היום אפשר לומר שסוף סוף מתחילים לטייל…
היעד הסופי אליו נגיע (לא היום) ובעבורו ניסע לא מעט מזרחה הוא גליישר המקסים אבל נראה לי מבאס להתחיל טיול ביום של נסיעות.
החלטתי להתעכב בדרך ולהתחיל את הטיול באיזור SUNRISE של הפארק הלאומי הר רייניר MOUNT RAINIER, איזור שלדעתי רוב המטיילים מתקשים להגיע אליו מפאת מיעוט לינות זמין לידו ועקב הריחוק שלו מאיזור PARADISE שבפארק. זהו למעשה האיזור הגבוה ביותר בפארק.
עבורנו הוא השתלב בדרך מסיאטל מזרחה.
יצאנו מאיזור סיאטל, טיילנו והמשכנו בסוף היום עוד מזרחה, כך שלא נזקקנו ללינה סמוכה.
אנחנו מתחילים לנסוע, מזג האוויר נראה לא אופטימלי ונכנסים לערפל.
אני כבר מתחילה לחשוב שאולי לא הלך לי ההימור על רייניר היום, אבל מה עוד יש לעשות פה באיזור?
מנצלת רגע של קליטה לווטסאפ עם איילת והיא מעודדת אותי : תמשיכו, זה משתנה כל רגע.
צודקת? בטח שצודקת.
יוצאים מהערפל, מתחילים לעלות מעלה אל נקודת התצפית SUNRISE, הראות פה קיימת אבל לא בשיאה.
ממשיכים בכביש לקראת סופו בו נמצא מרכז המבקרים
והנה וואו! ההר המושלג מקדם את פנינו במלוא הדרו ואנחנו ממהרים לחניה לצאת למסלול.
די קריר ואולי יירד גשם. לוקחים את מעילי הגשם בתרמיל ליתר ביטחון ויוצאים למסלול שתכננו, אחד מהפופולריים פה –
SOURDOUGH RIDGE TRAIL TO FROZEN LAKE, 3 מייל עם 500 רגל שינוי גובה, מסלול לא קשה מדי ולא ארוך מדי.
בעונה הזו יש גם פריחה אלפינית מקסימה וההר מפנק אותנו בהתאם.
מגיעים לאגם הקפוא ו… לא כ"כ קפוא מה לעשות. היה שבוע חם לפני שהגענו.
אנחנו לעומת זאת דווקא די קפואים…
במקרה פוגשים פה מתנדבת של הפארק, יהודיה ששמחה לדבר איתנו על ישראל ובכלל על החיים.
מדברים ומדברים, נהנים מהמנוחה ומהנוף, ואחרי כל הפיטפוטים, הסתכלתי סביב וראיתי כמה שבילים מצטלבים ליד האגם.
בזמן התיכנון בארץ חשבתי לתומי לעלות מפה לתצפית FREMONT LOOKOUT ואז לחזור לרכב באותו מסלול בו הגענו לאגם אבל עכשיו החלטתי לנצל את ההזדמנות ולשאול את המתנדבת אם יש לה רעיון אחר.
בטח שיש… מה חשבתי לעצמי. אנחנו זורמים וממשיכים את המסלול לפי ההצעה שלה.
היא מציעה לי להמשיך להר שנקרא FIRST BURROUGHS , עליה של 0.7 מייל.
אנחנו עולים והנה האגם הקפוא נשקף מאחורינו
נופי בראשית שכאלה לכל עבר
ויושבים (שוב) לנוח ולנשנש אחרי העליה.
מקום מקסים, היה שווה לעלות.
ברגע אחד מגיעים העננים וכל השביל מתמלא… האמת חוויה בפני עצמה. גם אם הם מסתירים לנו את הכיפה המושלגת.
גם פה מתרוצצים סנאי צ'יקמאנק מתוקים שאף פעם לא נמאס לנו מהם.
אם היה לנו זמן ובראות טובה יותר היינו ממשיכים הלאה ל SECOND BURROUGHS , עליה של 0.6 מייל נוספים.
אבל אנחנו חוזרים דרך שביל SUNRISE (מסומן משם לכיוון SUNRISE CAMP), שביל הצופה לקרחון ומספק נופים בהתאם.
מגיעים לנקודה שנקראת GLACIER VIEWPOINT. האגם הירקרק פה – ללא שם, כך אומרת לנו המתנדבת. ככה זה כנראה כשיש כל כך הרבה מהם.
זה היה גם המקום לפגוש מרמיטה.
המשכנו בשביל שבחלקו הקרוב יותר לחניה עובר באחו ללא נופים לקרחון, עברנו ליד SHALLOW LAKE
והנה הסתיים המסלול.
איזה סיפתח מקסים לטיול.
מדד הכוכבים למסלולים בסנרייז בהר רייניר
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 האמצעי 5 ("לא לפספס את האגם ללא שם") פיקאצ'ו 5
כן 5 חמישיות על ההתחלה
נותרה לנו נסיעה עד ל YAKIMA בה נלון. בדרך אנחנו עוברים בערפל רציני… אמרנו כבר שבא והולך?
העיר מקדמת את פנינו כולה בריח של ל"ג בעומר עקב שריפה סמוכה. מהשריפות הנפוצות בקיץ במערב ארה"ב.
עומסים במסעדות גרמו לנו לאכול בדיינר האמריקני הקלאסי DENNYS את הארוחה המיתולוגית הגרועה ביותר בטיול אבל היא לפחות סיפקה לנו עוד לא מעט רגעי צחוק כשנזכרנו בה והפכה לקאלט.
לינה במוטל נוח למדי – The hotel Y – אבל מדובר בהחלט בעצירה פונקציונלית לצורך שבירת הנסיעה, YAKIMA בעיני איננה עיר נעימה שיש סיבה אחרת להגיע אליה.
המשך ל –
ארה"ב 2021 יום 3 – אז איפה כדאי לעצור בדרך לגליישר?
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 