ובכן מתחילים בסופיה, (למתענייני סקוטלנד בלבד – קפצו קדימה).
הגענו לסופיה בטיסת וויז בשעות הצהריים.
ציפיות גבוהות – לא היו לנו…
כמעט כל מי ששמע שנעבור בסופיה סיפר שלא ממש אהב את העיר.
אבל.. לא נמצא מה לעשות 24 שעות?
בטח שנמצא!
לא השקעתי יותר מדי בתיכנון (וגם לא היה לנו זמן לטיולי יום מחוץ לסופיה), אבל נעזרתי גם במדריך של האתר IN YOUR POCKET , שם נמצאת בין השאר גם מפת המטרו. ממליצה (באנגלית).
(לינקים נוספים – בסוף החלק של סופיה).
הגענו לשדה באותה שעה עם כמה טיסות נוספות, מה שגרם לעומס עצום ובלאגן בביקורת הדרכונים.
אבל שרדנו.
ידעתי שיש מטרו שמגיע עד שדה התעופה.
מסתכלת ימינה ושמאלה על השלטים…
שום שלט. רק שלטים למוניות.
יוצאים החוצה, אין מונית גדולה באופק.
הנהגים ממש לא נחמדים ומתעלמים משאלות.
לעומת זאת חאפר נצמד אלינו, מנסה לשכנע שניסע איתו.
אבל טרם התייאשתי, אני ממשיכה לחפש את המטרו..
רואה תור אנשים שמחכים לאוטובוס, בעזרת האנשים בתור שמדברים אנגלית מבינה שזהו שאטל מטרמינל 1 (של וויז) לטרמינל 2 בו נמצאת תחנת המטרו.
מעולה.
השאטל חינמי ומגיע לעיתים מזומנות (שימו לב – הוא לא פועל בשעות הלילה המאוחרות/בוקר מוקדמות, למיטב זכרוני בין 11 בלילה ל 5 בבוקר לא פעיל כלל).
אנחנו מגיעים לתחנת המטרו, קונים כרטיסים (1.60 לבה לאדם, לבה היא כ 2 ₪ כרגע), ויוצאים לדרך לנסיעה למרכז העיר, לתחנת Serdika (תחנה בה עוברים שני קווי המטרו).
שימו לב שיש להשתמש בכרטיסים תוך חצי שעה מזמן קנייתם (כרטיס פשוט, אולי יש אופציות יותר משוכללות. אפשר במכונה ואפשר בקופה).
יוצאים מהמטרו , כמה דקות הליכה ונגיע לדירה שלנו.
הדירה מאוד מומלצת, חדשה לחלוטין, שירות יוצא מן הכלל של המשכירה, מיקום פנטסטי – אבל היא בקומה רביעית ללא מעלית.
אנחנו לא התקשינו לעלות עם טרולי ותיק גב לכל אחד אבל זה בהחלט אישי. (דרך אגב הם מקדמים בבנין בניית מעלית.. אז היא תהפוך להיות מושלמת).
בדרך לדירה, עוברים ליד אחד מציורי הרחוב המפורסמים של סופיה, של האמן Bozko.

הציור גדול, קצת מתחיל להתקלף.. מה כוונת המשורר? קטונתי..
הוא נמצא בחניון פתוח, על קיר נוסף אני מוצאת הפתעה – ציורים נוספים שלא קראתי עליהם מראש באינטרנט…


למתעניינים – יש בסופיה הרבה מאוד ציורי קיר, רובם לא היו ממש במרכז ולכן לא הגעתי אליהם אבל הם נגישים ומי שמעוניין לסייר בעצמו ביניהם יכול למצוא מידע רב ומפה מפורטת פה, וגם מפה פה.
אפשר גם להצטרף ל FREE TOUR בנושא גרפיטי (לא היה זמין בשעות בהן היינו בעיר..)
אנחנו מגיעים לדירה, קצת מתמקמים, ויוצאים לכבוש את העיר..
בדרך עוברים ליד פסלה של הקדושה סופיה. מה יותר מתאים מזה לסיפתח של הביקור.
הפסל מתנשא לגובה רב בצומת ליד תחנת Serdika . גובהו 8 מטר והוא עומד על עמוד בגובה 16 מטר.

מעניין להבין שהוא הוקם לא כ"כ מזמן.. בשנת 2001, ולפני זה עמד בצומת פסלו של לנין.
אם מסתכלים קצת יותר בפירוט בפסל, נראה שהקדושה סופיה לא ממש מתלבשת כיאה לקדושה…

ואכן הפסל ספג ביקורת בתור פסל אירוטי מדי מכדי לייצג את סופיה הקדושה, אבל עיניכם הרואות שהוא עדיין עומד על תילו ובמרכז העיר.
סופיה צוידה בשלושה פריטים סמליים – כתר כסמל לעוצמה, זר כסמל לתהילה, וינשוף כסמל לחוכמה.
פסל סופיה נמצא סמוך לאתר מאוד אהוב על הישראלים, מסעדת HAPPY (מדובר בסניף שקרוב למדרחוב ויטושה).
HAPPY היא רשת מסעדות בולגרית, המחירים – זולים מאוד כמו בכל בולגריה, והתפריט (שכולל גם אופציות יווניות וגם המבורגר/סושי ועוד) – מתאים מאוד לחיך הישראלי.
כמובן שאנחנו מזהים במסעדה חלק מהנוסעים במטוס שלנו (אתר ישראלי או לא?).
גם אנחנו אוכלים בכיף ונהנים, אבל צריך לזכור שעדיין מדובר ברשת, לא במטבח מיוחד או אותנטי.
חלקנו מאוד רצו לחזור לאכול שם, חלקנו העדיפו לחפש הרפתקאות חדשות.
לאחר הארוחה אנחנו בדרכנו לאתר הידוע ביותר בסופיה – קתדרלת אלכסנדר נבסקי – אבל בדרך נטייל ברגל במרכז סופיה ונחלוף על פני אתרים נוספים.
מול המסעדה נמצאת כנסיית ג'ורג' הקדוש St. George Rotunda , שידועה כמבנה העתיק ביותר בסופיה.

הכנסיה נבנתה בשנות ה -300 (קשה להאמין!) , עגולה ובנויה מלבנים.
במבנה העגול שלה עם הכיפה היא הזכירה לי כנסיה עתיקה שראיתי באתונה –Church of Panaghia Kapnikarea
היא אומנם עתיקה אבל עברה תלאות עם הכיבוש העותומני והפכה למסגד בשנים מסויימות.
בפנים נמצאים ציורי קיר שלאחר שנצבעו ונהרסו על ידי העותומנים שוחזרו לא כל כך מזמן… ב 1990… והם אכן נראים חדשים לגמרי.

אנחנו ממשיכים בטיול רגלי, עוברים ליד בית הנשיאות בו ניצבים שני שומרים (בגוגל מפס President of Republic of Bulgaria).
קיים גם טקס חילופי משמר מדי שעה עגולה אבל הבנתי שאינו מרשים במיוחד.

ממשיכים וחולפים ליד גלריית האומנות הלאומית, לידו ריאה ירוקה בה פסלים שונים, שנקראת Royal Park.

יפה פה, אפילו צילומי חתן-כלה עורכים במקום…

עוד כמה צעדים, ופתאום ללא תיכנון מוקדם מנצנצת לי כנסיה עם כיפות מוזהבות…
אני מחליטה לסטות טיפה ולראות אותה, זוהי הכנסיה הרוסית סנט ניקולאס .
בעיני – מרהיבה!!!

עוד כמה צעדים והנה נשקפת מרחוק קתדרלת אלכסנדר נבסקי – St. Alexander Nevski Cathedral, ללא ספק סמלה של סופיה…

הקתדרלה משנת 1880 גדולה מאוד (גירסאות שונות גורסות בין 5000 ל 10,000 איש), ונבנתה בהקדשה לרוסים ששיחררו את בולגריה מידי העותומנים, ובפרט לקיסר אלכסנדר השני.
כמו שניתן לראות – גם היא מעוצבת בסגנון רוסי, ונבנתה ע"פ תוכניות של ארכיטקט רוסי.

אבל – ממתי הגודל הוא זה שקובע?
קצת התאכזבתי להגיע לקתדרלה לאחר שראיתי את כנסיית סנט ניקולאס, בעיני סנט ניקולאס עולה עליה בהרבה!
ועכשיו לנקודה קצת פחות נעימה.
ליד הקתדרלה נמצא גן סביב אנדרטה ל(חייל) המתנדב.
בגן היו דוכנים שונים של שוק פשפשים, מזכרות ואומנויות.
והנה על אחד השולחנות , לא מתביישים למכור את הספל הזה…

היתה עוד סחורה בשוק עם צלבי קרס, וגם ליד הדירה ראינו צלב קרס מרוסס על אחד הקירות.
אני נזכרת בשוק של קרקוב, בו גם מכרו סחורה מימי הנאצים, אבל הקפידו לכסות במדבקה את צלב הקרס עצמו וגם אמרו לנו "היטלר קאפוט".
פה – נראה שהמצב שונה.
אנחנו מתחילים לחזור לכיוון הדירה, בדרך עוברים ליד התיאטרון הלאומי ע"ש Ivan Vasov, לידו פארק יפה.

עוד קצת ואנחנו מגיעים למדרחוב המפורסם של סופיה – מדרחוב ויטושה (Vitosha Boulevard).
הוא נקרא כך על שם הר ויטושה שנשקף מצידו האחד.

מצידו השני נשקפת מוארת בלילה כנסיית ג'ורג' הקדוש

ובתווך – הרבה חנויות (פתוחות עד מאוחר בחלקן), בתי קפה ומסעדות..
מדרחוב מאוד נעים. אהבתי.
גם אנחנו אכלנו באחת המסעדות, אחר כך המשכנו ברגל לדירה, כבר לא היה צורך אפילו להפעיל את הגוגל מפס.… ותיקים פה כבר
למחרת – יש לנו כמה שעות עד טיסת ההמשך לאנגליה.
אנחנו הולכים לשוק הנשים – Zhenski Pasar.
אל דאגה, לא מוכרים פה נשים..
פעם בעלות הדוכנים במקום היו נשים בלבד וזה מקור שמו.
במקום גם מזכרות (לא הרבה) וצרכי בית, אבל מהר מאוד אנחנו מגיעים לאיזור הירקות והפירות.
הכל טרי-טרי וזול בצורה שלא תיאמן.
עגבניות ב 1 לבה (כ 2 ₪) לקילו

תאנים מדהימות

רימונים אדומים בוהקים

אני מתה על שווקים כאלה!
אחד המעדנים המקומיים הוא אגוזים משומרים בדבש.. שווה לנסות.

ומה עוד?
סוף סוף אנחנו מוצאים מאפיה שמוכרת באניצה, שהוא למעשה בורקס.
הבולגרים הם הרי אלופי הבורקס!
באופן לא מפתיע – טעים מאוד…

בשולי השוק, אולי מכיוון שסופ"ש, יושבות נשים שאינן סוחרות מקצועיות בעלות דוכנים, מוכרות מעט סחורה משלהן…
אולי זה דומה יותר לשוק הנשים כפי שהיה פעם?


בשלב זה נזכרים חובבי הקפה של המשפחה שטרם שתו את הקפה שלהם.
אנחנו מחפשים להם קפה הפוך.. "קפוצ'ינו"… מסתבר שזו לא משימה טריביאלית.
פתאום אני מוצאת בוטקה קטן, מבעדו נשקפת אשה שכל מה שיש לידה אלה מכונות קפה.
סוף סוף מקום שמתמחה בקפה!
משלמים על כמה קפוצ'ינו , ושוקו, והנה מה שהגיע.…

מילא שהתפוצצנו מצחוק, גם הטעם היה בעיקרו מים דלוחים.
המשכנו עוד קצת בשוק, מצאנו קצת מזכרות, ואפילו קפוצ'ינו שענה על הציפיות (לא להתייאש!), ובזאת סיימנו את הביקור בשוק.

חלפנו על פני בית הכנסת הגדול והמרשים של סופיה, אבל הוא היה סגור לצערנו. מבינה שהוא מומלץ מאוד.
למי שמעוניין – יש FREE TOUR ממוקד בנושא היהודי
ואם כבר מדברים על סיורים – פה הסיור ה"רגיל" FREE TOUR
ויש גם סיור טעימות שכזה.
לא רחוק מבית הכנסת נמצא מסגד באניה באשי Banya Bashi Mosque.

הסמיכות הגיאוגרפית של בתי התפילה של הדתות השונות (בית הכנסת, המסגד, כנסיות שונות) מוגדרת באתר THE CULTURE TRIP כ"כיכר הסובלנות הדתית של בולגריה". במציאות לא ממש מדובר בכיכר אחת אבל בהחלט מדובר בקירבה של דקות הליכה בין בתי התפילה השונים.
ליד המסגד עומד בנין יפה ששימש כחמאם בימי העותומנים, ולאחר מכן נקרא Central Mineral Baths. כיום נמצא בו מוזיאון – Regional History Museum.

אנחנו חוטפים משהו זריז לצהריים, אוספים את המטען מהדירה ונוסעים במטרו לשדה התעופה – הפעם לטרמינל 2 בו משתמשת ראינאייר בטיסה לאנגליה.
בזאת מסתיים הביקור הקצר בסופיה.
אז איך היה?
דווקא נהניתי…
אולי כי היו לי ציפיות כל כך נמוכות מהעיר היא הפתיעה אותי לטובה.
מצד שני צריך לזכור שאני הקדשתי לה זמן מועט מאוד.
היו כמה מקומות שלא הספקתי לבקר בהם (או שלא יכולתי כי השעות והימים לא התאימו) אבל הם לא היו רבים.
כמו כן בדרך כלל מומלץ לצאת מהעיר לטיולי יום – הר ויטושה, שבעת האגמים, שלא לדבר על יציאה ברכב למרחבי בולגריה בה כלל לא ביקרתי.
בהשוואה ליעדים זולים אחרים – אני חושבת שסופיה לא מובילה עבור מטיילים שאינם מרוכזים בשופינג ובקזינו.
אבל – מחירי המסעדות בהחלט אטרקטיביים מאוד, יותר מכל מקום אחר בו ביקרנו.
חדי העין שמכירים אותי שמו לב אולי שאין מדד כוכבים לכל אתר ואתר.
מאחר שהביקור היה בעיקרו שוטטות במרכז העיר, הרגשתי שיהיה יותר מתאים הפעם לדרג את הביקור בסופיה בכללותו.
מדד הכוכבים לביקור בסופיה
אני 4 בן הזוג 3.75 ("בסה"כ בסדר") בכור 3.5 ("סתמית, זולה"), אמצעי 3.75 ("לא יותר מיום"), פיקאצ'ו 3 ("מכוערת אבל לא כמו אתונה").
האמצעי ופיקאצ'ו גרסו שיש לדרג גם אתרים בודדים, נתתי להם את הכבוד…
זו גם ההזדמנות לראות שפיקאצ'ו דווקא אהב לא מעט מקומות בסופיה…
מסעדת HAPPY : אמצעי 3 ("OVERRATED"), פיקאצ'ו 4
הפסלים ליד גלריית האומנות הלאומית : אמצעי 4 , פיקאצ'ו 5
כנסיית סנט ניקולאס : אמצעי 4, פיקאצ'ו 5
קתדרלת אלכסנדר נבסקי : אמצעי 3.5, פיקאצ'ו 5
מדרחוב ויטושה : אמצעי 4 (ממליץ על גלידת עוגת גבינה ב RAFFY), פיקאצ'ו 5 ("מדרחוב יפה")
שוק הנשים : אמצעי 3.5, פיקאצ'ו 5 ("שוק יפה")
מסגד באניה באשי : אמצעי 3.5
המשך ל –
סקוטלנד 2019 יום 3 – נוסעים צפונה וטעימונת מגלזאגו
חזור ל –
סופיה – רעיונות נוספים ולינקים
כפי שציינתי התיכנון שלי מראש הותאם לזמן מועט בעיר, ולכן אין פה אפשרויות רבות, אבל בכל זאת היו כמה תוכניות מגירה נוספות שאציין.
בנוסף יש גן חיות ומוזיאונים רבים ושונים (כדאי לדעתי לוודא התאמה לדוברי אנגלית).
פארק ירוק עצום בגודלו – Borisova Garden. אפשר לטייל, לשכור אופניים (אין לי פרטים) או לשוט באגם שבמקום Lake Ariana. יש בפארק גם מוזיאון ספורט ואצטדיון Vasil Levski (ניתן להגיע לתחנת מטרו בשם זה).
בפארק Borisova Garden נמצא גם פארק חבלים (בעיקר לקטנים) – Kokolandia.
קניונים – RING, Paradise
מוזיאונים לילדים – MUZEIKO מוזיאון מדעי חדיש, מוזיאון הטבע, מוזיאון המלחמה
לינקים:
בלוג בעברית – CHECK IN/OUT
בלוג – מטיילת מחוץ לקופסה
בלוג "חלומות שמורים" של אורה (כולל טרקים בבולגריה)
מסלולי הליכה לסופיה ומחולל מסלולים אישי לפי בחירה
המלצת מסעדות טובות לסופיה – THE CULTURE TRIP
סופיה ב 24 שעות – THE CULTURE TRIP