היום נעזוב את סיאטל וניסע עוד מערבה, כדי לבקר בפארק הלאומי אולימפיק, שנמצא בפנינסולה גדולה בקצה ארה"ב.. (פנינסולה הוא מונח לחצי אי, למי שלא מכיר).
בפנינסולה הזו נמצאת למעשה הנקודה המערבית ביותר של ארה"ב (אם נתעלם מאלסקה).
אז איך מגיעים?
אפשר סתם כך בדרך קצת יותר ארוכה בקילומטרז' אבל יבשתית , ואפשר להגיע בשילוב של מעבורת.
אנחנו שילבנו מעבורת שיוצאת מ Edmonds מצפון לסיאטל ומגיעה ל Kingston בפנינסולה, אבל זה בהחלט לא הכרחי דווקא כך ויש אלטרנטיבות נוספות.
מקינגסטון נסענו לעיירה הידועה Port Townsend , עיירה חמודה שמשמשת לרוב כיעד נוח למגיעים במעבורת מקנדה.
אלא שקנדה כבר סגורה לא מעט זמן… מתארת לעצמי שהרבה עסקים נסגרו.
אנחנו החלטנו על הפסקת צהריים דווקא במסעדה תאילנדית Banana Leaf Thai Bistro.
יגעים מהתפריט האמריקני שכבר נמאס עלינו לחלוטין, פה היה פשוט מעולה ונהנינו מכל ביס. ממליצים.
העיירה שוכנת על חוף האוקיינוס כמובן, אפשר לרדת לחוף, ואפשר להסתובב בין החנויות ברחוב הראשי.. נחמד. לא מאסט.
אנחנו ממשיכים מערבה, באופן ספונטני "על הדרך" עוברים ליד מיקומו של אחד מהשבטים ה NATIVE AMERICANS המתגוררים בפנינסולה, שבט שנקרא Jamestown S'Klallam Tribe
במקום יש גלריה לאומנות מקומית (יקרה מאוד, עוד לא נתקלנו בגלריה כזו שאיננה יקרה) , וגם כמה טוטמים והסברים, הכל נמצא ב rest area שלצד הכביש.
אחד הטוטמים במקום הוא למשל זה שנקרא – Sea spirit – או רוח הים
ומיהי אותה sea spirit? נקשיב לסיפור…(המופיע על שלט במקום)
בימים עברו סרטן ענק חסם את הכניסה למפרץ והפריע לדייגים הגרים שם. הדייגים החליטו לעזוב את המקום ולעבור לאיזור נוח יותר. כאשר עזבו, הם השאירו מאחוריהם סבתא עתיקה אך חכמה ואת בנה החלש.
לנער הצעיר לא היה כל עיסוק למעט משחקים בחוף האוקינוס. יום אחד הוא ראה בחוף נשר דואה לכיוונו. הנשר החזיק דבר מה במקורו והנער חיכה לראות מהו. הנשר הפיל מטה לעבר הנער מה שנראה כדג גדול, והנער המרוצה הביא את הדג לסבתו ששמחה מאוד. היא הרימה את הסכין כדי לחתוך את זנבו של הדג, אבל העצים, הסלעים והמים הביעו מחאה כה חריפה שהיא שינתה כיוון וניסתה לחתוך את ראשו של הדג. ושוב – מחאה עזה מצד העצים, הסלעים והמים. הסבתא אם כך עברה לשיטה אחרת וניסתה לקלף את עורו של הדג בזהירות. היא מאוד השתדלה להוריד את העור כולו בחתיכה אחת, כולל הראש, הזנב והסנפירים. הפעם – לא הייתה כל מחאה. כאשר היא סיימה את מלאכתה תלתה את עור הדג לייבוש. לאחר שהתייבש העור, הנער לקח אותו, לבש אותו ונכנס למים לשחק… בעזרת כוחה של רוח הים הוא שחה במהירות מסביב לכל העולם. כאשר שב למפרץ, הסלע אמר לו "אתה עכשיו מהיר ומלא כוח, לך והכנע את הסרטן שחוסם את הכניסה למפרץ". הנער ראה את הסרטן הענק, התחמק לאורכה של רצפת האוקיינוס כך שהסרטן לא היה מסוגל להבחין בו. כך יכול היה הנער לתקוף את הסרטן מאחור ולהכניע אותו. לאחר שלעס את הסרטן, ירק הנער את החתיכות למפרץ ואמר "יהי רצון שהחתיכות האלה יהפכו לסרטנים קטנים, ויהוו מוקד פרנסה לכל האנשים בעתיד".
ובכן זהו הסיפור, ומה המסר? אין לי מושג.. אולי אתם מבינים.
הטוטם בכל אופן הוכן על ידי פסל עבור אותו שבט Jamestown S'Klallam Tribe מארז עתיק שגדל ביערות הפנינסולה אוליפיק. אם תסתכלו היטב בטוטם תוכלו לראות את הנשר שבסיפור מגולף בראשו של הטוטם, הדמות בתחתית הטוטם היא דמותו של הנער הנכד, והפרצוף באמצע הטוטם הוא פרצופה של רוח הים האגדית.
עוד היה במקום פוסטר גדול המראה מיקומו של כל אחד מהשבטים הגרים בפנינסולה, מדובר ב 17 שבטים שונים, לכל אחד איזור אחר בשליטתו, ואם נתחבר למציאות העכשווית – אוטונומיה מוחלטת בתחום רגולציית הקורונה בשטחו…. מה שמצריך מומחיות יתר מהתייר המצוי… עוד נגיע לזה.
ומה עכשיו?
בתוכנית המקורית רציתי להמשיך למסלול בחלקו ההררי של פארק אולימפיק – ב Hurricane Ridge.
אלא שבבוקר מצאתי ידיעה בפייסבוק של הפארק – הוריקן רידג' נסגר. באיזור מסתובב חמוש מעורער נפשית.
כמובן שמשך הסגירה לא היה ידוע, כוחות גדולים של המשטרה היו מעורבים ביצירת קשר איתו וניטרול הסכנה.
מכיוון שכך ו"התפנה" לי קצת זמן, החלטתי להוסיף היום לתוכנית ביקור בלשון היבשה שנקראת DUNGENESS SPIT
מסלול קצר ושטוח מוביל אותנו לתצפית היפה על הלשון – כן מישהו ירק פה ללא ספק…מי יודע אולי זה חלק ממה שירק הנער ?
מפה אנחנו יורדים מטה אל הלשון עצמה, מסתובבים קצת, אפשר למצוא פה נקודות יפות כמו זאת
אבל כללית בהשוואה לחופים אחרים באיזור, זה איננו חוף מצטיין .
ובמבט לאחור אני חושבת שלמרות התצפית המיוחדת הארכת הנסיעה כדי לבקר פה איננה מצדיקה את עצמה ובוודאי שאין הצדקה להשקיע את הזמן ולרדת לחוף.
יש אתרים יותר מעניינים בהמשך הדרך….
מדד הכוכבים ל DUNGENESS SPIT
אני 3.5 בן הזוג 3 ("חוף דדו יפה יותר") הבכור 2 ("יפה רק מלמעלה") האמצעי 2.5 פיקאצ'ו 3 ("נחמד אבל לא שווה ביקור")
ביציאה מהמקום קיבלנו פיצוי קטן בדמות במבי נוספים שמתרוצצים פה באופן טבעי.. הפעם צילם את התמונה בן זוגי במצלמה
אנחנו נוסעים הלאה לאגם CRESCENT , מתחילים במסלול קצר וקל MARYMERE FALLS.
2 מייל , רוב המסלול שטוח למעט עליה במדרגות בסופו למפלים.
המסלול עובר ביער אבל לא סתם יער.. אומנם לא זה הוא "יער גשם" רשמי אבל יש בהחלט עצים מכוסי טחב ירוק ו"אווירה".
עוד מצאנו פה.. ארנב!
כן ממש ארנב כמו בפינת ליטוף, רק שפה הוא ישב לו בשקט באמצע היער וחיכה שנצלם אותו כנראה.
בסופו של דבר עלינו במעט המדרגות למפל, לא מפל מדהים אבל חביב
בדרך חזור התעקשו האמצעי ופיקאצ'ו לחצות את הנהר שלא בגשר כמו שאר בני התמותה
והגענו ברגע האחרון ליהנות מאגם קרסנט בתאורה מיוחדת..
מדד הכוכבים ל MARYMERE FALLS
אני 4 בן הזוג 4.5 הבכור 4.5 האמצעי 4 פיקאצ'ו 4
חושך כפי שאתם רואים , ואנחנו המשכנו ללינה בעיירה FORKS, במוטל Dew Drop Inn שתיארתי קודם בפירוט כתשובה לאחד הגולשים. היחידה המשפחתית בעלת מטבח בסיסי מאוד, מקום לא מפואר כלל אבל תכלס נתן תמורה סבירה במחיר מאוד אטרקטיבי. סיימתי את היום עם קצת אכזבה ביחס לציפיות.. אבל לא נורא יהיו עוד ימים יותר מוצלחים.
המשך ל –
ארה"ב 2021 יום 14 – אולימפיק – יערות גשם וחופי האוקיינוס האטלנטי
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 