סקוטלנד 2019 יום 5  – העמק הנעלם ו Glen Etive

סוף סוף בוקר בדירה.. זמן לארוחת בוקר בריאה של סקונס עם Clotted cream, נכון? 

מזג האויר ממשיך להאיר לנו פנים, לא סתם הסטטיסטיקה מראה על פערי משקעים משמעותיים בין יולי-אוגוסט הגשומים לבין אוקטובר. 

גם כשיש גשם הוא לרוב קצר וזניח.

אני מנצלת את ההזדמנות ומחליטה להתחיל במסלול שנקרא העמק הנעלם – Lost Valley.

העמק הנעלם הוא איזור שטוח בין ההרים העצומים , בו החביאו בני שבט מקדונלד  – הסקוטיים המקומיים בגלנקו – את הבקר ששדדו.

המסלול נחשב מעט אתגרי וכולל טיפוס – לא מרתיע אותנו.

הוא יוצא מנקודת תצפית שנקראת "שלוש האחיות" – האחיות הן פסגות של שלושה הרים סמוכים.

הנה שתיים מבין האחיות האלה.. קשה לתפוס את שלושתן בתמונה אחת.

אנחנו חונים ויוצאים לדרך.

אני קוראת היטב הסברים של ציקי פה בלמטייל, לבחור את הגשר השמאלי ולא את הימני.

מוצאת שני גשרים, בוחרים את השמאלי, רואה שעוד אנשים במסלול שלי – מצויין.

הדרך מתפתלת לה בין ההרים…

עולים עולים ועוד עולים

בינתיים אני מחפשת פטריות (כהרגלי), תראו מה מצאתי צומח ממש מתחת לסלע 

ממשיכים בעליה, ומגיעים למפלים שבין ההרים

כל רגע נראה לי שהנה אנחנו מקיפים את האחות ומגיעים לעמק הנעלם, אבל לא…ממשיכים לעלות.

מתחילה קצת לדאוג וגם לתמוה איך לא כתבו בתיאורים שהמסלול כל כך קשה… 

מטיילת מגיעה מולנו, אני שואלת אותה עוד כמה זמן יש, היא אומרת לי שאנחנו רק בחצי הדרך לעמק.

חצי הדרך?

אני מחליטה שהיא מתכוונת שיש עוד מה ללכת, אבל לא יכול להיות שעשינו רק חצי.

ממשיכים…

פיקאצ'ו משעשע את עצמו בהשלכת אבנים לנהר.

בינתיים מגיע עוד מטייל בכיוון ההפוך ומסביר לנו שכדי להגיע לעמק הנעלם במסלול בו אנחנו נמצאים צריך – 

לעלות לראש האחות (כבר היינו קרובים אליו),

לרדת,

לעלות על אחות אחרת,

לרדת,

ואז נגיע. 

לא.. אנחנו לא במסלול הנכון מסתבר. 

כנראה שהבקר של מקדונלד לא היה יכול לעשות מסלול כזה קשה!

אנחנו עוד שואלים אותו אם נספיק להגיע למסלול הנכון ..

הוא חושב שכן.

תסתכלו שוב בתמונה הראשונה כשרק יצאנו לדרך – הגענו כמעט לפיסגה!

עושים אחורה פנה ומתחילים לרדת.

וככל שהירידה מתמשכת אני מתקשה להאמין איך עלינו כל כך הרבה!

לאט לאט השאיפה למצוא את העמק הנעלם מתחלפת בשאיפה להגיע לאוטו.… 

היתה ירידה קשה.

ואיך בכל זאת טעינו? 

מסתבר כנראה שיש הרבה יותר גשרים שם מאשר "ימני" ו"שמאלי"…

וגם יותר מסלולים מאשר רק המסלול לעמק הנעלם…

המסלולים לא מסומנים לאורך הדרך בצבעים כמו שנהוג אצלנו, חשבתי שאם עוד אנשים עולים בשביל איתנו ובחרתי בגשר ה "נכון" סימן שאנחנו בדרך הנכונה…

אבל לא.

הטיפ שלי – כשחונים בחניה יש שני איזורים לגשת אליהם – איזור ימני (בו בחרנו) שמתפצל גם הוא אח"כ, ואיזור שמאלי – זהו האיזור הנכון וגם בו יש כנראה שני גשרים.

בבית הסתכלתי איזה מסלול זה יכול להיות..

נראה לי שזה היה מסלול שנקרא Bidean nam Bian  – טיפוס להר אחד משלוש האחיות, עם תוספת גובה של "רק" 1316 מטר, מוערך ב 7-9 שעות…

אין לי מושג באיזה שלב התגלתה הטעות אבל נראה לי שעשינו חלק לא קטן ממנו .

ולמרות הטעות – טיילנו לנו בין ההרים הנישאים והמפלים בשקט ובשלווה… לא ממש נורא נכון? 

ובכן הגענו לאוטו, גמורים (לפחות אני), זמן מושלם לארוחה בפונדק הקרוב – CLACHAIG INN.

הפונדק ידוע מזמן בגלנקו, אבל לאחרונה התפרסם גם כמקום הצילום בו הוקמה הבקתה של איגריד בסרט הארי פוטר והאסיר מאזקבן. (הבקתה כבר פורקה).

המקום ציורי… מקסים.

הנה החצר שלו, מול אותם הרים עצומים…

אולי בגלל הרעב, אולי בגלל בשר האנגוס הסקוטי, או הרטבים..

אבל אכלנו שם את ההמבורגר הטעים ביותר בכל הטיול. 

לקינוח לקחנו קרמבל תפוחים ופירות יער.

ניגשתי להזמין בדלפק, ולא זכרתי בדיוק איזה מפירות היער זווגו לתפוחים..

ביקשתי את ה –  apples and cranberry crumble

הבחורה הביטה בי בעצב והסבירה לי שיש לה רק apples and raspberry crumble 

אמרתי לה שזה לא ממש משנה לי אבל לה היה חשוב, שלא אתאכזב אם ציפיתי ל cranberry!  

הגיע קרמבל בקערה גדולה, ממש קערה בגודל קערת קורנפלקס מלאה כולה בפירות ובציפוי,

ובתוספת שאפשר לבחור – שמנת, רוטב קסטרד חם או קצפת.

מה אני אגיד… היה תענוג.… 

ואחרי שהתאוששנו, התפנינו לבדוק את דלפק הקבלה לשינה בפונדק.

למה?

כי בנוסף לכל מה שסיפרתי, יש פה שלט מאוד ידוע –

בגירסה ששמענו עליה רשום "אין כניסה לקמפבלים" – כזיכרון לטבח של בני שבט קמפבל בשבט מקדונלד יושבי גלנקו, בשנת 1692.  

הטבח בוצע כדי להביע נאמנות למלך החדש, וויליאם השלישי.

שאלנו בתמימות את הפקידה בקבלה-  מה פשר השלט.

היא מאוד שמחה לספר את הסיפור, מאוד. 

היא סיפרה על הטבח (למעשה רוב הכפר לא נרצח אלא ברח ומת מהכפור),

ושהפונדק היה בבעלותו של אדון מקדונלד והוא זה שהחליט לנקום לעתיד לבוא בקמפבלים ולא להכניסם למקום.

אבל זה היה לפני 400 שנה הקשינו עליה… 

We have a long memory   – היתה התשובה!!

אבל את הדובדבן האמיתי היא שמרה לסוף…

מסתבר שבסופו של דבר אותו אדון מקדונלד מצא את עצמו עם לא פחות ולא יותר חתן קמפבלי….

כך היא סיפרה וצחקה צחוק גדול, נהנית לספר את הסיפור שוב ושוב.

ומה באשר ל Hawkers שמוזכרים בשלט? 

הם היו אנשי מכירות, מר מקדונלד לא אהב אותם!

הודינו לה מאוד ונפרדנו לשלום…

ומה עכשיו?

מתקרב זמן השקיעה, זמן אידיאלי לנסיעה הנופית GLEN ETIVE, שנמצאת די בסמוך. אנחנו מתחילים לנסוע בכביש (חד נתיבי כמסופר בכל סיפורי הפורום), הנוף מדהים – ההרים מסביב, וגם פה יש מפלים…

אבל אנחנו מקווים לפגוש גם איילים..

מקווים ומוצאים, זו שעה מושלמת!  

פשוט מדהים….

הנה כמה מהתמונות, מרגישים כמו נשיונל ג'יאוגרפיק…

כך נשארנו במקום עד רדת החשיכה.. הייתה חוויה מדהימה!

כן.. גם פה חמש חמישיות.. 

מפה נסענו ישירות לדירה, עייפים אך מרוצים. 

כתיבת תגובה