קמנו ליום אפור ומעונן.. לעלות להרים אין כל כך טעם.
לכן אני מחליטה על יום עירוני בסינאיה Sinaia שבמרכזו ארמון פלש Castelul Peleș.
הנסיעה לסינאיה אמורה לארוך כשעה, אבל הוויז מבשר רעות וצופה לנו שעה וחצי..
הדרך חולפת דרך עיירות המוכרות לי מהתיכנון, קודם פרדיאל Predeal ואחר כך בוסטני Bușteni.
פה נמצא האשם בעיכוב.. פקק בבוסטני לאורך העיירה.
לצידי הפקק – מוכרים פירות יער, כמובן ששוב אנחנו קונים…
פה ושם חנויות מזכרות "רומניה", אבל אנחנו ממשיכים עד לסינאיה.
בכניסה הראשית של הארמון השומר אומר "אין חניה" ולכן אנחנו ממשיכים הלאה.
מוצאים חניה די רחוקה, ופתאום אני מוצאת לידה את הרכבת התיירותית שעדי סיפרה עליה. איזה מזל!
הרכבת יוצאת ממש ליד פארק נחמד – Parcul Dimitrie Ghica. היא עולה 10 ליי לאדם ופועלת בכל ימות השבוע מ 10 עד 21. לרכבת שלוש תחנות – הראשונה במנזר סינאיה, השניה בארמון פלש, והשלישית ליד הרכבל (הגונדולה). ניתן לרדת ולעלות שוב אולם רק בסדר התחנות… אם הגעתם שוב לנקודת המוצא לא תוכלו להמשיך ללא תשלום חוזר. כל סיבוב מלא של הרכבת אמור לארוך כ 25 דקות, לכן זה סדר הגודל המקסימלי של זמן ההמתנה בתחנה.
אנחנו עולים על הרכבת וממשיכים עד ארמון פלש.
הארמון נחשב לאחד מהארמונות היפים ברומניה, והוא שמור היטב מאז הזמין את בנייתו המלך קארל הראשון במאה ה -19.
ואם לא די בפאר הארמון עצמו וגניו , הוא נמצא בלב יערות ירוקים.. המלך קארל כנראה ידע מה שהוא עושה!
הרכבת לא מורידה ממש בארמון, הליכה קלה של כרבע שעה ואנחנו מגיעים..
וואו!
עכשיו הגיע הזמן לקנות כרטיסים.
אני נכנסת לחצר פנימית, ומתבוננת בקירות המצויירים.
למזלי עכשיו ספטמבר והתור אורך 25 דקות בלבד, אבל בקיץ היו דיווחים גם על שעתיים וחצי.
יש סיורים באנגלית? כן, בטח.
יש אפילו שלט שמכריז על כניסה מיוחדת לסיורים בשפות זרות.
אני עוקבת בתשומת לב אחר הקבוצה שרואים בתמונה.. הם מדברים אנגלית. הלוואי שנספיק להיכנס איתם לסיור באנגלית.
שתי דקות לפני שאני מגיעה לראש התור הם נכנסים פנימה.
מבאס! הפסדנו את הסיור?
אבל הרי אנחנו ישראלים.. איפה התושיה?
אנחנו קוראים לכל הצאצאים מקצוות הגנים ומצלצלים בדלת הכניסה.
להפתעתי הרבה – פותחים לנו.
באנו לסיור באנגלית.. אפשר עוד להצטרף?
אין בעיה, לוקחים לנו את הכרטיסים ומצווים עלינו לעטוף את הנעליים בשקיות נילון, שלא לפגוע בשטיחים.
מצויין, איך הצלחנו לשבור את השיטה.
תוך שתי דקות מסתבר שלא בדיוק.
הקבוצה שאליה שאפתי להצטרף היא אומנם באנגלית אבל הם צועקים עלי שזה סיור פרטי שלהם ושאתקדם פנימה.
טוב.. לא באתי לריב.. אנחנו עוקפים אותם.
ממשיכים עד לקבוצה הבאה.
אופס.. הם מדברים ספרדית?
בקיצור.. הבלאגן חוגג!!
לא ברור לי מה קורה פה בקיץ…
אז המשכנו בעצמנו בין החדרים.
הנה שולחן האוכל של הארמון.
בסופו של דבר אפילו פגשנו את הקבוצה באנגלית.. תארו לכם.
הקבוצה היתה עצומה בגודלה, לשמוע את המדריכה היה ענין לא פשוט, אז אולי לא נורא שהפסדנו.
חלק מהחדרים בארמון עוצבו בהשפעות תרבותיות שונות.
הנה חדר "אלהמברה"
והחדר הטורקי
ולסיום אפילו ראינו את התיאטרון הקטן שיש בארמון.
מפה והלאה המשך הסיור למי שרכש תוספת לקומה הבאה, אנחנו הסתפקנו בסיור הבסיסי.
אין ספק שהארמון מרשים ואיננו נופל מארמונות אחרים רבים באירופה, אבל לעומת זאת רמת האירגון עוד לוקה מאוד בחסר ביחס למקובל, ואם בספטמבר היו לנו חוויות כאלה, בקיץ זה עלול להגיע למצב גרוע בהרבה, וחבל.
מדד הכוכבים לארמון פלש
אני 4 בן הזוג 3.5 ("בגלל העומס") בכור 4 ("בגלל חוסר האירגון") אמצעי 5 פיקאצ'ו 4
הפסקת צהריים במתחם (מסעדת תיירים כצפוי) וחזרנו לחכות לרכבת הקטנה.
לאחר החזרה לרכב, עלינו בו בכביש לביקור במנזר סינאיה.
המנזר נבנה במאה ה 17, לאחר ש Mihail Cantacuzino שבנה אותו שב מביקור בארץ הקודש, והעניק לו את שמו שם מנזר סנטה קתרינה בסיני.
אנחנו נכנסים לחצר המנזר, בנין יפה אבל לא נראה שיש כזה בנין בסיני!
נכון, זוהי כנסיה שנבנתה במאה ה -19 עם הגעתם של נזירים נוספים שהצריכו כנסיה גדולה יותר.
הכנסיה המדוברת היא מה שנקרא פה "הכנסיה הישנה" והיא נמצאת במקום פנימי יותר במנזר.
זו הכנסיה שנבנתה במאה ה 17 והיא נראית מאוד שונה מכנסיות אחרות ברומניה.
כולה מלאה בציורי קירות בסגנון מיוחד, בחלקם מייצגים את גן העדן ואת הגיהנום.
פתח הכנסיה מפוסל באבן, וניתן לראות בצידי המשקוף פיסול של משה (מחזיק לוחות הברית) ושל אהרון (לבוש בבגדי הכהן הגדול).
מדד הכוכבים למנזר סינאיה
אני 3 בן הזוג 4.5 ("כנסיה מיוחדת, שונה מהסטנדרט") בכור 4 אמצעי 2 פיקאצ'ו 4 ("יפה, הורדתי 1 בגלל החיישן בפנים שכל פעם כיבה את האור")
אנחנו נוסעים חזרה לבראשוב, הפעם ללא פקקים.
חייבים לקנות צ'ימידן או משהו בסגנון.. יותר מדי קניות עשינו בשביל מי שנוסע רק עם טרולי!
המשימה מבוצעת ועכשיו אפשר להמשיך לבראשוב העתיקה.
הכיכר המרכזית נקראת כיכר המועצה Piata Sfatului.
היא יפה ונעימה, ויש בה מסעדות לרוב וגם בתים מצויירים.
וגם קיורטוש!
הצצנו גם מבחוץ בכנסיה השחורה המפורסמת – היא נבנתה במאה ה -15 אבל במאה ה- 17 נשרפה במהלך קרבות וכך השחירה.
לסיום מצאנו מסעדה לארוחת ערב באחד הרחובות המסתעפים מהכיכר.
מדד הכוכבים לבראשוב העתיקה
אני 3 בן הזוג 3.5 בכור 3.5 אמצעי 3 ("משמימה למדי") פיקאצ'ו 5 לכיכר ("כיף לרוץ"), 0 לכנסיה השחורה
המשך ל –
רומניה 2018 יום 4 : כביש הטרנספאגראשן
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 