וואו… הגיע היום האחרון לטיול..
איך אפשר להאמין שהכל כבר חלף?
אנחנו מארגנים את המזוודות, לא הרבה עבודה לאחר שאת רוב הבלאגן סידרנו לקראת טיסת הפנים, ומפקידים אותן במלון.
צ'ק אאוט מאוחר בשעה שהיינו זקוקים לה היה עולה כמו לילה נוסף, החלטנו להיות חסכנים.
אז מה נעשה היום?
לברוקלין עוד לא הגענו.. לא הפעם וגם לא בפעם שעברה.
ואיך שוב אחזור לארץ בלי לראות את גשר ברוקלין?
יצאנו לדרך, בסאבווי כמובן… וזכינו לקונצרט חי בתחנה, גם גיטרה, גם מפוחית , וגם נגן סקסופון שהצטרף…
אחלה פתיחה!
אנחנו יוצאים בברוקלין.. היי זה משהו אחר לגמרי. אבל ממש לגמרי.
הבתים נמוכים, שכונה שנראית שכונת מגורים.
ואם אין גורדי שחקים אז גם אין צל.. חם יותר פה.
אנחנו צועדים לשוק האוכלSmorgasburg שמתקיים בימי שבת ברחוב Kent.
הרבה מאוד דוכנים יש פה, אנחנו מצטיידים בבירה והולכים ללקט מעדנים.
רק שמהר מאוד התגלתה בעיה.. את הבירה אסור להוציא ממתחם מאוד קטן. ובמתחם הזה – אין מספיק שמשיות. למה??
בדיעבד – למרות שזו הייתה הבירה היקרה בתבל, כנראה היה מועיל יותר לנטוש אותה וללכת לשבת בצל.
אבל זה לא מה שעשינו… וחבל כי השמש מאוד מעייפת.
האוכל לפחות היה טעים, כולל קינוח לפיקאצ'ו:
מה שעיכלתי רק בשטח הוא שהשוק מתקיים ממש ליד איסט ריבר סטייט פארק או בשמו הרשמי –
כלומר הוא ממש סמוך לנהר, אפשר לקחת את האוכל ולשבת בצל בין העצים, או לא בצל אבל להשקיף לנופי מנהטן… שווה לשלב.
מפה רציתי להמשיך לאיזור גשר ברוקלין, לאיזור הקרוי Dumbo.
הדרך היעילה ביותר לעשות זאת הייתה באמצעות המעבורת, שיש לה תחנה בדאמבו וגם תחנה ליד השוק.
אפשר למצוא את מפת קווי המעבורת פה, כרטיסים קונים במכונה על הרציף.
כך זכינו לשיט בנהר, בין הגשרים השונים.. היה דווקא נחמד והמעבורת שטה די בפראות לדעתי…
כשהגענו לדאמבו כבר היינו מותשים כליל מהחום בברוקלין ומהחום שהיה בשוק…
חיפשנו רק דבר אחד – מיזוג.
המיזוג נמצא בשוק אוכל אחר, וזה דווקא שוק אוכל מקורה : Time out market.
קודם עלינו ל rooftop לצפות בנוף, אבל מהר מאוד חזרנו פנימה, צדנו לנו כמה כיסאות , וזהו.. התמקמות טוטאלית.
בדיעבד – אולי היה שווה לבוא ישר לפה…
האוכל בשוק – נהדר, הרבה מאוד אופציות.
לא שהיינו ממש רעבים, אבל כידוע לקינוחים קיבה נפרדת.
דווקא פה בשוק היה סניף פנוי של Ess-a-bagel שאיפשר להיפרד מניו יורק כמו שצריך וכמעט בלי תור. פינקתי את בן הזוג בהתאם.
אבל אני התמקדתי בדוכן של Clinton Bakery הידועה בפנקייקים העבים שלה.
סיום ראוי לביקור – פנקייקים באמת שמנמנים וטובים, עם אוכמניות
למגזימים – רוטב חמאה ומייפל כי זה לא מושחת מספיק בלי זה
ואם תסתכלו טוב טוב בתמונה תראו שברגע האחרון ביומי האחרון בארה"ב נמצאה גם עוגת גבינה ראויה….
ישבנו.. נחנו במיזוג.. חצי נמנמנו…
ואחרי שהתאוששנו העזנו לצאת מהבנין לתצפית הידועה Dumbo – Manhattan Bridge View
כל התיירים של ניו יורק באו לפה להצטלם יחד איתנו.. וגם אנחנו.
נותר עוד קצת זמן עד לטיסה.
החלטתי על רעיון גאוני… להגיע לאי רוזוולט ברכבת התחתית היישר מדאמבו, ולרדת משם ברכבל.
אנחנו יוצאים מהתחנה.. לא נעים להגיד אבל שום נוף מדהים לא קידם את פנינו.
לקח לי זמן לעכל שהנוף היפה נשקף בזמן הנסיעה ברכבל דווקא.
אוקיי… קצת ישבנו באי ואכלנו משהו טעים, ובאנו לרכבל.
אופס – פה לא ניתן לנסוע בכרטיס אשראי. רק בכרטיס "רגיל". גם אין מכונה לרכישה.
נכון שאפשר לחזור לתחנת הרכבת התחתית ולקנות שם כרטיס, ולחזור איתו לרכבל (האי מאוד קטן) , אבל אוטוטו הטיסה… אין זמן. נאלצנו לוותר ולהכיר בפאשלה..
נחזור ברכבת התחתית והנוף – הנוף יחכה לפעם הבאה.
בוחרים רכבת עם גוגל מפס ומתחילים לנסוע.
ולנסוע
ולנסוע
אני מתחילה לחשוב שמשהו פה לא הגיוני…
אכן זו הייתה רכבת אקספרס! לא ברור לי איך זה קרה אבל הביאה אותנו לקווינס.
בהזדמנות הראשונה ירדנו ממנה, החלפנו כיוון, הכל בלחץ לפני הטיסה…
מרפי פה עבד ממש כמו שצריך!
אבל סוף טוב הכל טוב, הגענו בזמן למלון.
כמה דקות והגיע הרכב של כרמל לימו.
בטעות הזמנתי רכב קטן מדי (חשבתי ש 3 מזוודות מגדיר את גודל הרכב הדרוש – אז לא!!), אבל בעזרת תושיה ומאמצים (כי רק זה היה חסר לנו עכשיו!!) הצלחנו להידחק ולהגיע בשלום ובזמן לשדה.
טיסת לילה של אמריקן עברה עלינו בשינה ארוכה… על הג'ט לג עוד נשלם בהמשך!!
וכך בא אל סופו עוד טיול
מוצלח, כייפי, מגבש…
תודה לכל מי שהגיע וקרא עד פה
לכל מי שעזר לי בעת הצורך
ובעיקר לבני משפחתי ששותפים תמיד לכל השגעונות…
מאחלת לכולנו עוד הרבה טיולים מהנים
נתראה אני מקווה בטיולים הבאים!!
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 