בוקר טוב ניו יורק!
בשעה 11 בבוקר אנחנו מצליחים להתגלגל החוצה מהמלון
דבר ראשון – ארוחת בוקר ניו יורקית למהדרין בסניף Ess-a-bagel הסמוך.
ואל ייקל הדבר בעיניכם…
ברור ומובן מאליו שהיה תור ארוך מאוד בדרך אל האושר.
יש בסניף יותר מעשרה עובדים שעוסקים במילוי הבייגלים ,אבל עדיין התור משתרך לו…
האמת – היה שווה!
יכול להיות שנהיה בניו יורק בלי בייגל טוב עם גבינת שמנת וסלמון?
יותר נכון בלי בייגל טוב עם גבינת שמנת והמון המון המון סלמון?
אז היה טעים.
ועכשיו נצא לדרך, ברגל כמובן.
מה בתוכנית – לא ביקור הכי סטנדרטי בניו יורק, שופינג קלאסי לא תמצאו פה.
חלק מהביקור מוקדש ל"אתרי פעם ראשונה בניו יורק" עבור פיקאצ'ו, מה לעשות שלא זוכר את הביקור מגיל ארבע…
וחלק למה שמחדש לאבא ואמא…
סמוך מאוד למלון סימנתי לי לראות ציורי קיר של Kobra האהוב.
הראשון מביניהם Braves of 9/11 (חפשו בגוגל מפס Kobra – Braves of 9/11 Mural)
והשני – Albert Einstein Mural by Kobra
אני מרוצה ואנחנו ממשיכים ברגל למרכז רוקפלר. בפתח – מזרקות שרבים מקפצים ביניהן להתרענן.
אנחנו התכוננו נפשית לניו יורק מהבילה ומתישה מרוב חום, אבל יש גם יתרון לגורדי השחקים… הכל מוצל למדי וההליכה ממש לא קשה עבורנו.
התחלנו בכמה תחנות חובה, בעיקר עבור פיקאצ'ו.
הראשונה – חנות FAO Schwarz הידועה עם הדובים הכי הכי חמודים ורכים שיש..
כל הדגמות הטריקים והשטיקים, בתוספת מחלקת רחפנים מפותחת במיוחד
ואיך לא – הפסנתר שאפשר לרקוד עליו בקומה העליונה. (ניסיתי.. ברור!!)
אני חייבת לציין ששוורץ נותרה כייפית לפחות כמו בעבר, בניגוד להמליס בלונדון שהיינו בה לפני מספר חודשים וקצת איכזבה.
אנחנו ממשיכים להפסקת אוכל בסניף magnolia bakery של מרכז רוקפלר- חייבים לטעום את הפודינג בננה המפורסם…
אומנם עלה לי בעוד תור (בכלל ניו יורק=תור) אבל היה ממש שווה!! מצטרפת לממליצים!
עוד תחנה באיזור שאי אפשר בלעדיה היא חנות לגו של השדירה החמישית The LEGO® Store Fifth Avenue
גם היא במצב טוב בהרבה מאשר זו שבלונדון…
הכל יש פה! ובשתי קומות מעוצבות ביותר…
מונית ענק להיכנס אליה
ופסל החירות שגם מדבר
ומשחק חופשי בקוביות כמובן
ובחירת חלקים לדמות אישית, ולבעלי כיס עמוק – הדפסת הדיוקן האישי על לגו.
שווה גם למבוגרים להיכנס.
מדד הכוכבים ל"סיבוב השדירה החמישית"
בן הזוג 4.5 ("נהניתי משוורץ") פיקאצ'ו 5 ("שוורץ יפה מהמליס בהרבה")
הגיע הזמן לנסוע ל Hudson Yards.
אנחנו שולפים את אפליקציית Lyft – לא עובד אצל בן זוגי.
לא עובד גם אצלי.
מנסים החלפות כרטיסי אשראי למיניהן.. מעצבן וכלום לא עוזר.
בינתיים מוניות חולפות – לעצור אותן בלתי אפשרי.
מסתכלים מה קורה באובר ומגלים מחיר בשמיים. כפול מליפט.
התעצבנו והחלטנו לנסוע בתחתית.
שעת עומס… ממש.
לא סתם המוניות לא עוצרות.
אבל הנה נסענו בסאבווי בעומס ושרדנו לספר.
ירדנו בתחנה סמוכה לגן עדן המקומי לחובבי הצילום– סניף B&H
אני ופיקאצ'ו ישבנו לנוח עם האינטרנט של החנות…
בן הזוג התענג על כל דקה
אבל כעבור שעה הצלחנו לצאת עם הקניות המיוחלות ולהמשיך הלאה.
הליכה קצרה מאוד מביאה אותנו לפסל החדש יחסית (חדש כלומר שלא היה פה לפני עשר שנים..) – The vessel.
נכנסנו לקומה הראשונה וכמו כולם צילמנו כלפי מעלה
מסביב לפסל היו עגלות אוכל, והופעה (אולי יש אוכל רק כשיש הופעה?). דגמנו משקה מקומי מומתק במונק פרוט (לקוראים הקטוגניים – התכוננו!)
והמשכנו הלאה לטיילת ההייליין The High Line
זו הטיילת שנבנתה על פסי רכבת גבוהים, מעין "ריאה ירוקה" מקומית.
היום יום רביעי, וזו הסיבה שבאתי דווקא היום.. בחמישי וכל הסופ"ש נדרשה הזמנה מראש כדי להיכנס לטיילת.. לא פחות.
בדקתי עכשיו שוב ואני רואה שביטלו את הטירוף הזה כך שאתם פטורים ממנו.
בטיילת פה ושם יצירות אומנות
והנה עוד ציור של קוברה שאפשר להשקיף אליו מלמעלה – Mother Teresa and Gandhi Mural by Kobra
הנה אחת מעבודות האומנות שהוצגה כשביקרתי – נקראת You know who I am ומציגה את פסל החירות עם מסיכה של אנשים אמיתיים.. אנשים שהמעבר לארה"ב העניק להם חירות. שם הפסלת – Paola Pivi.
לקראת סוף הטיילת ירדנו להתרשם מהפארק Little Island .
גם פה יום רביעי הושיע אותנו ללא הזמנות מראש וגם פה אני שמחה לבשר שהן כבר לא נדרשות.
הנה כך נראה הפארק כשמתקרבים אליו
בפנים אפשר לטייל ולצפות לים, יש גם הרבה צמחיה, ויש לא מעט מופעים. ופוד טראק.
האם היה שווה להגיע לכאן? האמת קצת התאכזבתי גם מהפארק וגם מהטיילת.
נחמד ולא יותר מזה.
מדד הכוכבים לטיילת ההייליין ולפארק Little Island
אני 3.5 בן הזוג 3 פיקאצ'ו 3.5
במרחק של כמה דקות הליכה נמצא שוק האוכל צ'לסי Chelsea Market.
הגענו קצת מאוחר מדי לצערי והרבה מקומות נסגרו, אבל לפחות הספקנו לעוד תור לסניף המקומי של los tacos no.1
מקום עממי, לא יקר, מנות קטנות שלא הערכתי מראש שהן קטנות וטעים פה….(המלצות קולינריות – אצל גולן שרמן בבלוג)
רק שאחרי שהמנות התגלו כקטנות התבאסתי לחזור ולעמוד בתור שוב.
מיסטייק.
ביג מיסטייק.
לא היה קל למצוא מקום אחר לאכול בו עוד משהו.
אבל פתאום ניצנץ לי הסניף המיוחד של סטארבאקס… Starbucks Reserve Roastery New York .. נכנסנו ואכלנו עוד קצת. האוכל בכל זאת ברמה של סטארבאקס אבל זה סניף מיוחד ושווה לראות אותו.
חזרנו למלון בסאבווי.. עכשיו אין עומס.
יום גדוש כמו שבדרך כלל אופייני לחופשה בעיר כזו גדולה
היה כיף!
המשך ל –
ארה"ב 2022 יום 24 – מעבורת לסטאטן איילנד, אתר הזיכרון ל 11 בספטמבר, צ'ינהטאון, תצפית SUMMIT
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 