לדרך יצאנו בצהרי יום הזיכרון, לאחר סיום הטקסים.
חיפשנו מקום מתאים לבקר בו ביום שכזה וניצלנו את ההזדמנות להתרשם מהגן הלאומי החדש "חאן שער הגיא". (נדרשת הזמנת תור מראש).
המקום נפתח לא מזמן, ומתמקד בסיפור השיירות בדרך לירושלים בתקופת מלחמת העצמאות.
הביקור נערך בקבוצות בבניין שנקרא "בניין המורשת" ועליו מופיעות המילים הידועות משירו של חיים גורי
בתוך הבניין מוקרנים סרטי ראיונות מרתקים עם נהגי השיירות, מפקדים, חובשת ועוד. מרתקים לבני כל הגילאים.
ישנם גם משחקי סימולציה מודרניים כדי להמחיש את הדילמות איתם התמודדו מפקדי השיירות
בעיני – מוצלח מאוד.
מדד הכוכבים לחאן שער הגיא
אני 4.5 בן הזוג 4 הבכור 4 פיקאצ'ו 4
נותר לנו עוד זמן, והחלטנו לנצלו לביקור בדרך לירושלים בשתי תצפיות סמוכות זו לזו בהרי ירושלים, שם גם חברנו לחייל ולחברתו. מיכל בבלוג שלה "צאו לדרך" ממליצה עליהן ועל נוספות.
התחלנו בהתרשמות מיד קנדי, אתר הנצחה לנשיא קנדי.
כמו שניתן לראות המבנה עצמו מרשים ומיוחד, בפנים משחקי אור וצל מוסיפים גם הם ענין
מסביב יש גם שולחנות פיקניק למעוניינים.
במרחק דקה נסיעה אפשר להגיע למצפור ארתור רובינשטיין או בשם הידוע "תצפית הפסנתר".
כנראה שהיו לי ציפיות גבוהות מדי מהתצפית הזו, בעיני לא יותר מנחמדה.
המשכנו לירושלים להתמקם בדירת האירבנב ששכרנו בשכונת בקעה.
כך צילמתי ברחוב שלנו. איזו אווירה ירושלמית….
בערב הלכנו ברגל לארוחת ערב במסעדת "הסדנא" (נהנינו), המשכנו למתחם התחנה הראשונה הסמוך לליקוק גלידה בוניליה (יש פה גם הרבה מסעדות , פתוח גם בשבת), ובאופן ספונטני המשכנו עוד לטייל עד לטחנת הרוח בימין משה.
עייפים ומרוצים חזרנו לדירה.
המשך ל –
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 