ארה"ב 2022 יום 24 –  מעבורת לסטאטן איילנד, אתר הזיכרון ל 11 בספטמבר, צ'ינהטאון, תצפית SUMMIT

היום נתחיל בעוד כמה אתרי מאסט עבור פיקאצ'ו…

תראו מה לא עושים בשביל הילד. אפילו חוזרים שוב לניו יורק.

בזחיחות אנחנו צועדים לבייגל "שלנו", סניף Ess-a-bagel שליד המלון.

אבל..

מה קורה פה?

התור לא רק ממלא את החנות, הוא משתרך לאורך הרחוב!

הבנו שיש גבול, בכל זאת יש עוד תוכניות היום, והלכנו לאכול בסניף סמוך של רשת Fresh and co. יש פה הרבה אפשרויות לארוחות בוקר. הכל בסדר אבל אני.. אני אוהבת יותר מבסדר.

מיומנים נכנסנו לסאבווי ונסענו לדרום מנהטן, כדי לנסוע במעבורת החינמית לסטאטן איילנד ולראות את פסל החירות בדרך.

התחבטתי קשות בשאלה אם לנסוע במעבורת הזאת כדי "להראות לילד" או לשוט ממש לאי החירות כמו שעשינו בפעם שעברה.

כל כך הרבה אנשים אמרו לי שלא שווה המאמץ של הזמן והכסף (ושוב הצורך לקבוע זמן מראש ולאלץ את הלו"ז), החלטתי להסתפק הפעם במעבורת לסטאטן איילנד.

חוצים את באטרי פארק ומגיעים, המון אנשים ממתינים לה, אבל אנחנו לא פרייארים.

למקומות.. הכון.. רוץ!

אנחנו תופסים מקומות טובים בצד ימין, וממתינים…

הנה כמה תמונות מהשיט

היינו זריזים בהגעה לסטאטן איילנד והצלחנו לחזור למנהטן באותה מעבורת.

אז איך היה?

פיקאצ'ו היה מרוצה, וזה מה שחשוב

אבל.. בעיני זה ממש לא אותו דבר ואפילו לא דומה. 

אחרי המעבורת אנחנו מתחילים בסיור רגלי באתרים של דרום מנהטן. כמה שנספיק…

ראשון הוא פסל השור הידוע – בגוגל מפס Charging bull

תור ארוך משתרך לצילומים  גם מקדימה

וגם מאחורה.. אומרים שזה למזל טוב!

עוברים ליד בנין הבורסה ו Wall Street

בסמוך נמצא גם הFederal Hall בו הושבע וושינגטון. מבחוץ הבנין בשיפוצים, מבפנים – לא באמת היה מה לראות.. חוץ מאריח גדול עליו עמד וושינגטון ואת פנים הבנין עצמו, אולי גם התצוגה הפנימית מוגבלת בשל השיפוץ אבל לא היה מעניין בכלל..

המשכנו והגענו לאוקולוס       Oculus Center, קומה ראשונה ב World Trade Center.

אין מה לומר.. מבנה מדהים (ומי שרוצה יכול גם לקנות ביוקר וגם לאכול)

הסקיילייט בתקרה נפתח יום אחד בשנה – לזכר נפגעי פיגוע 9/11

גם מבחוץ המבנה מרשים

יצאנו מהאוקולוס לבריכות הזיכרון לנפגעי ה 9/11. יש פה גם מוזיאון, אומרים שמעניין אבל הרגשתי שכבד מדי בנסיבות שלנו.

צהריים אכלנו במקום שהומלץ אך איכזב

המשכנו ברגל לצ'ינה טאון, ובהמלצת דבורה פנינו לפארק קולומבוס Columbus Park, המהווה מקום מפגש לסינים המבוגרים של האיזור.

הפארק המה אנשים.. עד כדי כך שמרחוק חשבתי שיש אירוע מיוחד, איזה פסטיבל שנחתנו עליו בלי לדעת.

אבל לא, פשוט הרבה מאוד מבוגרים סינים, יושבים משחקים אוכלים שותים…

ממש מתנ"ס באוויר הפתוח.

הרוב שיחקו קלפים, אבל היו גם מי ששיחקו בריכוז רב בשח סיני  – שיאנג צ'י

והייתה גם זמרת עם נגן.. שמאוד נהנתה שיש לה קהל חדש…

היה מאוד מעניין ואותנטי, בדיוק כמו שאמרה דבורה.. תודה!

המשכנו עוד כמה מטרים, הרחובות מקושטים

ואנחנו בדרכנו לגלידריה שהמליץ לנו הבכור – The Original Chinatown Ice Cream Factory, מקום לגלידה בטעמים לא סטנדרטיים…

אני בחרתי בגלידת שורש Taro  סגולה ובגלידת דוריאן, הפרי השנוי-במחלוקת הזכור לי לטוב מתאילנד… היה נהדר!!

נכנסתי גם למאפיה לטעום עוגת Mooncake. זו עוגה מסורתית , עגולה, וממולאת בשלל מילויים. אני בחרתי גם פה מילוי Taro. העוגה קטנה, מאוד מאוד כבדה ודחוסה, ועולה יחסית הרבה לעוגה קטנה כזו אבל בהחלט אפשר להתחלק בה…

היו לי עוד הרבה מקומות קולינריים שרציתי לדגום בצ'ינהטאון וגם ב Lower East Side אבל בטן יש רק אחת…

פעם הבאה!

התעייפנו כבר, ויש עוד תוכניות היום בערב (אלא מה) , חזרנו בסאבווי למלון לנוח.

התוכנית הערב – תצפית במגדל Summit  החדש – בגוגל מפס SUMMIT One Vanderbilt

כרטיסים כמובן הזמנתי מבעוד מועד לשעה לפני השקיעה, כדי להספיק ולחוות את המקום גם ביום וגם בלילה.

אז מה יש פה.. ממש לא רק תצפית.

יש פה כמה וכמה קומות, כולן צופות לנוף, אבל מתברכות בשלל אלמנטים אינסטגרמיים שונים ביניהן.

חשוב 1 – המעבר בין הקומות הוא חד פעמי! לא ניתן לחזור אחורה לאחר שעליתם במדרגות הנעות בין קומה לקומה..  חשוב 2 – לא לבוא בנעלי עקב ולא בחצאיות/שמלות

בקומה הראשונה אפשר להתרשם ולהצטלם עם אינסוף המראות.. אל תנסו אפילו להבין את התמונה… אנשים גם שוכבים על הרצפה ומצלמים כלפי מעלה

טיפ שלי – תסתכלו מה עושים אנשים אחרים ותנסו גם…

ואפשר גם לצלם החוצה.. קצת יותר קובנציונלי…

בהמשך הקומה חדר הבלונים.. זה פוטוגני חבל על הזמן, הם יודעים מה הם עושים. כולם מצטלמים עם בלונים מתעופפים לידם.. המשקיענים מעסיקים מישהו נוסף לצלם שיעיף בלונים לכיוונם בזמן הצילום.

בקומה השניה יש רצפה שקופה שאפשר לעמוד עליה (אם תמתינו בתור..) וגם מסך עננים שלא אכביר במילים מה הוא עושה. מבחינתי קומה פחות מוצלחת מהראשונה.

הקומה השלישית כוללת מרפסת פתוחה לנוף, בר ומוזיקה (רועשת)

היה חוויתי, אבל הווליום האינסטגרמי קצת חזק מדי עבורי.. שאר בני המשפחה לא ידעו כלל מראש מה יש פה חוץ מתצפית, וההפתעה רק הוסיפה להנאה

סיימנו את הביקור והגענו ברגל למסעדה ההודית Chola שהוזמנה מראש, אבל האמת שלא היה מלא שם.  מסעדה די יוקרתית עם מחירים בהתאם, אהבנו לראות שהודים אוכלים בה… ובאמת היה טעים ומוצלח.

כמה דקות הליכה וחזרנו למלון

לילה טוב

כתיבת תגובה