היום דרך ארוכה לפנינו, הדרך עד ללאס וגאס אורכת כ 5 שעות לפי גוגל אם נוסעים אותה ישירות וללא עצירות.
אבל.. כמובן שזה לא מה שאני עומדת לעשות.
היו כל כך הרבה מקומות שרציתי לבקר בהם לאורך הדרך, כולל עמק המוות (שהחלטתי שבספטמבר יהיה מספיק סביר לעבור בו לתצפיות בלבד), שהיה לי מאוד קשה לבחור.
ולמרות הדרך הארוכה שלפנינו, לא ויתרתי על אתרי מעיינות חמים ממש קרוב לממות' לייקס.
האתר הראשון הוא Hot Creek Geological Site בו ניתן לטייל לבריכות רותחות ותכולות, אסור להיכנס אליהן או לנהר שלידן (וחבל, כניסה לנהר הייתה מותרת בעבר) אבל יפה לראות.
אנחנו מגיעים ו… שלט מודיע לנו שהאתר סגור.
כן, גם האתר הזה ליערות הלאומיים של קליפורניה Inyo National Forest ואנחנו מסתפקים בתצפית מלמעלה בלבד
אז מה עכשיו?
מכיוון שהייתה לי רשימה ארוכה של אפשרויות המשכנו למקום מעיינות חמים שבו גם מותר להיכנס למים,
Wild Willy’s Hot Springs (גוגל מכיר).
האתר מוסדר אבל למזלנו שייך לרשות אמריקאית אחרת – ה BLM (Bureau of Land Management) ולכן היה פתוח.
אנחנו מתחילים ללכת על גבי דק עץ ומגיעים תוך דקות ספורות לבריכה חמה
נכנסים ו.. לי היה חם מדי להישאר במים, אבל אחרים מהמשפחה נשארו בלי שום בעיה.
באנו ביום שני בבוקר, ואולי בזכות זה הבריכה חיכתה רק לנו בפרטיות מושלמת.
ובכל זאת , היה קצת חם מדי בשביל ליהנות כמו שצריך מבריכה חמה, הטיימינג לא היה הכי מתאים למקום, אפשר לנחש שבערב קריר או בחודש קריר יותר החוויה הייתה נרשמת כאחד מהשיאים בטיול…
עוד קצת תמונות מהמקום מבריכות נוספות, ובכלל מהמיקום הפנטסטי המתמזג עם הטבע….
מדד הכוכבים ל Wild Willy’s Hot Springs
אני 4-5 (תלוי מתי באים) בן הזוג 4 הבכור 4 האמצעי 5 ("מומלץ לבוא כשקר, הבריכה שווה הרבה מעבר לעין ג'ונס, יפה ופרטית") פיקאצ'ו 4.5
יש באיזור עוד מעיינות חמים, פחות מוסדרים ברובם, רשימה מלאה ניתן למצוא פה, ויש כמובן גם הרבה אגמים קרירים…ראו למשל פה.
אבל אנחנו צריכים להתחיל להתקדם דרומה.
העצירה הבאה בעיירה Bishop, כמו רבים ממשתתפי הפורום באנו לאכול במאפיה Erick Schat's Bakery.
אכלנו מהסנדביצ'ים של המאפיה (טעימים אלא מה), יש גם אינסוף עוגות מושחתות או קינוחים שרק האמריקאיים מסוגלים לחשוב עליהם…
תפוח זה בריאות, לא?
בישופ היא גם מקום מומלץ למלא דלק לפני הדרך הארוכה.
למתעניינים ובעלי הזמן הפנוי יש בבישופ מוזיאון רכבות היסטורי Laws Railroad Museum & Historical Site .
מפה אפשר להמשיך ללאס וגאס בכמה דרכים, אנחנו בחרנו להאריך ולעבור דרך עמק המוות, אפשרות אחרת היא לעבור דרך העיירה Beatty.
אנחנו ממשיכים דרומה, ולמרות הדרך הארוכה שעוד לפנינו, לאחר עוד שעת נסיעה אני לא מוותרת על עצירה באתר ההיסטורי Manzanar
מדובר במחנה ריכוז ליפנים – אמריקאיים, אליו הועברו תושבי/אזרחי ארה"ב ממוצא יפני לאחר ההתקפה של יפן על פרל-הארבור בשנת 1942.
משהו בסיפור האנושי משך אותי לראות את המקום.
במקום יש מרכז מבקרים מסודר של ה NPS, לצערי הסרט לא הוקרן בו בשל הקורונה אבל ניתן לצפות בו ביוטיוב
עוד לפני ההתקפה על פרל הארבור הייתה גזענות כלפי "היפנים" במקומות רבים בארה"ב.
עם ההתקפה, הוכרז החוף המערבי כאיזור צבאי, והנשיא רוזוולט החליט כי כל התושבים ממוצא יפני – ולא משנה גילם (רובם היו ילדים מתחת לגיל 18), ולא משנה אם נולדו בארה"ב – הועברו למחנות ריכוז בכמה מיקומים, שאחד מהם היה Manzanar.
בתהליך ההעברה קיבלו כולם תג מזהה.. מצמרר לראות
הם נדרשו להביא למחנה כלי מיטה וכלי אוכל עבור כל אחד מבני המשפחה, וכל מה שניתן היה להביא היו צריכים להיות מסוגלים לסחוב בכוחות עצמם. כך שלמעשה נאלצו למכור כמעט את כל רכושם בפרוטות, כי להביא אותו לא ניתן היה.
עם הזמן נוצרו במקום חיי קהילה, אבל ללא פרטיות.
לדוגמא הוקם מרכז להשאלת משחקים
הילדים למדו בבית ספר אמריקאי במקום, נדרשו להצדיע לדגל כל בוקר רק שלא היה להם דגל.. בסופו של דבר ציירו אחד בעצמם.
בסרט מספר אחד העדים שהם שיחקו כבית ספר בנבחרת ספורט מול נבחרות אחרות, אולם מכיוון שאסור היה להם לצאת מהמחנה כל המשחקים היו תמיד אצלם כקבוצת הבית…
בסופו של דבר נסגרו המחנות והתושבים שוחררו לדרכם עם כרטיס רכבת ו 25 דולר, סעו להתחיל את החיים מחדש.
ומה הייתה המסקנה לאחר מעשה?
חלק מהאמריקאים התביישו במה שקרה כבר ב 1944.
התובע הראשי של ארה"ב Francis R. Biddle מצוטט כבר אז שאמר –
We should never have moved the Japanese from their homes and their world.
It was un-American, unconstitutional, and un-Christian.
התנצלות רשמית מוקרנת בסרט מפי הנשיא רייגן, לאחר שנים רבות, והוא אומר בו – זו הייתה פשוט טעות. בשלב זה הוענקו פיצויים למי שגורש למחנות האלה.
במרכז המבקרים יש גם לוח זיכרון מרשים
ואפשר לנסוע ברכב האישי ולראות עוד משרידי המחנה (במסלול מוגדר, מסביב למרכז המבקרים)
הנה האנדרטה ליד בית הקברות
בעיני – היה מעניין מאוד ואני ממליצה לעצור, להראות לילדים, לדבר קצת על המשמעויות…
נכון שלא חסרות לנו בעיות נוכחיות משלנו, וגם לא היסטוריה קשה בהרבה מהסיפור האמריקאי בכל מה שקשור למחנות ריכוז, אבל עדיין לפעמים סיפור אחר ,חדש ו"לא שלנו" , יכול לתת פרספקטיבה שונה על הדברים ועל ההשלכות שלהם היום.
ואנקדוטה אחרונה לגבי מרכז המבקרים – צרם לי שבאמריקה כמו באמריקה, אין מקום ללא חנות מזכרות…
ובחנות מוכרים גם מזכרות כמו טי-שירט "Manzanar" וכדומה , ואם תרשו לי קצת הומור שחור זה כמעט כמו לצאת מאושוויץ עם חולצת "העבודה משחררת". לא יכולה להבין את התופעה הזאת.
עד כאן על הסיפור ההיסטורי העצוב הזה, אנחנו ממשיכים עוד דרומה.
לא רחוק מפה ישנה קשת יפה Mobius Arch, אבל בשבילנו חם מדי מכדי לצאת למסלול, אפילו קצר. לידו בעיירה Lone Pine נמצא גם מוזיאון מערבונים Museum of Western Film History אבל אני מוותרת עליו.
אנחנו ממשיכים ונכנסים לפארק הלאומי עמק המוות.. Death Valley NP.
הנוף מדברי, פה ושם עצי יהושע
אין פה אף אחד והכבישים שמשתרעים עד אינסוף בערך ריקים (תסתכלו טוב טוב בתמונה עד להיכן מגיע הכביש)
נקודת תצפית ראשונה שרשמתי לעצמי FATHER CROWLEY OVERLOOK – מאכזבת מאוד.
אנחנו ממשיכים הלאה לדיונות החול של עמק המוות Mesquite Flat Sand Dunes, הגיע הזמן לצאת לרגע מהאוטו.
כמה חם פה? רק 43 מעלות…(והשעה הייתה שעת ערב לפני שקיעה)
הדיונות יפות אבל אני לא מצליחה לתפוס את התחושה בתמונות, ובכל מקרה אתם מבינים שב 43 מעלות מהר מאוד רצינו לחזור לרכב…
עוד לא הגענו לחלק היפה ביותר של עמק המוות, אבל יש עדיין זמן נסיעה של כ 45 דקות , והשקיעה מתקרבת בצעדי ענק…
הגיע הזמן להחליט מה בפנים ומה בחוץ , ואני מחליטה לדלג על אפשרויות אחרות ידועות שהיו בתוכנית ולהגיע ברגע האחרון ממש לתצפית הידועה Zabriskie Point
ומה אגיד.. היה שווה!
ממש נעתקה נשמתי כשראיתי את הנוף!
ואחרי שצילמנו מכל הכיוונים, והתפעלנו עד אינסוף, השמש אומנם שקעה אבל יש עוד מעט אור..
החלטנו לחזור אחורה ולטעום גם מהדרך הנופית Artist Drive שבה סלעים בצבעים שונים, ונקודה אחת מפורסמת במיוחד במגוון הצבעים שבה – Artist Palette
היה יפה, בהחלט, אבל דווקא בכל הנוגע לסלעים צבעוניים אין לנו במה להתבייש בפארק צבעי רמון שלנו שלדעתנו איננו נופל מ Artist Palette .
באיזור Artist Drive עוד שלל מקומות שווים לביקור, ביניהם Badwater Basin שקיוויתי שנספיק להגיע אליו ו Devils Golf Course , יש גם מסלולים אבל בוודאי הם אינם מתאימים אפילו לספטמבר , אבל כך או כך הגענו לחושך ומה שנשאר יצטרך לחכות לפעם הבאה…
מדד הכוכבים לעמק המוות
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 4 ("כי מאוד חם") האמצעי 4.5 פיקאצ'ו 4.5
הנסיעה מפה ללאס וגאס אורכת עוד שעתיים וחצי.
אנחנו חוגגים את הכניסה לנוודה בעוד מילוי דלק, הפעם במחירים נמוכים בהרבה מאשר בקליפורניה..
וממשיכים ישירות לשלט המפורסם של לאס וגאס Welcome to Fabulous Las Vegas – מה לא עושים בשביל פיקאצ'ו?
כבר מאוחר מאוד, מסתפקים בארוחה מהירה במקדונלדס (אל דאגה לא אני), ואנחנו מגיעים למלון שלנו
Club Wyndham Grand Desert . מדובר בריזורט גדול מאוד, הרבה בניינים, הרבה בריכות (חלקן פתוחות 24/7(… אנחנו בדירה מצויינת במחיר מצויין כנהוג בלאס וגאס, ורק כשנצא ממנה נגלה שגם מכונת כביסה ומייבש התחבאו להם בארון…
היה יום ארוך אבל מוצלח, מחר קמים מאוחר – וגאס!
לינקים לממות' לייקס ולדרך עד עמק המוות
ריכוז המעיינות החמים באיזור ממות' לייקס
לינקים לעמק המוות
טיול לעמק המוות מלאס וגאס – EARTHTREKKERS
לו"ז ליומיים בעמק המוות – EARTHTREKKERS
עוד קצת על עמק המוות – EARTHTREKKERS
הכי טוב בעמק המוות – EARTHTREKKERS
לינקים לנסיעה דרך BEATTY
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 