוקח זמן מאז שקמים עד שיוצאים כמובן, זה קצת Too much ולא מוצדק.

לא היה לנו איזה מסלול ארוך להספיק פה, בסך הכל כמה מסלולים קצרים, אז לא היה עוד תמריץ משמעותי להספיק הרבה לפני שיהיה חם…ככה לפחות חשבתי.

אז התפשרנו.

קמנו "רק" בשש.

התחלנו בנסיעה… הכל מעורפל לחלוטין.

איך נראה משהו מהתצפית?

מזל משמיים שלא קמנו לזריחה!

כשהגענו לפארק בדיוק התחילה להתפזר העננות.

ובעוד היא מתפזרת אני מרגישה ש.. חם פה, כן גם בשמונה בבוקר.

לא חום אימים אבל חם.

התצפית שלנו Big Badlands Overlook – בכלל סגורה לעבודות אספלט, תיפתח בהמשך היום.

אז אנחנו ממשיכים הלאה, למסלול יחסית קצר וידוע בפארק – The notch – בסך הכל 1.5 מייל עם 180 רגל שינוי גובה.

חשבתי לעצמי שבכל זאת הוא כל כך קצר והחום עוד לא כזה נורא, אז יהיה בסדר.

יצאנו לדרך, השמש עוד לא במרכז השמיים

ובאמת, הולכים מעט מאוד ומגיעים ל"שוס" של המסלול, האמריקאים מאוד מאוד מתלהבים מסולם החבלים שיש בו…

הולכים עוד קצת, כך נראה הנוף מסביבנו

ובסופו של המסלול מגיעים לתצפית נופית

גם אני וגם בן הזוג לא עפנו במיוחד על התצפית הזאת, פיקאצ'ו אהב אותה קצת יותר.

מסלול לא יותר מחביב, הוא בטח לא החלק הכי חזק של פארק בדלנדס שיש בו תצפיות ונופים שווים פי כמה.

מדד הכוכבים למסלול The notch

אני 3.5 בן הזוג 2 פיקאצ'ו 4 ("התצפית בסוף יפה, השילוב של הירוק הקרוב עם החום הרחוק")

מהתצפית חזרנו בקלילות לרכב.

מאותו מגרש חניה יוצאים עוד כמה מסלולונים ממש קצרים ולא נעים לי להגיד אבל זה הדבר האחרון שהתחשק לי לעשות. היה כבר די חם , אולי תשע בבוקר וחם.

חשבתי לעצמי שנחזור בערב, הם הרי כל כך קצרים…

ביקרנו במרכז המבקרים אולם לא היה סרט פעיל. היה מיזוג, זה גם משהו.

ועכשיו הגיע הזמן לצאת מהפארק בשעות החום.

היעד הראשון שלנו הוא Minuteman Missile National Historical Site – סיפור מאוד מעניין על המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה, שגרמה לארה"ב למלא את שטחי דרום דקוטה במצבורי טילים גרעיניים, כן כן ממש פה.

המרכז הוא ברמה טובה, יש סרט ממש מעניין

ויש מוצגים

ויש מיזוג ממש חבל על הזמן.

בהזמנה מראש אפשר לתאם סיור מודרך לאתר שיגור אבל יש רק 16 אנשים בסיור ולכן צריכים להיות ממש עם יד על הדופק לתפוס מקום מיד כשנפתח הסיור, כמה חודשים מראש.

מדד הכוכבים ל Minuteman Missile National Historical Site

אני 3.5 בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו "לא מדרג"

היעד הבא הובטח לפיקאצ'ו שרצה מאוד לראות את האטרקציה מס 1 של Wall – הלוא היא Wall Drug.

אז מה זה בעצם?

אני לא יודעת אפילו איך לתאר!

זה נראה כמו חנות מזכרות אינסופית שהרחיבו אותה עוד ועוד בצורה לא מתוכננת מדי…

היום יש בה עוד הרבה דברים, גם מסעדה וגם בית קפה וגלידריה וגם כל מיני אטרקציות לילדים, וגם ממתקים וגם מזכרות של אוכל וחנות נעליים ובית מרקחת.. וכנסיה!

והכל מקושט בסגנון המערב הפרוע, עם פוחלצים, ופסלים, ועיצוב פנים מותאם, והמוני כתבות ממוסגרות על הקירות

אבל משהו בתחושה כשהולכים שם מרגיש כמו מבוך, לא כמו חנות נורמלית עם שילוט והיגיון ברור.

פה מסדרון צר, פה נכנסים לאיזה חדר.. המון כניסות מכל מיני כיוונים…כל המבנה רחוק מלהיות אינטואיטיבי…משהו הזוי לחלוטין!

המסעדה נחשבת זולה (ולא טובה), המוצרים לדעתי לא זולים, אבל הם זוכים כנראה להרבה מאוד אוטובוסי תיירים והאמריקאים מאוד אוהבים את המקום הזה. ואם תרצו קפה אמריקאי דלוח, לפחות תשלמו פה רק 5 סנט (משאירים את המטבע ליד המיחם…)

מבחינתי – אתר אנתרופולוגי לכל דבר ועניין.

אבל האמת שמהר מאוד רציתי לצאת משם כבר…העיקר שמילאתי את הבטחתי לפיקאצ'ו

מדד הכוכבים ל Wall Drug

אני 4 (מקום אנתרופולוגי/מטורף/הזוי) בן הזוג 0 פיקאצ'ו 4 ("מגוחך ומשעשע")

מול Wall Drug נמצאת המסעדה בה אכלנו אתמול – חזרנו אליה כמובן. אין משהו טוב יותר פה…

כמה דקות למלון ואנחנו פוצחים בשנ"צ.

לקראת ערב קמנו מאוששים, גם מזג האוויר התאושש איתנו ונעשה נעים יותר.

נסענו לפארק להשלמת הביקור, אבל בדרך צד את עיני שלט ענק של מקום המוכר "אוכל לנובחניות"

Badlands Ranch Store

המקום היה סגור כבר, אבל בזווית העין תוך כדי נסיעה ראיתי שאנשים מסתובבים שם באיזור לידו.

אחורה פנה – חזרנו.

ומה שהיה שם…

קבוצה ענקית של נובחניות מבוייתות.

בניגוד לנובחניות ה"טבעיות" – אלה כלל לא פחדו מבני אדם ואפשר היה להתקרב אליהן ממש בלי שיפחדו. הן גם לא מצאו שום צורך לצפצף זו לזו כאזהרה ונהנו מהבוטנים שאנשים נתנו להם.